עריכת הדף "אוצר:בית המדרש/פרשת השבוע" (פסקה)

=== נישואי שתי נשים (צרות) ===
שאלה:
מדוע נשיאת שתי נשים (צרות) מותר ע״פ תורה?

בפרשת אחרי מות "וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ." לשון 'צרור' שבפסוק, הוא המקור שב׳ נשותיו של אדם נקראות "צרות" זו לזו. 
רש"י במסכת חגיגה ה ע"א, מפרש שמשמעות המילה צרות ביחס לשתי נשים היא: ביחד - סמוכות, כיוון שנשים אלו סמוכות זו לזו. 
אולם המצודת ציון מפרש כי "צרתה - שתי נשים מאיש אחד תקראנה צרות והוא מלשון צר ואויב כי על פי רוב שונאות זו לזו".
עיין במשנה בסוף יבמות קטז: שצרות לא מעידים זל״ז משום ששונאת זו את זו. 
ובבראשית מצינו אצל למך שתי נשים אחת לתשמיש ואחת לבנים כו׳ 
וגם אצל האבות הקדושים מצינו שהיו מריבות בין הצרות למשל שרה והגר ורחל ולאה כו׳ (אף שח״ו להבינם כפשוטו) ואכמ״ל

לפי כל הנ״ל צ״ע מדוע באמת ע״פ תורה מותר לאדם לישא שתי נשים. הרי ע״י זה יבואו לידי מריבות כו׳ והרי התורה דרכיה דרכי נועם. 
באמת נשיאת שתי נשים נאסרה בחרם על ידי רבנו גרשום מאור הגולה ועיין שו״ת הר״ן סימן מח וז״ל שמא חרם זה לא לתקנת נשים לבד נעשה אלא אף לתקנת האנשים כדי שלא יכניסו מריבה לתוך ביתם כו׳

אבל עדיין ק׳ מדוע באמת מותר ע״פ תורה. 
האם יש אפשרות לדור בשלום ושלוה עם שתי נשים? [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 17:26, 29 באפריל 2020 (UTC)
:לא קראתי בעיון כל הצורך, אבל לכאורה, עם עבודת המידות בדרך הנכונה, הכל אפשר. וגם האנשים הם צרות זה לזה וצריכים לעבוד ולשבר יצרם כדי שיוכלו להתקיים יחד. אלא שנחלשו הדורות ובא רבנו גרשום מאור הגולה, והאיר עיניהם של ישראל. [[משתמש:אברהם ברוכוביץ|אברהם ברוכוביץ]] ([[שיחת משתמש:אברהם ברוכוביץ|שיחה]]) 17:28, 29 באפריל 2020 (UTC)
::{{א|פעם}} שמעתי בשם הרב 'מרגליות הים' שבאמת לא מצאנו בחז"ל אף אחד מהתנאים והאמוראים שנשא שתי נשים. [[משתמש:מצולות ים|מצולות ים]] ([[שיחת משתמש:מצולות ים|שיחה]]) 17:33, 29 באפריל 2020 (UTC)
:::דברי רב ראובן מרגליות ז״ל נמצאים בספר עוללות.[[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 22:57, 29 באפריל 2020 (UTC)
:ודאי שיש אפשרות הרי יעקב אבינו היו לו ב' נשים וכן האור החיים הק' וכן הבבא סאלי ומה שמובא להלן בשם מרגליות הים שלא מצינו מהתנאים ואמוראים שהיו להם ב' נשים זה צ"ע קצת ממה דמבואר בחז"ל שרב כי הוי מטי לדרשציב כמדומני הוי מכריז מאן הוי ליומא ואולי היה זה אחר מות אשתו ועוד צ"ע משיטת ר"י שאף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו וכי היה נושאה ביו"כ? אלא ודאי נשאה קודם לכן [וצ"ל דלא ס"ל לר"י מביתו ולא ב' בתים כמו דאמרינן גבי ייבום בית אחד הוא בונה ולא ב' בתים וצ"ע ואכמ"ל ואולי מ"מ לא מצינו בקביעות ב' נשים לאיש אחד.[[משתמש:שבח המצוות|שבח המצוות]] ([[שיחת משתמש:שבח המצוות|שיחה]]) 14:54, 10 ביוני 2020 (UTC)
::הרב מרגליות הים עומד על הגמ' הנ"ל [יבמות לז: וביומא] דרב ורב נחמן היו מכריזים מאן הוי ליומא, ומאמרו נתפרסם בסיני תש"ז [סיני כא עמ' קעו - קעט], ויעו"ש משכ"ב. [[משתמש:בן עזאי|בן עזאי]] ([[שיחת משתמש:בן עזאי|שיחה]]) 01:11, 19 באפריל 2021 (IDT)
:אם נדקדק, כמעט בכל מקום שמצאנו בתורה מי שהוסיף אישה על אשתו היתה לזה סיבה מיוחדת. עדה וצילה כתוב במדרש שזו היתה מחטאי דור המבול אחת להריון ואחת לתשמיש, אברהם נשא את הגר ע"פ בקשת שרה כי לא היו לה ילדים, יעקב נשא גם את רחל וגם את לאה כי רימו אותו ובאמת לא רצה בתחילה אלא את רחל, וכן את בלהה וזלפה בשנים שרחל ולאה לא ילדו, וע"פ בקשתן. [[משתמש:נועם|נועם]] ([[שיחת משתמש:נועם|שיחה]]) 02:16, 19 באפריל 2021 (IDT)