עריכת הדף "אלשיך/דניאל/ד" (פסקה)

== כה ==

'''כלא מטא וכו'.''' הנה כל דברי האגרת הזאת הן הנה דברי נבוכדנצר אל כל עממיא אמיא ופיו המדבר אליהם אכן נשים פנינו אל שנותו את טעמו פעם ידבר כמדבר על עצמו ופעם כמדבר על זולתו כאילו הכתב והמכתב דבר על המלך אליהם והוא כי בתחלת דברי פיהו דבר לנוכח אתם כאשר ידבר איש אל רעהו פנים אל פנים באומרו שפר קדמי להחויה וכאומרו אנא נבוכדנצר שלה הוית וכו' ומני שים טעם אמר אנא קדמיהון על קדמי דניאל ואחרי כן ככלותו לדבר כל אשר דבר אליו דניאל וישוב כבראשונה לספר להם את אשר קרהו ידבר כאשר ידבר איש על זולתו באומרו כלא מטא על נבוכדנצר מלכא ובאומרו מהלך הוה וכן באומרו ענה מלכא ואמר הלא דא היא בבל וכו' ובאומרו עוד מלתא בכום מלכא ואחרי כן שב אל דרכו הראשון לדבר כמדבר בעדו ואמר אנא נבוכדנצר עיני לשמיא וכו' כען אנא נבוכדנצר וכו' ואין ספק כי לא דבר רק הוא. ואם יאמר איש כי פסוק כלא מטא ושלשת הכתובים הבאים כאחד דברי הספר המה ולא דברי המלך לא כן ידבר ובטלה דעתו אצל כל יודעי דעת וגם כי לא יבצר הנרצה אצלנו בכתובים גם על פי הדרך ההוא לא נאבה לו ולא נשמע אליו פן תהיה האמת נעדרת. ועוד כי בשלשת הכתובים האלה אשר ידברו כמדבר על איש זולתו יזכירנו בשם מלכות מה שלא עשה כן לא למעלה ולא למטה והוא באומרו כלא מטא על נ"נ מלכא ובאומרו ענה מלכא ואמר הלא דא היא וכו' ובאומרו עוד מלתא בפום מלכא ולא עוד אלא שגם ה' יקראנו בשם מלכא בהשמיעו מן השמים את קול מפלתו באומרו לך אמרין נבוכדנצר מלכא וכו' אך בזאת נבא אל תשובה הקודמת והוא כי הן אמת דרך ישרה שיבור לו האדם הלא היא לדבר כמדבר על עצמו ככל דרך איש הבא במגלת ספר כתוב עליו וכה דבר האיש בתחלת דברי פיהו וכה ענה באחרית פיהו אך בכתובים האלה רוח אחרת עמו כי בא להורות לפני כל שומעי אמריו איך מה' יצא דבר כל הרעה הזאת הבאה עליו ולא ממערכות צבא השמים וכסיליהם אשר בני אדם עולים ויורדים בהם ובל יעלה על רוחם כי יחת מהמה כי כוכב מערכתו עלה שמים ובכשלו כשל עוזר ונפל עזור עד שבעה עדנין ואחר אשר נרוץ הגלגל אל הבור עוד שב סובב סובב גלגל עגלתו עד השיבהו לקדמותו מלך על כל הארץ כאשר בתחלה על כן להוציא מלבם הדבר הרע הזה אמר כלא מטא על נ"נ מלכא והוא כי העולה ויורד כגללו גלגל מערכתו שחוזר בעולם הנה האיש ההוא כאשר יורד גאונו והמונו ושאונו הלא יהיה קו לקו לאט לו עד תום מרוצת גלגלו סובב סובב הולך כמהלך רישו ומחסורו עד ארץ יגיע אך באשר דבר מלך שלטון ומה' יצא הדבר אם יעלה לשמים שיאו כרגע שאול יחת כי אין לה' מעצור להשליכו משמים ארץ ברגע קטן ועל כן כי יפול הנופל עודנו מאד נעלה פתע פתאום הוא יורה כי מה' היתה לו והנה בדבר הרע הזה אשר קרה לנ"נ לא הורד גאונו והמונו מעט כ"א עודנו באבו בכל תוקף עוז ותעצומות מלך כל הארץ ורומיה ימטא לשמיא משם נפל כמרום רקיעא עד תהומא דארעא כי זה מורה באצבע כי אצבע אלהים היא כי ממכון שבתו השגיח להוריד לארץ גזעו פעם אחת ולא ישנה לו וז"א כלא מטא לומר ראו עתה את אשר האלהים עושה כי כלא מטא והגיע עודנו נ"נ מלכא בכל תוקף מלכותו ובגלל הדבר הזה בראותו לקצת ירחין תרי עשר כי לא נגרע ממלכותו דבר גאה גאה ויענה עזות ואמר הלא דא היא בבל רבתא וכו' ועל כן שב להזכיר עצמו בשם מצנא במגלת ספר כתב באומרו ענה מלכא ואמר הלא דא וכו' כי באשר הוא מלכא כמאז ולא החל לנפול זדון לבו השיאו לדבר ולומר כדברים ההמה ובאחרון הכביד בכתוב השלישי להורות כדבר הזה באומרו עוד מלתא בפום מלכא קל מן שמיא נפל שעודו מלכא נפל קל מן שמיא ומה גם לרז"ל שגם שרו ששמו קל נפל רגע אחד ואז הרבה כושל גם נפל עזור כמשמים ארץ עודנו מלך על כל הארץ וכל גוים יעבדוהו מן אנשא טריד כבהמה בבקעה תרד לאכול את עשב הארץ ובזה יתכן אשר קראוהו מלכא מן השמים באומרו אליו לך אמרין נ"נ מלכא כי אין שלטון ביום רעה ומה גם לאיש צר ואויב הרע ההוא אך מן השמים אמרו אמור למנאצי לך אמריין נבוכדנצר מלכא וכו' לומר לך אמרין שאתה כעת נ"נ מלכא כי עודך מלך מסתולל בעמים הנה פתע תשבר ומלכותא עדת מנך ומן אנשא לך טרדין ועם חיות ברא מדורך וכו' כי תבאנה לך שתי אלה רגע אחד אבדן המלכות והדעת וחלית והיית נחשב כבהמה וז"א אחרי כן בה שעתא מלתא ספת וכו' לומר בה שעתא שעדן היה מחזיק במלכותו מלתא ספת עליו ומן אנשא טריד וכו'. עוד אפשר ע"ד זה לפרש אומרו לך אמרין כלומר לך אמרין ומכנים נ"נ מלכא כל גויי הארץ כי עודך מלך ובעת ובעונה הזאת מלכותא עדת מנך וכו':