עריכת הדף "תוספת שביעית" (פסקה)

==כ==
'''כ)''' והרב בשו"ע ב[[שולחן ערוך/חושן משפט/פז#כא|דין כ"א]] כתב יש מי שכתב דין פרוזבול כך הוא הולך המלוה אצל ג' עדים וי"א אפילו לשנים ואומר הוו עלי סהדי וחזו דאנא מסרנא פרוזבול קמי ג' דיינים דאינון פלוני ופלוני ופלוני דיינים שבמקום פלוני ודי לו אם יחתמו בו אותם עדים עכ"ל. ודין זה מביאו בב"י משם בעל התרומות משם הר"י אלברצילוני וסיים שם ודי לו וכו' שהם ראו כי בפניהם מסרו בפני הדיינים ע"כ. הרי דדעתו הוא דוקא שראו העדים שמסר המלוה דברי פרוזבול לדיינים אבל בלא ראיית העדים זה לא קאמר מרן. והרב בעל המפה מביא דין המרדכי הנזכר בדין כ' אבל אין דעת מרן כן מדלא הביאו לא בבית יוסף ולא בשולחן ערוך ומעיקרא דדינא דין זה שכתב המרדכי לא ידעתי איך פירשו לפי דרכו הבנת הירושלמי והוליד ממנו דין, שהרי הירושלמי לא קאי שם על המשנה על דין פרוזבול אלא על השבטים שגלו וז"ל שם בפרק יו"ד דשביעית היו עליה אבל היו מעורבין שבט יהודה בבנימין ושבט בנימין ביהודה יכול יהו היובלות נוהגין ת"ל יושביה לכל יושביה נמצאת אומר כיון שגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט המנשה בטלו היובלות. ר' חזקיה בשם ר' ירמיה ואפילו נתונים ברומי ע"כ ופירושו שרצה להוכיח על מה שאמר מקודם שבזמן שהיובל נוהג היינו נוהגין שמיטה מן התורה אבל בזמן שאין יובל דין שמיטה הוא מדרבנן ואמר אימתי פסקו היובלות יושביעה עליה בזמן שיושביה עליה לא בזמן שגלו מתוכה היו עליה אבל היו מעורבבין שבט יהודה וכו' ונמצאת שאפילו מזמן שגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט המנשי שלא נטלו חלק בארץ אלא בעבר הירדן אפילו הכי מאותו זמן בטלו היובלות דבעינן כל יושהיה כל שבט בישובו בנחלתו הנתונה לו. ועל זה אמר ר' חזקיה בש םר' ירמיה ואפילו שנתונים ברומי במקום אחד בישוב ולא בדוחק דס"ד כיון שמעיקרא לא היו דרין בני גד ובני ראובן וחצי שבט מנשה בארץ ישראל הקדושה עכשיו גם כן שנתונים שם ברומי במקום אחד ולא פזורים בד' כנפות הארץ מעט במקום אחד ומעט במקום אחד אימא שיהיה היובל נוהג כיון שכל ישראל עליה חוץ משבט בני גד ובני ראובן וחצי שבט מנשה שנתונים ברומי ומה לי דרים ברומי ומה לי שנתונים בעבר הירדן אפילו הכי כיון שאינם דרים במקום נחלתן וישובן שמתחילה לא קרינן כל יושביה ואין יובל ונמצא שהשמיטה היא דרבנן וא"כ דברי המרדכי צריך עיון ועיין הר"ן דקאי לשטרות.