עריכת הדף "תורה תמימה/דברים/יב" (פסקה)

== כז ==

'''הבשר והדם. ''' תניא, ר' יהושע אומר, ועשית עולתיך הבשר והדם, אם אין דם אין בשר, אם אין בשר אין דם, [לפיכך נפסל הבשר לא יזרוק את הדם, נפסל הדם נפסל הזבח] {{תוספת|קא|פסול בבשר ובדם יצוייר כגון אם יצאו חוץ למחיצתן. ופסול בשר איירי קודם זריקת הדם, דאלו אח"כ כבר נגמר הקרבן. וטעם הדיוק מלשון זה הוא מדהקדים בשר לדם, יען שלפי סדר ההקרבה שתחלה זורקין הדם הול"ל ועשית הדם והבשר, וכן דריש כזה ר' יהושע בלשון ודם זבחיך ישפך והבשר תאכל, ששניהם מעכבין זא"ז, ומפרש בגמרא דאצטריכי שניהם חד בעולה וחד בשלמים, דזבחיך היינו שלמים, דלא הוי ילפי חד מהדדי, משום דבכ"א יש מעלה מה שאין בחבירו, ויעו"ש עוד.}}. (פסחים ע"ז א').

'''הבשר והדם. ''' תניא, ר' אליעזר אומר, ועשית עולתיך הבשר והדם, מה דם בזריקה אף בשר בזריקה, הא למדת שלול קטן יש בין כבש למזבח {{תוספת|קב|כשמנתחין אברי העולה מוליכין את כל הנתחים לכבש המזבח ומולחין אותו שם ואח"כ מעלין כל האברים לראש המזבח וזורקן על האש, ולול היינו אויר, כלומר, שלא היה ראש הכבש מחובר למזבח, והמסדר את האברים עומד על הכבש וזורקן על מערכת העצים לקיים מצות זריקה.

והנה כמו ר' יהושע בדרשה הקודמת כמו ר' אליעזר בדרשה זו שניהם מדייקים הלשון הבשר והדם דלפי סדר ההקרבה, שמתחלה זורקין הדם, הול"ל ועשית הדם והבשר וכמש"כ לעיל, ומר דריש חדא ומר דריש חדא, והנה לפי"ז היה מתחייב שאחרי דרשת ר' יהושע שוב אין לדרוש דרשת ר"א, אבל באמת הן שני הדינין קיימין וכן קיי"ל, ולפי"ז צריך טעם, האיך דיוק אחד יוצא לשתי דרשות.

וי"ל משום דלר' יהושע י"ל דאף הוא ס"ל כדיניה דר"א רק לא מדיוקו מקדימת בשר לדם אלא פשוט מהיקש זל"ז, מה דם בזריקה אף בשר בזריקה, וזה היה אפשר להקיש גם אם היה כתוב הדם והבשר, וככל ההיקשים, ומקדימת בשר לדם דריש הוא דרשתו שמעכבין. וע' בלח"מ פ"ו ה"ד מקרבנות שהעיר בפסקי הרמב"ם שני דינים אלו שלכאורה לא קיימו שניהם, ולא העיר ממש"כ בדעתיה דר' יהושע.}}. (פסחים ע"ז א').

'''הבשר והדם. ''' הצמר שבראשי כבשים ושער שבזקן תיישים של עולות והעצמות והגידים והקרנים והטלפים מחוברין יעלו, פרשו לא יעלו [ואם עלו ירדו], שנאמר ועשית עולתיך הבשר והדם {{תוספת|קג|בזמן שהן מחוברין יעלו, דכתיב בעולה (ר"פ ויקרא) והקטיר הכהן את הכל המזבחה, וכדי שלא יסתור לזה לשון פסוק זה ועשית הבשר והדם, דמשמע שעיקר העשיה רק בהם ולא בהטפלים להם החשובים בזה, דריש חד למחוברין וחד לנפרשין.

ומה שהוספנו במוסגר כאן ואם עלו ירדו, הוא ע"פ המתבאר בגמרא כאן מאן שמעת ליה פרשו אם עלו ירדו רבי היא, דתניא והקטיר הכהן את הכל המזבחה לרבות העצמות והגידין והקרנים והטלפים אפילו פרשו, ואלא מה אני מקיים ועשית עולתיך הבשר והדם, לומר לך, עכולי עולה אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עכולי גידין ועצמות, רבי אומר, והקטיר את הכל ריבה, ועשית עולתיך הבשר והדם – מיעט, הא כיצד, מחוברין יעלו, פרשו ירדו, והכי קיי"ל, ומתוך זה יתבאר מה שהשמטנו הדרשה עכולי עולה אתה מחזיר וכו', יען כי לפי מה דקיי"ל כרבי אתיא הדרשה מסתירת הכתובים לענין עליה וירידה ולא לענין אחר, ודו"ק.}}. (זבחים פ"ח ב').

'''על מזבח ה'. ''' מה ת"ל, אלא ללמד שהבשר והדם על מזבח ה' ואין השחיטה על מזבח ה' אלא בסמוך לו {{תוספת|קד|וכדכתיב בר"פ ויקרא ושחט אותו על ירך המזבח, והא דכתיב בס"פ יתרו וזבחת עליו את עולתיך צריך לפרש עליו בסמוך לו כמו דדרשינן בעלמא על בסמוך, אכן שלא נפרש לקיים שני הלשונות ושחט אותו על ירך וגם וזבחת עליו כפשוטם דמותר באמת גם על ירך המזבח וגם על כולו, על זה דריש דיתור כפילות הלשון כאן על מזבח ה', דמיותר, דדבר ידוע הוא, בא להורות דרק הבשר והדם, דהיינו ההקרבה והזריקה הם על מזבח ה', אבל השחיטה היא רק על ירך המזבח. ובטעם הדבר שמשונה שחיטה לענין זה נראה משום דקי"ל דלאו עבודה היא וכשרה גם בזר, לכן גם במקום עשייתה נעשית בהיכר משאר העבודות.}} [מכילתא ס"פ יתרו].

'''ודם זבחיך ישפך. ''' ת"ר, מניין לדמים הטעונין ארבע מתנות שנתנן במתנה אחת שכפר, ת"ל ודם זבחיך ישפך {{תוספת|קה|טעם הדבר הוא משום דהא דצריך מתנות יותר מאחת הוא משום דכתיב בפ' ויקרא על המזבח סביב, וכאן דכתיב ישפך משמע דדי בשפיכה אחת, ובאמת יש שצריכין אחת ויש שצריכין ארבע, ורק שלא יסתרו הכתובים מוקמינן חד לכתחלה וחד לדיעבד. ודע דלפי דין זה יתחייב שאם נתן זריקה ראשונה כתיקונה ואת השניה חוץ לזמנה כיפר, יען כי העיקר אזלינן בתר הראשונה דבדיעבד די בזה, והנה בגמרא כאן רצו ללמוד מפסוק זה עוד דרשות ומסיק דילפינן אותם מפסוקים אחרים, ולכן השמטנום לאותן הדרשות כאן.}}. (זבחים ל"ו ב').

'''ודם זבחיך ישפך. ''' מכאן למעשר ופסח שטעונין מתן דמים למזבח {{תוספת|קו|עיין מש"כ בענין דרשה זו בפ' קרח בפסוק את דמם תזרוק.}}. (זבחים ל"ז א').

'''ודם זבחיך ישפך. ''' תני, ישפך, לא יטיף לא יזה לא יזרוק {{תוספת|קז|עיין כמש"כ באות הקודם.}}. (ירושלמי פסחים פ"ה ה"ו).

'''והבשר תאכל. ''' ולמעלה כתיב ודם זבחיך ישפך, מלמד שאם אין דם אין בשר, אין בשר אין דם, והא כבר אפיקתה מן ועשית עולתיך הבשר והדם, מבעי ליה חד לעולה וחד לשלמים {{תוספת|קח|עיין לעיל אות ק"א מש"כ בזה. וזהו לר' יהושע דס"ל דמעכבין זא"ז, ור"א ס"ל דאין מעכבין ולכן לדעתו בא פסוק זה להורות שאין הבשר מותר באכילה עד שיזרק הדם, ור' יהושע ס"ל דזה ידעינן מק"ו מאימורין דכי ליתנהו לא מעכבי וכי איתנהו מעכבי כש"כ דם דכי ליתנהו מעכבי [כפי דרשתו] אינו דין דכי איתנהו מעכבי, וקבענו סדר הדרשות כפי שיטתו דר"י דקיי"ל כותיה כמש"כ לעיל.}}. (פסחים ע"ז ב').