עריכת הדף "
משך חכמה/שמות/יב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== מד == '''וכל עבד איש מקנת כסף כו'.''' הנה הר"מ {{ממ|[[רמב"ם/עבדים/ט#|הלכות עבדים פ"ט]]}} דהעו"ג מוכר בניו ובנותיו לעבדים והמה עבדים כנענים לכל דבר וזה פשוט מאוד דכולה שמועה דפ' ר"א דמילה מקנת כסף שנימול לאחד מבואר דלוקח עבד בן יומו מהעו"ג ואחר כך מטבילו יעו"ש ועל כרחין בקונה מהאב או מהאדון ולא רק למוהלו ולהיות עבד כנעני דחייב במצוות דהוי כמו גירות יכול האב אלא אף למוכרו לעבד ערל ג"כ מצי ויעוין תורת כהנים פ' בהר אין לי אלא בניהן ובנותיהן הן עצמן מנין אלמא דבניהן פסיקא טפי מהן עצמן. רק אם נתגייר האב צ"ע אם האב מצי למכור בנו לעבד או כיון דאתגייר תו אין בנו לנחלה וכן אינו יכול למוכרו ולפי זה הוי אתי שפיר לשון הגמרא עבד איש אתה מל בעל כרחו ואי אתה מל בע"כ בן איש הוא של איש שנתגייר אי אתה מל בע"כ אף שהוא קטן אכן לא מסתברא ורק על גדול יעוי' רש"י. אך מה שהקשו תוס' דאין זה דבניו שלא נולדו בקדושה אינן מעכבין אותו מפסח אתי שפיר כמו שפירש חתני אברהם שיחי' דכיון דהזכות בידו אף לאחר גירות למוכרו לעבד כשהוא קטן אם כשנתגייר האב אז הבן שלו שלא נתגייר הוי כמו עבדו וכן לא גרע מיליד בית ובתורת עבד מעכבו מעשיית פסח. ולכן כתוב המול לו כל זכר ומסתמא כן דכל זכות האב במכירה הוא מצד שהזן ומפרנס אותם בקוטנן. ורא"ש ריש קדושין דקא מתזנא מנייהו וכפי' התוס' גיטין דהנהוג כן דרחמי האב על הבן ודרכו לזונו ואטו משום דהאב נתגייר לא יזון בניו ובנותיו הקטנים שלא הטבילן ונכון. לכל זה הערני חתני שיחי'. '''ולפי''' זה צריך לבאר הא דאמר בפ' ב' דעו"ג דר' יודא יליף דמילה צריך לשמה מקרא דועשה פסח לד' המול, ומפרש לד' המול, ולפ"ז מנא לן בישראל דזו מצוה לבד דצריך לשמה למילף מקרא דגר דלשם גירות ודאי ערבי מהול אינו כלום כיון דמל בעודו עו"ג [ועיין חתם סופר]. אכן ר' יודא לטעמיה אזיל דסבר בפרק החולץ (יבמות דף מ"ו) דלגירות סגי בחדא או בטבילה או במילה וכי טבל את הבן נכנס בקדושת המצוות ותו נשאר המילה רק מצוה לבד כמו בישראל ובכ"ז בעי לד' לשמה, והוי מצי למימר דטעמא דר' יוסי דא"צ לשמה משום דלטעמיה דבעי מילה וטבילה בגר רק מפרש אליבא דכו"ע דר"א ור"י גם כן מצו סברי דא"צ מילה לשמה מדאמר היכן מצינו ע"כ משום דלד' אפסח קאי ודו"ק היטב. '''ומלתה''' אותו אז יאכל בו. במכילתא, ר' עקיבא אומר אינו רשאי לקיים לו עבדים בלתי נמולים שנאמר ומלתה אותו אז יאכל בו. פירוש מכאן דאינו רשאי להשהות בלתי נימול מדמעכב את רבו מלעשות הפסח. והטעם שמצווה הוא למולו תדע דאם העבד או בנו הוא טמא וזב לא מעכב את אביו ורבו מעשיית הפסח ופשוט, שוב ראיתי להשאג"א סימן נ"ג במה שתמה על הרמב"ם וכל דבריו אינם מוכרחין. ולא הביא המכילתא שלפנינו יעו"ש.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף