עריכת הדף "אלשיך/דניאל/ג" (פסקה)

== כו ==

'''באדין קרב וכו'.''' ראוי להבין במקרא למה זה לכולם בשם יקרא שדרך מישך וכו' ולא דבר בם מבלי יקראם וגם באומרו אדין נפקין כי מלת אדין מיותרת ויאמר נא שיצאו וידוע כי אז היה וגם אומרו מן גוא מרא ולא אמר מן גוא אתון נורא:

'''אך''' הנה למראה עימו שפט והכיר כי אין דבר גבורות והנוראות ההם יאותו להתייחס בלתי לה' לבדו ויירא פן יאמר איש מעממיא אמיא העומדים לפניו כי שמות הבעלים אשר יקטירו להם המלך ושאר עם הארץ אשר השלמים האלה נקראו בשמותם שדרך מישך ועבד נגו קמו ויעזרום מהכוות באש והוא ידע כי המה לא אלהים כי הבל המה לא ירעו ולא ישחיתו וגם היטב אין אותם כאומר באחרית פיהו די לא איתי אלה אחרן די יכל להצלה כדנה ע"כ הקדים ואמר שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי וכו' לומר גם שנקראתם בשם הבעלים שדרך מישך וכו' אין שלמותיכם אשר הועיל לכם מצדם רק במה שאתם עבדוהי די אלה עילאה ולא מתתאי אשר שמותם אני מזכיר כי לאל עליון תתייחסו ואין לזרים אתו ולהורות היותו מכיר כי לא היו מרגישים צער בהתהלכם בגוא נורא אמר פוקו ואתו שלא תתייחס צאתם מתוכו אל בריחה והצלה כי אם אל יציאה וביאה בחיריית וזה ענין אומרו אדין נפקין וכו' לומר כי אז על פי מאמרו יצאו מתוך האש כי הוא יורה שאם לא כן עדיין היו מאחרי שבת מהלכין בגוא נורא כי גם שם יד ה' תנחם ותנהלם דורכים על הגחלים כדורך בגת וזהו אומרו מן גוא נורא כי עדיין עומדות היו רגליהם בגוא נורא על רצפת רשפי אש ולא יסורו ממנו אצל פנה פנויה מגחלי אש. והנה אמרו רז''ל שלא רצו לצאת עד עת בא רשיון המלך ואפשר היה מפני כבודו וקרוב לשמוע כי יראו מחמת מלך פן יפגעם בחרבו הקשה ואולי יען כי איש הוא ובעל בחירה לא יבצר ממנו כל אשר יזם לעשות ולא ימנענו ממנו הוא יתברך על כן התמהמהו במו אש כאומרים לפניו ית' הלא טוב לנו למות הנה כי תאכלנו האש הגדולה הזאת ולא נמות ביד הערל הזה ובראותם אשר נתן ה' בלב המלך אליהם יטה חסד לדבר אליהם רכות בשובה ונחת יצאו אליו ולצבי ולכבוד עבדוהי די אלהא עילאה קראם נוסף על אשר חרד את כל החרדה ותוה וקם בהתבהלה כי גדל מאד בעיניו אשר הפליא לעשות אלהיהם בעדם אדין נפקין כי ראו נהפך להם לאוהב לא ילחם בם וזהו אומרו אדין כלומר ולא מאז עד עת בא דבר מלך שלטון דברי שלום ואמת: