עריכת הדף "אלשיך/דניאל/ד" (פסקה)

== לא ==

'''ולקצת יומיא וכו' וכל דירי ארעא וכו'.''' הנה ראוי לשים לב באומרו אנא נ"נ כי מי לא ידע כי הוא נבוכדנצר ואת מי יורה דעה זו ומהראוי יאמר ולקצת יומיא עיני לשמיא וכו' ועוד באומרו עיני לשמיא נטלית כי הנה לא יבצר או קנה חכמה קנה בינה לשוב עד המכהו ונשא עיניו השמימה כמודה ונותן הודאה על העבר וכצועק על העתיד לבא תהיה שריתו לטוב או עדן לא היה לו דעת ולא תבונה עד אחרי כן באמרו ומנדעי עלי ולא מחכמה נשא עיניו השמימה כי אם בלי דעת כעיר פרא אשר יעשה כן לרגעים שלא במתכוין אל אלהי השמים אשר על השמים כבודו אם אמרנו כי מחכמה עשה איך יאמר אחרי כן ומנדעי עלי יתוב הלא עד אשר לא נשא עיניו נתן ה' חכמה בלבו ואם אמרנו כי לא בהשכל נשא ראשו למה זה נעלה על ספר זכרון פעולה בהמיית ולא עוד אלא שגם הוא יורה כי בגלל הדבר ההוא קנה בינה באומרו עיני לשמיא נטלית ומנדעי עלי יתוב ואיך יזכה ילוד אשה בפעולה המתייחסת אל פעולת עיר בן אתונות אשר לא נתן ה' חכמה ותבונה בהמה ואף גם זאת כי הלא כאשר נגזרה עליו הרעה הבאה שם נאמר ושבעה עדנין וכו' עד תנדע וכו' כי זה יורה כי במשלם שניא אלין ישוב טעמו בו ואז יבין וישכיל די שליט עלאה וכו' ולמה זה אותו תלה באשר נשא עיניו לשמים וגם באמרו ומנדעי עלי יתוב הלא טוב היה יאמר ומנדעא ועוד כי לא כן היה מדעו בראשונה כי עדן לא ידע די שליט עלאה וכו' כי זה כל פרי יסורי חטאתו למען ידע כי לה' הארץ באומרו עד די תנדע וכו' אך מתחלה לא כן ידמה כי על כן יעץ תחבולות בענין הצלה על ה' ועל משיחו במלכותא די לעלמין לא תתחבל כי יעץ להדיח מלכים נועדו לבא עד עת קץ ולהפר עצת קדוש ישראל ולא ידע כי הכל בידי שמים די שליט עילאה וכו' ויעץ בושת לביתו כי ע"כ באה אליו הצרה הזאת ככתוב למעלה והנה עתה בדעה קנה ענה ואמר די שלטניה שולטן עלם וכו' ואיך יאמר ומנדעי כאילו זאת היתה לו מטרם מכה ציץ ואם הוא על הכנת הדעת מצד עצמו גם כי נתוסף כעת זה חלק טוב לדעת שולטנותו יתברך אם כן אחר כי לא שלם היה מאז כעתה הנה טוב היה יאמר ומנדעא כמדובר. ובאומרו ולעלאה ברכת ולחי עלמא וכו' מה ענין שנויי התארים והתייחסות כל אחד אל המדובר בו. ובאומרו וכל דירי ארעא וכו' מה ראה על ככה ליחסם אחר הארץ ולא אמר וכל בני אנשא ומהו רבוי הכל. ובאמרו כלא חשיבין הנה ארז"ל שהוא מעין אבק אשר יראה הרואה אותו בנצוץ השמש העובר ממקום למקום כמין קסמין של נסורת דקין מאד ולמה זה הניחו פשוטו שהם כלא היו ומהו היחס או הצד השוה של דירי ארעא עם נסורת השמש ועוד למה זה החל בדירי ארעא ואחרי כן עלה שמים והזכיר חיל שמיא וירד וישב אל הארץ כשהיה באומרו ודירי ארעא וגם אומרו ולא איתי וכו' הלא יראה שפת יתר כי הוא הקודם וכן אומרו אחרי כן ויאמר ליה מה עבדית מה בא להוסיף:

'''אך ''' אמנה אין ספק כי במלאה הימים האלה הנועדים עליו ניתן בו דעה כדבר ה' אשר דבר ביד עיר וקדיש וקל מן שמיא אך בהדרגה כי אז נפתחו ארובות שכלו ורוח מבינתו ויחל רוח ה' לפעמו במהלך שבילי הדעת קו לקו זה שלש רגלים זה אחר זה שלש מעלית אשר בהם יעלה ויבא מן הראשונה אל התיכונה ומן התיכונה אל השלישית כאשר יבא בס"ד והוא כי אין ספק כי עודנו מהלך בין החיות לבו בל עמו די לבב חיוא אתיהב ליה אך היה כיונה פותה אין לב אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה בלתי מכיר את עצמו מי הוא ואי מזה עם הוא אם זה יולד שם עיר פרא או אדם יולד ועבר עליו צרה רק נמשל כבהמות אשר לא ידעו איש מה הוא:

'''ובכן''' נבא אל שלשת הדרגות ידיעתו ורוח מבינתו והנה הראשונה אשר תהיה לאיש כמוהו בהתחדש בינת אדם לו הלא הוא כי יעיר עליו רוח ממרום ויעירנו כאיש אשר יעור משנתו דכיר כי הן אדם היה ותרדמה נפלה עליו והיה כאיש נדהם עד כה כבהמה בבקעה ואז יכיר בעצמו כי אורו עיניו וכמקיץ וריקה נפשו יאמר בלבו הלא אני נ"נ הייתי מלך על כל הארץ ועתה מה לי פה ומי לי פה בהרים ובגאיות שולל וערום שערי כנשרין רבה וטפרי כצפרין אך זאת ישיב אל לבו אין זה כי אם רוע לב אשר חטאתי וישר העויתי לאלהי מערכות אשר חרפתי ומן השמים יוכיחו את איש אשר כמוני ומה' יצא הדבר ועתה שב ורפא לי ובכן נשא עיניו השמימה כמחזיק טובה על כל הטובה אשר היטב היטיב ה' עמו ועד פה תבא המדרגה הראשונה והוא יגידנה ויכחידנה תחת לשונו בחלק שפתיו ודברים מוכיחים למבין אך לא יבאר היטב למען כבודו והוא באומרו ולקצת יומיא שהוא במלאת ימי הרעה הנועדים עליו אנא נבוכדנצר כלומר פקח ה' את עיני ואבינה ואכיר את עצמי כי אנא נ"נ הידוע אשר לא נודע אלי עד הנה ואדע ברוח מבינתי כי יד ה' עשתה זאת ועתה בי ישוב יהפוך ידו וישנני לטוב ועל כן עיני לשמיא נטלית ואליו יתברך נשאתי את עיני יגמור בעדי את אשר החל וכן עשה כי מנדעי עלי יתוב והיא ההדרגה השניה. ולבא עד תכונתה נגביל גבול מעמד שלשתן אחד לאחד והנה הראשונה הנה באה הלא היא להכיר את עצמו ואף גם שהוא יתברך פעל כל זאת טרף וירפאנו למעלה הימנה לשום שכל והבין הרמז הרומז הרעה הבאה עליו ובואה בדרך אשר באה בו ולא באופן אחר לדעת מוסר השכל ותלמוד גדול ללמוד וללמד די שליט עלאה במלכות אנשא וכו' כי על כן באה אליו הצרה הזאת באומרו עד די תנדע וכו' והוא כאשר כתבנו למעלה כי כל זאת באה ונהיתה על צלם דהבא די הקים ברוב כשפיו להסב את זרעו אחריו כל ממלכות הארץ העתידים עורר מלכותם מאז עד קץ הימין ואף גם על אצילי בני ישראל הבאים באחרונה הוא מלכותא די לעלמין לא תתחבל שלח ידו ככתוב למעלה וחשב מחשבות און כי יש לאל ידו נגד אלהי עולם באומרו כי עודנו באבו ובתוקף מלכותו יעשה ויצליח כי הוא יתברך מעת גרש את עמו ומארצו יצאו הנקראים בשמו ובשם ישראל לבדם יכנה שם אלהותו על כן מאז גרשם סילק עצמו מהנהגת העולם השפל והארץ נתן אל השרים השוררים על מלכי האדמה וזה היה עון נ"נ ובדבר הזה אמר בלבו מי יורידני ארץ או ימחה בידי בכל אשר אחפוץ לעשות עודני במלכותי ולא ידע די שליט עלאה במלכות אנשא כלומר כי גם שהוא יתברך עילאה ועל השמים כבודו ומה גם אחר סילוק שכינה מהארץ מאז גלינו מארצנו אל יעלה על רוחו רוח עועים כי עזב ה' את הארץ ויש לאל ידו במלכותו לעבור רצונו כי אם גם עודנו באבו ובתוקף מלכותו שולט עליו וזהו די שליט עלאה במלכות אנשא ומה גם שיוכר בהחזירו למלכותו שיורה כי לא כלתה כוכב מערכתו רק במחציתו לקח.י והשפיל גאותו ואשר ניתנה מלכותו בימים ההמה לאשר לא עלה על רוחו הוא אויל מרודך כי בשובו למלכותו אסרו בכבלי ברזל הורה דלמן די יצבא יתנינה וממנו יקח שאף גם מלכים נועדו לבא אחריו לא יעדא עבד שולטן מהם כי הוא יתברך הנותן לאשר חפץ ולא יושיע לו ימינו למלוך תחתם הוא וזרעו כאשר הארכנו למעלה בדבר הזה ובפרטי ההוראות המסתעפים מאשר נגזר עליו:

'''והכלל''' העולה כי ההדרגה השניה הלא היא להביא מעשה תקפו יתברך אשר הוא המושל על כל מלכי האדמה מאשר קרא לו. למעלה הימנה מדרגה שלישית אשר בינה ובין השנית ביתר שאת חכמה ודעת אשר יאתה לאיש חכם לב אשר השליטו ה' להיות מלך על כל הארץ על שאר חכמי לב אשר אין להם חלק ונחלה כי עם היות כל איש שורר בביתו כי להנהגה כללית אין קצה לתבונה יתרון דעת החכמה הצריכה ועד ממהר בדבר שלמה המלך עליו השלום כאשר היה דבר ה' אליו שאל ישאל מאתו ותשובתו הרמתה לשאול חכמה נאותה אל המלכות הרב ורם כי אין ספק צריך רחב לב בחכמה ובתבונה ובדעת למרבה המשרה ומשל ממשל רב לדעת איכה ירעה את ההמון הרב ואשר יוציאם ואשר יביאם והן זאת היתה ההדרגה השלישית אשר השיגה יד נבוכדנצר באחרונה כאשר יבא ובהגמר את ההלל למלל גבורות ה' כעל כל אשר גמלהו ה' ועשר ידות נתחכם אז יותר להבין רעם גבורותיו יתברך מאשר קרה לו על אשר הבין בטרם תבא אליו ההדרגה השלישית כאשר יבא באורה בפסוקים הבאים בסיעתא דשמיא ובכתוב הלז אשר אנו בו אחרי אומרו עד היכן יד השגת גבול הראשונה מגעת באומרו אנא נבוכדנצר עיני וכו' כאשר כתבנו אמר איך ממנה עלה על השנית והוא ומנדעי עלי יתוב הלא היא להבין ולהשכיל ממעשה שהיה די שליט עלאה וכו' כאשר באר היטב בסוף הפסוק באומרו די שלטניה וכו' והן זאת בידו היתה ושלחה והוא כי הלא מקדם בפיו ובשפתיו כבד את ה' ואמר מן קשוט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין וכו' כי זה בדמותו בצלמו ענין די שליט עלאה במלכות אנשא וכו' אלא שאחרי כן שב מידיעתו ובחר ברע והיה תוהה על הראשונות ועתה שב אל דעתו הראשון וזהו אומרו ומרדיעי עלי יתוב כי מדעו הקודם שב עליו ובדבר הזה צדקו יחדו מלת מרדעי ומלת יתוב:

'''ואמר''' ולעלאה ברכת לומר כי הלא מאז חל עליו חובת ברך את ה' החונן לאדם דעת אשר חלק לו מחכמתו ומנדעו עליו יתוב שנית להלל ולשבח לאדון הכל על אשר נמצא למד כעת מהקורות אותו די שליט עילאה וכו' כי היא חכמתו ובינתו אשר למד ממוצא דבר וכן עשה על דבר חכמת בינה אשר חלק לו אמר ולעילאה ברכת וייחס אל היותו יתברך עילאה יען כי נתן השכל במרומים וממכון שבתו השגיח והשפיע עליו חכמה ודעת ועל אשר למד משולטנותו יתב' אמר ולחי עלמא שבחת והדרת די שלטניה וכו' לומר הנה הוספתי על השמועה כי מן השמים השמיעוני את קול מלאך ה' אומר עד די תנדע די שליט עילאה במלכות אנשא שמורה כי המלכות בצד מה לנו הוא כי אם שהוא יתברך שליט על המלך המולך על הארץ וגם אין נראה מזה הזכרת שולטנותו כי אם בהיות דורות בעולם ששליט במלכותם ולמן די יצבא יתנינה אך יתר שאת לי בדעה קניתי לדעת כי שלטניה שלטן עלם גם בתום כל הדור ואדם אין וגם בכל דר ודר אשר ימלוך מלך על הארץ לה' לבדו המלוכה ואין לזרים אתו לומר שהוא מושל ושליט במלך המושל בארץ כי לא כן הוא רק מלכותיה עם כל דר ודר כי המלכות שלו היא ומבלעדיו אין מלך ואין שר: