עריכת הדף "אדרת אליהו/במדבר/כב" (פסקה)

== ל ==

'''מהדורא תניינא''' 

''' ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך. ''' טענה עמו הלא אתה הולך הכל לקרא' נחשים ונחש ינחש ולמה לא תשגיח בסימנים כאילו שקרה לך שאינם כלל מדרך הטבע שאם תאמר שאיני למוד בהילוך הדרך אתך. הלא אנכי אתנך זה זמן רב ובקי אני לילך ואם תאמר שלא היית רוכב עלי בשום פעם אשר רכבת עלי מעודך ההסכן כו' ואעפ״כ לא קרה מקרה כזה היום אין זה כי אם מן השמים ואתה אינך משגיח לכל זה. בעשרה נסיונות נתנסה בלעם הרשע ובכולן לא השגיח בהם:

הא'. בפעם הראשון שבאו השלוחים שאמר לי הקב״ה לא תלך עמהם:

הב'. בפעם השני שאמר לו אם לקרוא ודווקא אם לקרוא ולא לקלל אזי קום לך אתם:

השלישי ותט האתון מן הדרך:

הד' ותלחץ האתון:

הה' ותרבץ האתון:

הו' ויפתח ה' את פי האתון:

הז' ויגל ה' את עיני בלעם כו':

הח' במזבחות הראשונים בבמות בעל. הט' בראש הפסגה:

העשירי בראש הפעור הנשקף על פני הישימן:

כנגד עשרה נסיונות שעמד א״א ע״ה בכולן ובלעם הרשע עבר על כולן ולא השגיח בהם כלל וכנגד כן כתיב כאן עשר פעמי' מלאך ה':

'''מהדורא תליתאה''' 

''' הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי כו' ''' ואמרו רז״ל (סנהדרין ק״ה ע״ב. ע״א ד' ע״ב) ששאלו אותו מ״ט לא רכבת אסוסי' א״ל ברטיבא שדאי א״ל הלא אנכי אתנך לטעינה בעלמא אשר רכבת עלי באקראי בעלמא א״ל מעודך ולכאורה הפלא ופלא שיהיה נס גדול כזה שלא היה מימות עולם בשביל טענות כאלו אך הענין הוא כי סוס הוא ענין גדול והקב״ה אמר עליו כמה פסוקי' וכמ״ש התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה (איוב ל״ט י״ט) ומשתבח מאוד בו והענין הוא כי סוס הוא אחורי מלכותא דרקיעא והוא לוחם מלחמו' ישראל כמ״ש באיוב (שם) ומרחוק יריח מלחמ' רעם שרי' ותרועה וזה ששאלוהו מדוע לא רכבת אסוסי' הלא אתה רוצה לעקור ישראל ומדוע לא רכבת אסוסי' אלא וודאי שאין בך יכולת לרכוב על הסוס ולכן לא תוכל לעשות שום דבר רע לישראל והשיב להם שהניחו באגם כי הסוס יונק מן האגם אחורי עלמא עילאה ואחורי ז' אתוון דמרגלאן וז״ש דעל סוס מלך (שבת קנ״ב ע״א) ואמר להם לטעינה בעלמא וכמ״ש לאטענא קולפא וחרשי. והשיבה האתון אשר רכבת עלי אמר באקראי בעלמא כמ״ש לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו והשיבה מעודך עד היום הזה. ההסכן הסכנתי כו' אמרו רז״ל ולא עוד אלא שאני עושה לך מעשה אישות בלילה והענין הוא כי נביאי א״ה חלוקין מנביאי ישראל שנביאי ישראל בא אליהם הקב״ה ביום ונביאי א״ה אינו בא להם אלא בלילה ומשה רבינו ע״ה היה לו מעלה עוד שהוא קבל הדיבור מפי הקב״ה בעצמו ונביאים מפי אמצעי דהיינו ע״י מלאכים שנקראו אישים וז״ש בגמ' וישמע משה ויפול על פניו מלמד שחשדוה מאשת איש (סנהדרין ק״י ע״א) הכוונה הוא כי הם אמרו כל העדה כולם קדושי' כו' והשוו עצמם למשה וזהו שחשדוהו שנבואתו היה ג״כ מאשת איש ע״י המלאכים שנקראו אישים שכל הנביאים מקבלים נבואתם מהן ומה שאמר מאשת לפי שהנביאים דומין לאשה המקבלת מן הזכר כך הם מקבלים הנבואה ממלאכים וע״ז נענשו ג״כ אהרן ומרים שדמו שהם שווים למשה בנבואה והשיב להם הקב״ה לא כן עבדי משה פה אל פה אדבר בו וזה שאמרה לו האתון ולא עוד אלא שאני עושה לך מעשה אישות בלילה ר״ל בג' דרגין אתה פחות מהם הא' שאני עושה לך שנבואתך אינו בא אלא ע״י האתון וכמבואר שהנבואה לא בא לו כי אם במשמרה ראשונה של לילה שבה חמור נוער והשניי' מעשה אישות שנבואתך ע״י אמצעי במעשה אישו' והשלישית בלילה שנבואתך אינה אלא בלילה ובאקראי בעלמא ואיך תחשוב שתשלוט על ישראל מכיון שאתה פחו' מהם בג' דרגין:

'''מהדורא רביעאה''' 

''' ההסכן הסכנתי לעשות לך כה. ''' בדרך שהוא תחתון וגדר הוא מצד והן מטה ומעלה ומעלה ומטה. ותלחץ אל הקיר. אדון הכל שהוא מושל על כל הכשפי' קיר זו מלכות שם אדני וכמ״ש לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי:

'''ההסכן הסכנתי לעשות.''' רמזה לו שבשלשה דברים הוא במדרגה פחותה מנביאי ישראל לפי שהוא היה מדמה עצמו לנביאי ישראל בכל ענייניו אמרה לו הלא בג' דברים אתה חלוק מנביאי ישראל הא' שנביאי ישראל מקבלים נביאותם ע״י מלאכים קדושים שהם הנקראים אישים ונביאי א״ה מקבלים ע״י סטרא דאתון וחמור ועוד כי נביאי ישראל מקבלים נביאותם ביום וכמ״ש בהשכמה עלה כו' ונביאי א״ה דווקא בלילה וכמ״ש בנפול תרדמה על אנשים וכמ״ש רז״ל משל לאדם כשהוא הולך אלל פלגשו הולך בהחבא והשלישית שנביאי ישראל מתנבאים נביאותם בלי שום פעולה שיעשו לזה ונביאי א״ה מוכרחים לעשות דווקא מעשה כמו הקסמי' והכישוף ומשה היה עוד יותר למעלה מכל הנביאים שכתוב בו פא״פ וזה שאמרו רז״ל שחשדוהו למשה מאשת איש פי' שחשדוהו שגם נבואתו הוא ע״י מלאכים הנקראים אישים וכשאר הנביאים וחטאו בזה וכמו שאמר להם הקב״ה לא כן עבדי משה כו' פה אל פה אדבר בו וכו' והנה כל ג' חילוקים האלו שבין נביאי ישראל לנביאי א״ה רמזה לו האתון בג' תיבות אלו. ההסכן דרשי רז״ל שהוא מלשון סוכנת שע״י באה לו הנבואה כמה שכתבתי למעלה הסכנתי הוא דווקא בלילה ובמשמר ראשונה שאז הוא משמרת החמורים וכמ״ש חמור נוער:

'''לעשות.''' רמזה לו שאין מקבל נבואתו רק ע״י מעשה וזה שאמרו רז״ל ולא עוד אלא שאני עושה לך מעשה אישות בלילה ג' עניינים הללו אמרה לו שבזה אתה חלוק מהם שנבואתך הוא רק ע״י מעשה אישות. ואני עושה לך. דהיינו ע״י סטרא דחמורים. בלילה דווקא ולא ביום:

'''לך כה.''' אמרה לו איך אתה רוצה להתדמות לנביאי ישראל שהרי הם מתנבאים בכה וכמ״ש כל הנביאים נתנבאו בכה ואין אתה מתנבא בכה כמו שאתה חושב ואומר ואנכי אקרה כה כו' וזה שאמרה ל״ך כ״ה כולל ג״פ כה נגד ג״ד דלעיל. ויאמר לא. אע״פ שהודה ולא בוש אעפ״כ לא עזב מחשבתו ומעש' הרעה שלו והלך לקללם:

'''מהדורא שתיתאה''' 

''' ל״ך כ״ה הוא ג״פ כה.''' לפי שאמ' לו הש״י ב״פ וכה תדבר. ופעם ג' אמר בלעם ואנכי אקרה כה: