עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/תיז" (פסקה)

== כא ==

כא) '''נכון''' הדבר שהתענית יהיה לפני המולד ואם המולד בחצי היום יתענה יום שלפניו מו"ב או' קע"ו חס"ל או ב' בן א"ח פ' ויקרא או' ד' ומשמע הא אם יהיה המולד אחר חצי היום יתענה באותו היום. והטעם נ"ל משום דמשעת המולד יתגלה הארת קדושת ר"ח וע"כ אם המולד הוא קודם חצות הרי רוב היום יש בו הארת ר"ח ואינו מן הראוי להתענות בו אבל אם הוא אחר חצות דרוב היום אין בו הארת ר"ח מתענים בו. ומטעם זה נ"ל דה"ה אם חל ר"ח בשבת דאין להתענות בע"ש כ"א ביום ה' ואעפ"י שהמילד הוא ביום ו' אחר חצות משום דתוספת קדושת שבת מתחיל ביום ו' מתחלת שעה ששית כמ"ש בשער הכוו' דף מ"ב ע"ב ודף ס"ב ע"א יעו"ש. ועוד מן הטעם שכתב בשער הכוו' דף ס' ע"ג וז"ל וביום ו' יכוין עצמו להכין שיהיה ראוי ומוכן לקבל תוספת נשמה משבת הבא גם לסיבה זו לא היו אנשי משמר מתענים ביום ו' מפני כבוד שבת פי' כדי לקבל תוספת נשמת השבת עכ"ל. ועוד מטעם שאסור ליכנס בשבת כשהוא מעונה כמ"ש לעיל או' טו"ב וסי' שמ"ט או' כ"ב יעו"ש ועוד כדי שיוכל לקיים טועמיה חיים זכו שהוא על טעימת התבשיל ביום ו' כמ"ש בשער הכוו' דף ס"ב ע"ב יעו"ש וע"כ מכל הטעמים הנז' נ"ל דאינו נכון להתענות תענית ער"ח בע"ש והגם דאם חל בו יו"ד בטבת או יא"ר ציי"ט וכדומה מתענין שאני התם דמוכרח הוא להתענות בו משום שהוא זמנו לא כן ער"ח שאינו מוכרת כ"כ להתענות דוקא באותו יום שאינו אלא משום תשו' כמ"ש לעיל או' י"א וע"כ מפני כבוד השבת יש להקדימו. ועיין כף החיים להרח"ף סי' ל"ב או' ז' שכתב דבער"ח ניסן וער"ח אב אין להקפיד בשביל המולד ויש להתענות באותו היום יעו"ש.