עריכת הדף "אלשיך/דניאל/ו" (פסקה)

== כח ==

והראיה כי גם עתה שגלו ישראל שלטנותו הווה תמיד כי הנה הוא משזיב ומציל ועביד אתין כלומר בימים האלה וראיה מוחשת די שזיב כעת לדניאל וכו':

'''וביאור''' הכתוב הוא כאשר כתבנו למעלה כי לשון שזבא היא יתירה מלשון הצלה ואמר כי הוא יתברך משזיב כלומר מן המות ומציל גם משאר נזקין המסתעפים ככתוב למעלה כי לא לבד נותרה בו נשמה כי אם גם כל חבל לא השתכחת ביה ולא עוד אלא ועביד אתין ותמהין וכו' לומר שלא היתה ההצלה להגן בעדו בל יפול בשחת עשו וברשת זו טמנו לו שלא יבא לידי השלכה בגוב אריות כ"א כך היה הן אמת שהיה ניכר היותו יתב' משזיב ומציל אך לא היותו עביד אתין ותמהין בשמיא ובארעא כאשר עתה בהיותו כבר ביד אריותא ומשם הצילו ה' והוא כי מלבד תועלת התנצל הצדיק אשר הגין בעדו יש פלא ותימה גדול באשר סגר פום אריותא ולא חבלוהו והנה אין ספק כי כל הדברים התחתונים יש להם כח עליון שיונקים ממנו כנודע ואפילו כל עשב ועשב כמ"ש ז"ל שאין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל מלמעלה וכו' ומה גם הב"ח כל מין ומין לפי גדרו וערכו הטמא והטהור וכל כח העליון חפץ בתועלת הנשפע על ידו כאמרם ז"ל על הים שקבל שרו של ים לפני הקב"ה על שפלט הים החוצה את המצרים והוצרך הוא יתב' לפרוע לו בימי סיסרא כי נחל קישון גרפם והוליכם לים הגדול וכן כל דבר שמשתנה טבעו אשר הטביע בו הוא יתברך במעשה בראשית בעשותו יתב' נס ופלא מרגיש הכנעת הכח המיוחד מאתו יתב' להשפיע ולהמשיך בו הטבע ההוא כי על כן הוצרכו רז"ל לומר בב"ר פ"ה כי תנאי התנה הב"ה במעשה בראשית על כל מה שנברא שנאמר וכל צבאם צויתי צויתי את הים שיהא נקרע לפני ישראל צויתי את השמים ואת הארץ שישתקו לפני עשה שנאמר האזינו וכו' צויתי את העורבים שיכלכלו וכו' צויתי את האור שלא יזיק לחנניה וכו' צויתי את האריות שלא יזיקו את דניאל וכו'. הנה שאע"פ שמלאך בא להציל את חנניה וחבריו מן האור כד"א ורוה די רביעאה דמה וכו' וגם לדניאל שנא' שלח מלאכיה וסגר פום אריותא אע"פ כן הוצרך תנאי יתנה הוא יתב' במעשה בראשית והוא מהטעם האמור בלי ספק כמבואר אצלנו המאמר במקומו נמצא כי בהעשות פלא מתמיה כזה להסיר טבע האריה מלטרוף כדרכו הוא אות הכנע בשמים כח אשר ממנו יינק באופן שהתימה הנראית למטה הוא מורה אות הנעשה למעלה וזהו אומרו ועבד אתין ותמהין ופירש באומרו בשמיא ובארעא כי אומרו אתין חוזר אל שמיא האמור ואומרו ותמהין חוזר אל ארעא כי מהתמהין המתמיהין למטה יודע האתין אשר למעלה בשמים וכל זה נודע ונתגלה במה די שזיב לדניאל מן יד אריותא כי גם בהיותו נמסר בידיהם עבד הוא יתב' תמהין בארעא שלא שלטו בו אריותא בהיותם רעבים וגם אתין בשמיא שנודע בזה אות שהיה בכח העליון שעל ידו נשפעים מן אריותא אשר בארץ המה כי שדד הוא יתב' בלילה ההוא אותו הכח אשר הוא בשמיא ובאומרו די שזיב לדניאל הורה מה שכתבנו למעלה כי שולטניה יתב' עד סופא כי גם בהעוותם וינתנו ישראל ביד אויביהם כיום ההוא שזיב את דניאל ומה גם בשוב המלכות לישראל עמו וגם אומרו ומשזיב ומציל שהוא שזבת מן המות וגם הצלת שאר מיני נזקין וחבלות המתרגשות רמז הראשון באומרו די שזיב והשני באומרו מן יד שלא אמר מן אריותא לרמוז שהצילו מכל משלוח יד האריות וגם רמז באומרו לדניאל כי לא על ידי שום סבה טבעית לא אכלוהו כי הלא את המלשינים אכלו כרגע וזהו די שזיב לדניאל כלומר ולא את זולתו אשר הושלכו שמה כמוהו: