עריכת הדף "אוצר:בית המדרש/פרשת השבוע" (פסקה)

== פרשת אמור ==
=== וּבַת-כֹּהֵן֩ כִּ֨י תִהְיֶ֜ה אַלְמָנָ֣ה וּגְרוּשָׁ֗ה וְזֶרַע֮ אֵ֣ין לָהּ֒ וְשָׁבָ֞ה אֶל-בֵּ֤ית אָבִ֙יהָ֙ כִּנְעוּרֶ֔יהָ מִלֶּ֥חֶם אָבִ֖יהָ תֹּאכֵ֑ל וְכָל-זָ֖ר לֹא-יֹ֥אכַל בּֽוֹ ===

פירש"י וזרע אין לה. ממנו. [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 15:46, 5 במאי 2020 (UTC)

צ"ע מה כוונתו לאפוקי?
:{{א|דב״ש|לכאורה}}, כוונתו למכלל לאו אתה שומע הן, שאם יש לה ולד אינה חוזרת לבית אביה, אך כל זה אם הולד הוא מאיש ישראלי אך אם נשאת לכהן ומת והניח לה בן ועדיין אוכלת בתרומה, ואחר כך נישאת לישראל ומת ואין לה בן '''ממנו''' ושבה אל בית אביה כו'. [[משתמש:סיני ועוקר הרים|סיני ועוקר הרים]] ([[שיחת משתמש:סיני ועוקר הרים|שיחה]]) 15:52, 5 במאי 2020 (UTC)
::אם יש לה בן כהן מבעלה הראשון אינה אוכלת בתרומה מכחו? [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 16:01, 5 במאי 2020 (UTC)
:לגוף השאלה מה בא רש"י לאפוקי, אפ"ל דבא לאפוקי דס"ד דאם יש לה ולד בעלמא כבר לא תאכל בתרומה, דשוב אינה יכולה לחזור לבית אביה [ויש להוסיף ביאור בזה, אך עכ"פ יש ביאור לדברים]. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 01:13, 19 באפריל 2021 (IDT)

=== עַוֶּרֶת֩ א֨וֹ שָׁב֜וּר אוֹ-חָר֣וּץ אֽוֹ-יַבֶּ֗לֶת א֤וֹ גָרָב֙ א֣וֹ יַלֶּ֔פֶת לֹא-תַקְרִ֥יבוּ אֵ֖לֶּה לַיהוָ֑ה וְאִשֶּׁ֗ה לֹא-תִתְּנ֥וּ מֵהֶ֛ם עַל-הַמִּזְבֵּ֖חַ לַיהוָֽה ===
עיין רש"י ולשון ילפת, כמו {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/טז#כט|שופטים טז כט]]}} וילפת שמשון, שאחוזה בו עד יום מיתה, שאין לה רפואה. 

וצ"ע מדוע לא כתב כן לעיל אצל מומי אדם. [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 15:46, 5 במאי 2020 (UTC)

=== בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יֵאָכֵ֔ל לֹֽא-תוֹתִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד-בֹּ֑קֶר אֲנִ֖י יְהוָֽה ===
פירש"י אני ה'. דע מי גזר על הדבר ואל יקל בעיניך. 

לא הבנתי, מדוע דוקא אצל מצוה זו צריך להדגיש "דע מי גזר... ואל יקל" וצריך ביאור. [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 15:59, 5 במאי 2020 (UTC)

=== לא לדבר דלטוריא על ישראל ===
;"וינזרו מקדשי בני ישראל" {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כב#ב|ויקרא כב ב]]}}
יש לרמוז דבר מוסר בפסוק זה, כי ישראל נקראים קודש כמו שנאמר בירמיהו "קודש ישראל לה' כל אוכליו יאשמו". וזה אמר הכתוב "וינזרו מקדשי בני ישראל" היינו שלא לדבר דלטוריא על ישראל הקדושים. {{ממ|לקוטי מהר"ם}}