עריכת הדף "
מראי מקומות/בבא קמא/מה/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==בגמ', דנטריה שמירה פחותה וכו' כלתה לו שמירתו== ופירש"י הלכך לגבי בעלים פטור מדמי שור וכו' ובעי כפרה עכ"ד, וכ"כ הרא"ה [הובא בשיטה מקובצת בע"ב] דשו"ח חייב כופר וכן המאירי [הובא בשיטה מקובצת לק' ע"ב] הביא קצת חכמי הדורות שלפנינו שכתבו דשו"ח ששמר שמירה פחותה מ"מ חייב בכופר ולא נפטר אלא מן התשלומין והשיג ע"ז, ובביאו"ד רש"י כ' החזו"א סי' ז' ס"ק ז' ובאבי עזרי פ"א מנ"מ ה"א דחלוק חיוב כופר מחיוב נזיקין, דחיוב כופר הוא כל שהשור תחתיו חייב לשומרו שלא ייהרג אדם על ידו דהוא חיובא דבעלים וכדאיתא לעיל מד: וכמשנ"ת שם, וע"כ מוטל חיוב זה על השומר והבעלים פטורים שאין השור אצלם, אבל חיוב נזיקין רמי רחמנא על הבעלים והשומר אינו בעלים אלא נכנס תחת הבעלים וזה רק על שמירה פחותה. ויש לתמוה ע"ז מהא דאמרינן לעיל מ. דאפוטרופסים אין משלמין את הכופר דיתמי לאו בני כפרה, וק' דמ"מ ליחייבו אפוטרופוס מצד עצמן, ופי' הרא"ה [הובא בשיטה מקובצת שם] דהאפוטרופוס לא קיבלו עליהן שמירת מיתה כיון שהיתומים לא ישלמו את הכופר, וק' דלהמבואר בסוגיין הרי חיוב כופר הוא במה שהשור בשמירתם והמית מחמתם א"כ מה יועיל שלא יקבלו עליהם, והרי ה"נ לא קיבל השו"ח שמירה מעולה וצ"ע. ודעת הרשב"א [הובא בשיטה מקובצת] דשו"ח ששמר שמירה פחותה פטור מכופר, ולפירושו מוכרח כן בסוגיין דכתב דלענין דמי שור לבעליו שו"ש ושוכר חייבים אף כדנטרינהו שמירה מעולה, וא"כ מדוע מוקים לה בדנטרי' שמירה פחותה ולא בדנטרי' שמירה מעולה וע"כ משום דמיירי לענין כופר ובזה שו"ח פטור בדנטרי' שמירה פחותה ואינך חייבים אא"כ נטרינהו שמירה מעולה, וכן דעת הר"מ פ"ד מנ"מ ה"ד דאע"ג דהבעלים חייבים השומרים פטורים מבואר דחיוב השומר בנזקין אינו חיוב עצמי. [ועמש"כ בהמשך בשיטת הר"מ וצ"ע]. ויש עוד שיטה שלישית דשו"ח ששמר שמירה פחותה חייב בכל הנזקין, והוא דעת ההשלמה [הובא בחי' ר' שמואל סי' י"ד] וכן פי' האבי עזרי במכתב להגרא"ז שבסו"ס נזיקין בביאו"ד הרמב"ן, [ובספרו כתב לפרשו על כופר וכמשנ"ת ויבואר עוד בעזה"י] וטעם שיטה זו דס"ל דשומר שהבהמה ברשותו הוא חיוב עצמי לשמירת נזקין ולא משום שנכנס תחת הבעלים, ובהשלמה מבואר כן אף בשור תם והאריכו בשיטה זו באו"ש פ"ד מנ"מ ה"ב ברכת שמואל סי' ז, ח, ט אבן האזל ריש הל' נז"מ ויסוד הדברים דנלמד מדרשא במכילתא דשומר חייב בשמירה, ולמדנו מזה דהוא חיוב עצמי על השומר, וכתבו כמה נפ"מ בזה, ונבאר מקצתם: א. שומר שהיו בעליו עמו דפטור כלפי הבעלים האם חייב בשמירת נזקין, וכתב הברכ"ש סי' ז' דאי שומר הוא חיוב עצמי א"כ אע"פ שנפטר כלפי הבעלים מ"מ חייב בשמירת נזקין, אבל אי נימא דהוא נכנס תחת הבעלים הכא יפטר, ונידון זה הוא ממש כנידון דסוגיין בשו"ח האם חייב בשמירת נזקין בשמירה מעולה [וצל"ע דהרשב"א כאן ס"ל דפטור, והרי בדעת הרשב"א הוכיח הברכ"ש דהוא חיוב עצמי, ואפשר דמ"מ יש אומדנא שאין השומר חפץ לשמור שמירה מעולה והוא כמי שלא קיבל עליו שמירת נזקין]. ב. עוד דן בשמירת נזקין לחוד בלא שמירת גופו דאי חיוב עצמי דשומר לא שייך חיוב זה, דהרי אינו שומר אבל אי כל חיוב שמירת נזקין הוא במה שנכנס תחת הבעלים א"כ כשם ששייך שמירת גופו בלא נזקין וכדאיתא בפ"ק [וכן מבואר לעיל מ.] כמו"כ שייך שמירת נזקין בלא שמירת גופו. ג. וכמו"כ דן שם [ט, ג] דלענין שמירת גופו נחלקו קמאי דבהנח לפני נעשה שומר ע"י דין ערב דנסתלקו הבעלים משמירה מחמת השומר, ויל"ד האם נתחייב גם בשמירת נזקיו, דאי מדין חיובו תחת הבעלים א"כ ה"נ נתחייב בשמירת נזקין משא"כ אי נימא דהוא חיוב עצמי א"כ זה רק כשנכנס לרשותו ולא סגי במה שנסתלקו הבעלים משמירה על פיו. ד. נחלקו הרמב"ם והראב"ד בפ"ד מהל' נזקי ממון ה"י האם צריך השומר לקבל עליו בפירוש שמירת נזקין או דמסתמא חייב בשמירת נזקיו, ויש לפרש דפליגי באומדנא האם כוונתו להתחייב בשמירת נזקין, אמנם להמתבאר דנו רבותינו לפרש דבהא פליגי דהר"מ ס"ל דהוא דין עצמי דשומר וכלשונו בריש הל' נז"מ דכל בהמה שברשותו של אדם חייב לשמור, ע"כ א"צ קבלה מפורשת והראב"ד ס"ל דהוא ע"י קבלתו ע"כ מסתמא לא מקבל עלי' ודו"ק. ה. הנה נסתפק האור שמח פ"ד מהל' נקי ממון סוף ה"ד האם שומר אבידה חייב בשמירת נזקין ובפנ"י נז. ד"ה בגמ' נקט בפשיטות דחייב [וכתב לדמותו לסוגיין דאי חיובו כשו"ח לא יתחייב בנזקין אלא כשו"ח] ולכאו' י"ל דעד כאן לא אשכחן אלא דרחמנא שעבדי' לשמירת גופו ולא לשמירת נזקיו, אבל אי נימא דהוא דין עצמי שפיר יתחייב אף משמירת נזקיו. וע"ע מש"כ בב"מ מב. בתוד"ה אמר. ו. בחי' ר' שמואל סי' א' אות ח' חקר בדין נגח ואח"כ הפקיר דפטור ולדעת רש"י אף מכר מה הדין אם הבעלים מסרו השור לשומר ונגח ומכרו אותו לאחר האם יפטר כדין נגח ואח"כ מכר, דאי חיוב עצמי דשומר יתחייב דכלפי חיובא דשומר לא נשתנה הרשות דהוא ברשותו, אבל אם הוא דין דנכנס תחת הבעלים מאחר שהבעלים פטורים השומר ג"כ פטור. ובכ"ז יל"ד לענין כופר לפמשנ"ת בד' רש"י דיש לחלק בין כופר לנזקין דכופר הוא חיוב עצמי משא"כ בנזקין.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף