עריכת הדף "אבני נזר/אבן העזר/כח" (פסקה)

==כד==

כד) ומכל מקום קשה לפי מה שביארנו דאפי' איסור לאו אין באשת איש המזנה עם הגוי, ומצד איסור גוי איכא איסור לאו דבתך לא תתן לבנו, ובגמ' ע"ז (ל"ו) דאורייתא עכו"ם הבא על בת ישראל דמשכה אבתרי', והיינו לאו דבתך לא תתן לבנו ועיין באבני מלואים סי' ט"ז, וא"כ איסור אשת איש לזנות עם הגוי איסור קל נגד איסור גוי גופי', חדא דאיסור א"א עשה, [ודבק באשתו ולא באשת חבירו] ואיסור גוי לאו, ועוד דא"א יש לה היתר בחיי אוסרה ואיסור גוי אין לו היתר רק כשיתגייר דכקטן שנולד דמי, ובקידושין פרק האומר (ס"ב:) הכי השתא התם מעיקרא בהמה השתא דעת אחרת, וא"כ איך חל עלי' איסור א"א מלזנות עם הגוי, הא אין איסור חל על איסור, ואי משום מיגו דמיתסרי עלי' ישראלים נאסרו נמי גוים, הא הוא איסור כולל לגבי דידה [אף דלדידי' איסור מוסיף מיגו דנאסרה לישראלים נאסרה נמי לגוים לדידה איסור כולל הוא וכמ"ש בתשו' רמ"ע סי' קכ"ג] וקל על חמור אינו חל בכולל כמ"ש התוס' בכמה מקומות, וכיון שלא חל עלי' איסור א"א בזנות עם הגוי, למה תאסר לבעלה, הא ביבמות (צ"ה) בענין איסור סוטה דנאסר האוסר, דכיון דמחמת בעלה נאסר הזנות נאסר בזנות הבעל, והכא בזנות עם הגוי מחמת בעלה לא נאסר כלל עלי', וזה ודאי אין סברא דמשום איסור הבועל דמוסיף הוא לגבי' תיאסר היא, דהא קמן דאין נ"מ כלל אם הבועל שוגג או מזיד רק אם היא מזידה נאסרת אפי' הבועל שוגג, ואם היא שוגגת אינה נאסרת אפי' מזיד, ש"מ דבדידה תליא מילתא, ומקרא מלא הוא ומעלה בו מעל, ופשוט, וא"כ קשה הא דאמר בסוטה ומקנין ע"י הגוי פשיטא אדרבה קשה למה מקנין עלי':