עריכת הדף "אגודה/תולדות המחבר" (פסקה)

==ג==

למרות שספר האגודה נערך על סוגיות הגמרא כדרך מחברי אשכנז הקודמים, כמו הראב"ן, הראבי' ורבינו יצחק אור זרוע, סדור המסכתות בו הוא בבחינת "אין מוקדם ומאוחר": הוא מתחיל בסדר נזיקין, ואחר מסכת נדה, בא סדר נשים.

מתוך מודעת המוציאו לאור (הוא בעל שו"ת שארית יוסף, גיסו של הרמ"א), לומדים שהמחבר הניח אותו בכתב יד בזה הסדר. וזה לשונו: "יען שבהעתק שלפניו לא הלך בסדר המשנה הוכרחו המדפיסים גם הם לשנות הסדר, ועל כן סמכו גם מסכת נדה לסדר נשים כי כן הי' בההעתק" {{ממ|הקדמה והערה ריש נדה}}..

ספר האגודה שונה גם כן מהספרים הנ"ל בזה שהכניס בו הלכות ומסכתות שעניניהם אינם נוהגים בזמן הזה (כדרך שעשה הרמב"ם במשנה תורה), כמו עניני זרעים וקדשים וטהרות. אמנם הוא מקצר אדותם ביותר ומסתפק בהעתקת ראשי דברי המשנה ומראה מקומות ומפרש בתכלית הקיצור את המלות שאינן שכיחות.

ספר האגודה נתקבל בין גדולי ההוראה תיכף אחר שיצא לאור, והפליגו הבאים אחריו את תורתו וחכמתו והזכירו אותו לשבח. המהרי"ל מעיד עליו שהי' בעל הוראות וראוי לסמוך עליו {{ממ|[[שו"ת מהרי"ל/ק|שו"ת מהרי"ל, סימן ק']]}}, ובמקום אחד הוא אומר: "ומי יבא אחר המלך שכבר עשהו" {{ממ|[[שו"ת מהרי"ל/שח|שם סימן ש"ח]]}}. רבינו יעקב ווייל החשיב מאד את פסקו והרבה להשתמש בדבריו וחבר מעין קצור מספר האגודה בשם "חידושי אגודה" שנספח לתשובותיו. ועל פי הסכמת המהרי"ל הי' מכריע בין החולקים {{ממ|[[שו"ת מהרי"ל/יז|שו"ת מהרי"ל, סי' י"ז]]}}, ומכנה אותו בכנוי רז"ך {{ממ|[[שו"ת מהרי"ל/נח|שו"ת מהרי"ל סי' נ"ח]]}}.

יחס מהרז"ך לבעלי התוספות הוא שדה שטרם נחקר כראוי. סוף כל סוף הוא הי' כמעט בן דורם וסגנונו דומה לסגנון בעלי התוספות. לכן מענין לדעת שלפעמים מתגלה לנו מתוך ספר האגודה שם של אחד מבעלי התוספות שדבריהם נזכרו בלי שם אומרם. לדוגמא: בבא קמא, דף ג', ע"ב, [[תוספות/בבא קמא/ג/ב#כדמתרגם|תוספות ד"ה "כדמתרגם ר' יוסף"]]. דברי בעל התוספות באו שם בלי שם אומרם, אבל אותן דברים הובאו גם כן בספר האגודה שם סימן ג' בשם הר"י. ומי יתן שיבא תלמיד חכם המוכשר לכך שישוה הרבה מקומות דומים בספר האגודה ובתוספות כדי שיגלה שמות הגאונים והקדושים אשר מפיהם אנו חיים ומימיהם אנו שותים ושפתיהם דובבות בקבר.