עריכת הדף "מגדל עוז/שבת/כה" (פסקה)

== כד ==

'''נותנין כלי תחת הדלף וכו' עד גרף של רעי לכתחלה:'''  כתב הראב"ד ז"ל איני יודע מהו זה וכו' עד שאין עושין גרף של רעי לכתחלה עכ"ל: '''  ואני '''  אומר כי לא אנחנו ולא ר"מ ז"ל אין לנו בבי רחייא דאביי אלא פירוש רש"י ז"ל וטעם הגמרא כלשון ר"מ ז"ל אלא שאנחנו קורין אותו לשון טעם רחוק ר"ל כי מ"ש ר"מ ז"ל בסוף דבריו שאין עושין גרף של רעי לכתחילה אינו חוזר למה שסמוך לו אלא למה שלמעלה הימנו כמ"ש ואם אינו ראוי אין נותנין לפי שאין עושין גרף של רעי לכתחלה. והנני כותב לשון הגמרא ופירש"י ז"ל ודברי רבותינו בעל התוספות ז"ל והתבונן בו. שנינו סוף פרק משנה ראשונה דפ' משילין ונותנין כלי תחת הדלף בשבת ופירש רש"י ז"ל תחת הדלף לקבלו בתוכו מפני טינוף הבית ובסוגיין קא מקשינן מינה ומוקמינן לה בדלף הראוי ופירש רש"י ז"ל שהן צלולים וראויין לבהמה עכ"ל. וק"ל דכל שראוי לשתיית בהמה ראוי לרחיצה כמו שפי' ר"מ ז"ל והכל אחד. הנה זה מבורר כי משנתנו דלכתחלה מיירי במים צלולין דוקא כמ"ש ר"מ ז"ל והכל מודים לו בזה על הפיסקא שלה גרסינן תנא אם נתמלא הכלי שופך ושונה ואינו נמנע ופי' רש"י ז"ל שופך לחוץ ואינו חושש ושונה ונותנו במקומו תחת הדלף ואינו נמנע כל היום מלעשות כן אם צריך לכך. תו גרסינן בי רחייא דאביי דלוף פירוש הדלף היה נופל על אמת הרחיים שלו והיו עשוין בטיט ונמוחין מפני הגשמים ולא היה מספיק לכלים הצריכין תחת הדלף אתא לקמיה דרבה רבו שישאל ממנו מה יעשה א"ל זיל עייליה לפורייך התם פי' אמר לו הכניס מטתך לבית שהן שם כי היכי דליהוו גרף של רעי ואפקיה פירוש שיהו מאוסות הריחים לך להיות לפני מטתך ואתה מותר לטלטלם ולהוציאה לחוץ כדאמרינן לקמן דגרף של רעי ועביט של מימי רגלים מותר להוציאן לאשפה א"ל וכי עושין גרף של רעי לכתחלה פירוש וכי מותר לגרום שיהיה דבר מאוס לו כדי שיוציאנו לחוץ אדהכי והכי נפיל ביה רחייא דאביי כלומר בין כך נפלו אותן אמת הרחיים של אביי אמר תיתי לי דעברי אדמר פירוש תבואני זאת על שעברתי על דברי רבי עכ"ל. ואחר כך מביא דברי שמואל דאמר גרף של רעי ועביט של מימי רגלים מותר להוציאן לאשפה וכתבו רבותינו בעלי התוספות כי יפה היה אומר אביי אלא שטעה בזה כי מה שאמרו אין עושין גרף היינו דוקא כגון אין מזמנין את הנכרי בשבת משום שיורי כוסות ואין עושין גרף של רעי לכתחלה כדי שיסלקנו אח"כ אבל כאן הוא לא עשה מתחלה הגרף אלא הוא נעשה מעצמו מחמת הגשמים ואם היה מכניס מטתו שם היה יכול לסלקו בהיתר ע"כ והיינו נתן והיינו נעשה כדברי ר"מ ז"ל וכדשמואל והכי משמע סוף פרק נוטל ופרק כל כתבי הקודש ודברים ברורים הם והראב"ד ז"ל תפס לו דרך אחרת: