עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/טו" (פסקה)

== כח ==

'''ואם טהרה מזובה. ''' מזובה ולא מזובה ונגעה ולא מזובה ולידתה {{תוספת|קיז|כבר באה דרשה כזו גבי זב בפ' י"ג, יעו"ש וצרף לכאן. וע"ע השייך לדרשה זו בפ' תזריע בפסוק כימי נדת דותה.}}. (נדה ל"ז א').

'''וספרה לה. ''' תניא, אמר רב חיננא בר כהנא אמר שמואל, מניין לנדה שסופרת לעצמה, שנאמר וספרה לה – לעצמה {{תוספת|קיח|ר"ל שנאמנת על הספירה ואינה צריכה עדים. ותמה אני בכלל חדוש דרשה זו, כי איך יתכן שלא נאמין לה אחרי דבדידה לבד תליא מילתא, ואם היא תאבה לכחש אין מי שיוכל להכחישה מחסרון ידיעה, ויותר מזה לפי מה דקיי"ל לעיל פ' י"ט דאינה טמאה עד שתרגיש בבשרה שנעקר דם מהמקור, וזה הלא ממש אך ורק בידיעתה ואמונתה בלבד תליא מילתא אם הרגישה או לא. וצ"ל דהכונה בדרשה זו להשמיענו דאפילו במקום שאפשר לברר הגדתה ג"כ מהמנינן לה וא"צ לברר, וכגון שאמרה פלוני חכם טיהר לי את הכתם א"צ לשאול את החכם אם אמת הדבר אלא מאמינים לה. –

ודע דהא דסמכינן אבדיקות שערות ע"פ עדות נשים אע"פ שדבר שבערוה הוא דנשים פסולות לעדות, יסוד ההיתר הוא אדרשה שלפנינו, דכיון דלא על גוף דבר שבערוה מעידות עשאוה כשאר איסורין שהאשה נאמנת מדכתיב וספרה לה, כ"מ בחדושי ריטב"א לנדה מ"ה ב', יעו"ש. –

וכתבו התוס' בסוגיא כאן הא דאין אשה מברכת על ספירת שבעה נקיים אע"פ דכתיב וספרה לה כמו שמברכין על ספירת העומר, משום שמא תראה דם ותסתור הספירה למפרע, אבל יש להעיר על סברא זו, דהלא בכמה מצות לא חיישינן למקרה מעין זה, יען כי הלא לע"ע עושה היא כתורה וכמצוה.

אבל לולא דבריהם אפשר לומר טעם פשוט על הא דאין האשה מברכת על ספירה זו מפני שאין הספירה הזאת מצוה מיוחדת אלא רק הכשר מצוה והכנה לטהרה, ולא מצינו ברכה על הכשר מצוה, כמו שאין מברכין על אפיית מצה ועל אגודת לולב ועל טויית ציצית וכדומה, משא"כ ספירת העומר הספירה עצמה היא מצוה.}}. (כתובות ע"ב א').

'''ואחר תטהר. ''' אחר אחר לכולם – שלא תהא טומאה מפסקת ביניהם {{תוספת|קיט|ר"ל שהשבעה ימים של טהרה יהיו רצופין בטהרה, אבל אם תראה בהם נפסק המספר והימים הטהורים יפלו ותמנה מחדש, אבל לא שישתלמו ז' ימים מראיה שניה עד שתטהר מראיה זו עד שיתאספו ז' ימים לסירוגין. ומדייק זה מלשון ואחר, מדלא כתיב ואחר כן, דלשון ואחר מורה אחר דבר אחד.}}, ר' שמעון אומר, אחר מעשה תטהר {{תוספת|קכ|ר"ל מיד אחר שספרה מקצת יום השביעי תטבול ותתעסק בטהרות.}}, אבל אמרו חכמים אסור לעשות כן שמא תבא לידי ספק {{תוספת|קכא|ר"ל שמא תראה דם אחר הטבילה ותסתור המספר למפרע ולכן תטבול בערב. ומבואר בגמרא דמה"ט אף בזה"ז שכל הנשים עשאו דינן כזבות כמבואר לעיל אות ק"ו, והיה ראוי שתטבולנה ביום ממ"נ אם נדה היא הרי כבר עברו כמה ימים אחר ז' ימי נדות ואם זבה היא הלא מה"ת זבה טובלת ביום, אלא מפני שמא תראה ותסתור למפרע. וע"ע מש"כ בדין טבילת נדה ביום לעיל פסוק י"ט.}}. (נדה ס"ז ב').