עריכת הדף "ערך/סוכה" (פסקה)

== חיוב נשים בסוכה ==
בישועות יעקב (ר"ס תר"ם) כתב שמנהג מקומו דנשים אינן מברכות על ישיבת הסוכה. וכן מטו בי' מדרשא בשם החת"ס. ובסברת הדבר ביארו בשואל ומשיב (תני' ח"ב ח') ובקצה המטה שעל מטה אפרים (תרכה סקצ"ח) ובפני מבין (או"ח רה) וחתן סופר (או"ח ש' הגדילים והכלאיים ספכ"ג), שאף האנשים אינם מחוייבים להכניס עצמם בחיוב סוכה. אך שבפנ"מ הקשה מהתוס' בחולין (קי: ד"ה טלית) שכתבו להדיא דנשים מברכות אסוכה.

ובחתן סופר שם ביאר בעוד ב' אופנים; א) סוכה שאני שיש בה ריבויי מ"האזרח" להוציא את הנשים ממצוה זו. [או הלכה למשה מסיני שאינם חייבות]. ב) בשופר ולולב אם לא מקיימים בהם מצוה אזי ח"ו עוברים באיסור [דשופר הוי שבות שהותר למצוה, ולולב מוכח ר"פ לולב וערבה דהוי מוקצה], לכן על הנשים לברך כי היכי דליעביד הכירא שמכוונות למצוה ולא עוברות חלילה באיסורים, משא"כ סוכה גם אם לא מכוונות למצוה ליכא שום איסור בהדא, ומש"ה לא הצריכום לברך.

ובאתוון דאורייתא (כלל יא) כתב דהאוסרים והמתירים לנשים לברך נחלקו אם סוכה רק מתרת האכילה והשינה או דאיכא מ"ע כשלעצמה ליכנס לסוכה לאכול ולישן. דלהאוסרים לברך אינה אלא כמתיר וא"כ לנשים דבלא"ה מותר לאכול חוץ לסוכה אין הסוכה מתרת להם מידי, א"כ ע"מ יברכו. משא"כ להתוס' בחולין הנ"ל דמברכות אסוכה, הוא משום דאיכא מ"ע משום תשבו כעית"ד לישב בסוכה, לכן אם נכנסות בסוכה מקיימות מצות עשה ומברכות על כך [לדעות שמברכות על מצוה שהזמן גרמא].

ובלהורות נתן (ח"ו לט) ביאר הדבר עפימש"כ הרמ"א (תרמ ס"ד), שאם מתחילה עשה הסוכה במקום שמצטער באכילה או בשתיה או בשינה, אינו יוצא באותה סוכה כלל אפילו בדברים שלא מצטער בהם, א"כ הני נשי שבסתמא אינן יכולות לישן בסוכה, אינן מקיימות אף חובת אכילה וע"מ יברכו. ועוד ביאר שם, דברכה הויא כקבלה, ומעתה אם מקבלת על עצמה חובת המצוה יאסר עליה כל ז' לאכול חוץ לסוכה. [ויל"ע אם שיטת בה"ג הנודעת, דנשים מקבלות השבת בברכת הנר, הויא ראיה לזה].

ועי' עונג יו"ט (סי' מט) למה נשים אינם עוברות על איסור הנאה כשנהנות מעצי הסוכה ואינם מחוייבות במצוה. ועי' עובר אורח (אות רמד) להאדר"ת שנו"נ בזה. וע"ע חת"ס (סי' קן).