עריכת הדף "
אבן האזל/תמידין ומוספין/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== טו == '''ואע"פ שאין הוצאתו לחוץ עבודה אין בעלי מומין מוציאין אותו. וכשמוציאין חוץ לעיר מניחין אותו במקום שאין הרוחות מנשבות בו בחזקה, ולא חזירים גורפין אותו ולא יפזרנו שם ושמו שיניחנו בנחת ואסור ליהנות בו.''' ''' השגת ''' הראב"ד ושמו שיניחנו בנחת, א"א זה לא נאמר אלא על תרומת הדשן ואין מעילה אלא בתרומת הדשן. ''' כתב ''' הכ"מ בשם הר"י קורקוס נראה שדין ההנאה למד רבינו מההיא דפ"ב דמעילה שנחלקו רב ור' יוחנן בנהנה מאפר של תפוח לאחר שהרימו הדשן, דר"י סבר שמועלים ורב סבר שאין מועלים והלכה כר"י, וכן פסק רבינו בהל' מעילה עכ"ל, ולדבריו סובר הרמב"ם דגם מהאפר שהוציאו כבר והניחו מחוץ לעיר מועלים בו, והוא תימה דלהדיא תנן במעילה דף ט' העולה מועלים בה משהוקדשה וכו' ואין מועלים בעורות, אבל מועלים בבשר עד שתצא לבית הדשן, וכן כתב הרמב"ם בפ"ב מהל' מעילה הל' ב' ומה דסבר ר' יוחנן דמועלים באפר שעל גבי תפוח הוא קודם שיצא לבית הדשן וזהו שכתב הרמב"ם שם בהל' ט"ו דשן המזבח החיצון בין קודם הרמת הדשן בין אחר הרמה מועלים בו שהוא קודם שיצאו לבית הדשן, ועיינתי במרכה"מ ומצאתי שכבר תמה בזה והביא שכבר עמד בזה הברכת הזבח במעילה שם והניח בצ"ע, וכתב בזה המרכה"מ דכונת הרמב"ם לדין דלא נהנין ולא מועלים, וסובר רבינו דאע"ג דכתיב ושמו אצל המזבח דרשו מיניה דרך אסמכתא לאסור ליהנות בו אפי' משיצא לבית הדשן, וכן משמע בסוף תמורה, ומפרש בזה מה דאמר הגמ' שם בדף י"א מזבח החיצון דכתיב ביה ושמו אצל המזבח וקשה אם נאמר דדין לא נהנין ילפינן זה מושמו אצל המזבח דהא להדיא אמרינן בכמה דוכתי דמושמו ילפינן דתרומת הדשן מועלים בו אפי' לאחר הרמה. ''' והנה ''' הרמב"ם בפ"ב מהל' מעילה הל' י"ד כתב דשן המזבח החיצון בין קודם הרמת הדשן בין אחר הרמה מועלים בו, והנה לפי"מ דאמר הגמ' בפסחים דף כ"ו והרי תרומת הדשן דנעשית מצותה ויש בה משום מעילה דכתיב ושמו אצל המזבח שלא יפזר ושמו שלא יהנה משמע דדרשינן דגם אחר ששמו אצל המזבח יש בו משום מעילה, וזה ודאי דשאר הדשן אחר שמניחים אותו בבית הדשן אין בו מעילה כדתנן בדף ט' וכנ"ל, וא"כ הא השמיט הרמב"ם עיקר דינא דתרומת הדשן יש בו מעילה גם אחר שהניחו אצל המזבח, ומוכח דאינו מפרש דילפינן מושמו דאחר ששמו אצל המזבח מועלים בו, אלא דמועלים בו קודם ששמו וזה ילפינן מושמו שישימו כולו ושלא יהנה בו קודם שיניחנו, ולכן הוא דין אחד דין שימת תרומת הדשן ודין הוצאת שאר הדשן דקודם שהניחו מועלים בו ואחר שהניחו במקומו אין מועלים בו, ולפי"ז נצטרך לפרש דמה דאמר הגמ' בכמה דוכתי והרי תרומת הדשן דנעשה מצותו ומועלים בו הך נעשה מצותו אינו על מצות תרומת הדשן דזה אינו עיקר מצות הדשן ועיקר מצות הדשן הוא שיעשה דשן ושתהיה העולה על מוקדה ושיגמר ההקטרה ויעשה הקטרת העולה, ועל זה ילפינן מושמו שיש בו קדושה ואסור ליהנות בו. ''' שוב ''' ראיתי שהתוס' ביומא דף נ"ט הביאו דברי הריצב"א דליכא כלל מעילה בתרומת הדשן לאחר הרמה ומה דאמר מועלים הוא לאו דוקא אלא דאיכא איסורא דאורייתא ולא משמע כן בדברי הרמב"ם שכתב בין קודם הרמת הדשן בין אחר הרמה מועלים בו משמע דגם בתרומת הדשן עצמו מועלים בו אחר הרמה, אך לפימש"כ בדעתו יהיה כונתו דמועלים בו עד אחר שישימו אותו אצל המזבח, וכן בשאר הדשן עד אחר שיניחוהו בבית הדשן, אכן לפי דברינו נצטרך לומר דמה שכתב הרמב"ם כאן ואסור ליהנות בו זה קאי על קודם שהניחו בבית הדשן, אבל לא משמע הלשון כן, לכן יש לומר דבזה כונתו לדברי הירושלמי שהביא הריצב"א דאסור ליהנות גם בבית הדשן רק שאין מועלים, וזה אינו לומד מושמו וכתב רק ואסור ליהנות בו, וזהו מדיליף בירושל' מאל מקום טהור דכתיב בקרא דוהניח מחוץ למחנה אל מקום טהור, ולפי"ז יהיו ד' המרכה"מ נכונים רק לא בזה שכתב שדרשו דרך אסמכתא מקרא דושמו, ועיין עוד בד' הרמב"ם בפי"ט מהל' פסוה"מ הל' י"ג שכתב וכל הנשרפים של הקדש אפרן מותר חוץ מדשן המזבח החיצון והפנימי והמנורה, ולפי"ז יהיה כונתו גם שם דגם אחר שהניח בבית הדשן אסור בהנאה. ''' אח"כ ''' נתיישבתי דלפימש"כ דמה דילפינן מושמו דמועלים בתרומת הדשן זהו שלא נאמר דכבר נעשה מצותו משנעשה דשן נגמרה מצות הקטרה, אבל אחר ששמו אצל המזבח ואין שום מצוה ועבודה לעשות בהדשן נפקעה הקדושה לגבי מעילה. נכונים ד' המרכה"מ אלא דא"צ לומר שזו דרך אסמכתא דבאמת מצינו דילפינן שני הדינים מקרא דושמו א' דבתרוה"ד יש בו מעילה עד שהניחו אצל המזבח. ב' דגם אחר שהניחו אצל המזבח אף דאין בו מעילה מ"מ אסור בהנאה. כדאיתא סוף תמורה על מה דתניא ואפר הקדש לעולם אסור. דאמר בתרומת הדשן תניא דלעולם אסור דתניא ושמו בנחת ושמו כולו ושמו שלא יפזר. ומפורש דלעולם אסור וזהו גם אחר שהניחו אצל המזבח. ונמצא דילפינן שני דינים מושמו א' דלא נימא דאחר שנעשה דשן אין בו קדושה. ומה דיש מצוה בתרוה"ד זהו רק להסירו מעל המזבח וילפינן מושמו דיש דין בדשן עצמו וממילא לא פקעה קדושתו ומועלים בו כיון דיש עוד מצוה בהדשן אבל אחר ששמו ואין עוד שום מצוה לעשות בו אין מועלים בו. אלא דמ"מ כיון שקבעה התורה מקום מיוחד ודרשינן ושמו כולו ושמו בנחת ושלא יפזר ילפינן מזה דאסור בהנאה. ופירש"י שם וכיון דטעון גניזה אסור בהנאה א"כ באמת שני הדינים ילפינן מושמו קודם הנחה דמועלים בו ולאחר הנחה דאסור בהנאה. וסובר הרמב"ם דחד דינא הוא הדשן של תרוה"ד קודם הנחה ולאחר הנחה. וכן דשן המזבח קודם שיוציאו לבית הדשן ואחר שהוציאו וכנ"ל ומה שכתב דאסור בהנאה הוא ג"כ מושמו ומבואר הסוגיא דמעילה דף י"א כמש"כ המרכה"מ דזהו לדין לא נהנים ולא מועלים ולמדו זה בדשן מזבח הפנימי ומנורה שהוא כדין דשן מזבח החיצון. {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף