עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/תקנא" (פסקה)

== ריד ==

ריד) '''אם''' לקח בין המצרים פר"ח ובירך עליו ברכת הפרי יברך ברכת שהחיינו. מהר"י ן' נעים הובא בתשו' הכנה"ג ח"ב א"ח סי' ל"ד והסכים עמו הכנה"ג שם סי' ל"ה יעו"ש. והב"ד הברכ"י או' י"ב וכתב דכן יש לדקדק מלשון מהרח"ו ז"ל בשער הכוו' שכתב גם צריך להזהר למנע מלאכול בימים ההם שום פר"ח ושלא ללבוש שום מלבוש חדש כדי שלא יצטרך לברך עליו ברכת שהחיינו וכו' משמע דהזהירות הוא מלאכול אבל אם הוא נצרך לאכול כנדון זה דכבר בירך ברכת הפרי יברך שהחיינו יעו"ש. ומ"ש מהר"י צמח בהגה בפע"ח שם דספר לו בנו של הרח"ו ז"ל כי זוכר שפעם א' היו חכמי הדור אוכלין על שלחן אביו והפצירו בו לאכול פר"ח ואכל אותו בלי ברכת שהחיינו עכ"ל כבר הקשה ע"ז הברכ"י שם וכתב דזה משמע הפך ממ"ש הוא עצמו בשער הכוו' יעו"ש. וכן הקשה ע"ז בספרו יוסף אומץ סי' נ"ו ולא תירץ ע"ז אלא שכתב שלא ידענו גופא דעובדא היכי הוה והרב מהר"י צמח קיצר את הרחב יעו"ש. ואפשר לומר דהפרי הזה היה ספק אם לברך עליו שהחיינו כמ"ש לעיל סי' רכ"ה או' ל"ד וכדומה והיה צריך לפוטרו עם פרי אחר שודאי יש לברך עליו שהחיינו אלא שהיה סעודת מצוה או שבת וע"כ אכלו לכבוד מצוה ע"מ לפוטרו אחר בין המצרים עם פרי שודאי צריך עליו שהחיינו והקילו בזה כיון דבלא"ה אין מברכין עליו כ"א לפוטרו עם אחר וא"כ יאכלו לפי שעה לכבוד מצוה ואח"כ פוטרין אותו אבל מהרח"ו ז"ל מיאן בזה שלא רצה לאכול עד שיפטור אותו בפרי אחר אחר בין המצרים עד שהפצירו בו לעשית כמותם. ועיין באו' שאח"ז ודוק: