עריכת הדף "רש"י/בראשית/מז" (פסקה)

== כח ==

'''ויחי יעקב.'''  למה פרשה זו סתומה{{הערה|ב{{ממק|מזרחי}} הקשה מאחר שסתומה היא שמא אינה אלא פרשה אחת, ועיי"ש מה שיישב. ובבכור שור {{ממ|[[בכור שור/פסחים/ו/ב|פסחים ו:]]}} יישב שבסוף פרשת ויגש מבואר שבני ישראל פרו ורבו במצרים מאד, והרי מבואר שברכת גידולם היתה בעקבות השיעבוד וע"כ שהתורה מתארת שם את תחילת השיעבוד, וקשה הלא כל זמן שלא מת יעקב לא התחיל השיעבוד, וע"כ צ"ל שאין מוקדם ומאוחר בתורה, אך מבואר בגמרא {{ממ|[[בבלי/פסחים/ו/ב|שם]]}} שאין אומרים כלל זה אלא בשתי פרשיות אך לא בפרשה אחת, ואם כן ע"כ ששתי פרשיות הן אלא שפרשה זו סתומה.}}, לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד{{הערה|בספר קדשי יחזקאל {{ממ|פ' ויחי}} ביאר בשם אביו ענין סתימות העין והלב, שהעין רואה את העבר והלב מגלה את העתיד. וביאר השייכות לפרשה סתומה שבתורה, שכן שיעור הסתימה הוא כג' תיבות אשר שבפ' ויכולו, ובאבודרהם כתב שכן יש ג' תיבות אשר בפרשת פרה, וביאורו שעניין הפרשות ליתן רווחה להתבונן, ולהתבונן צריך לקדושה [כשבת] וטהרה [כפרה], והם נטלה מהם קדושתם וטהרתם בפטירת יעקב. וכשיצאו מישראל זכו על הים בשירתם לקדושה (היתה יהודה לקדשו) ולטהרה (הים ראה וינס, את ארונו של יוסף שהוא יסוד הטהרה) ולכן נפתחו עינים וראו כל ישראל מה שלא ראה יחזקא הנביא {{ממ|זוה"ק בשלח נה:}}.}}, שהתחילו לשעבדם. דבר אחר: שבקש לגלות את הקץ לבניו, ונסתם ממנו. בב"ר: