עריכת הדף "ביאור ההלכה/שמיטה/א" (פסקה)

==הלכה כא==
'''* {{עוגן1|אין}} קוצצין בתולת שקמה כו'.''' ב[[משנה/שביעית/ד|פ"ד דשביעית]] תנן אין קוצצין בתולת שקמה בשביעית מפני שהיא עבודה רי"א כדרכו אסור אלא מגבי' י"ט וקוצץ או גומם מעם הארץ וכ' ה[[כסף משנה/{{כאן}}#|כ"מ]] דהא דפסק רבנו כר"י משום דס"ל דאינו אלא מפרש דברי חכמים וכן מוכח בב"ב [[בבלי/בבא בתרא/פ/ב|פ' ב']] דפריך מינה אברייתא דקתני' הלוקח מחברו בתולת השקמה מגבי' ג"ט וקוצץ וכאן קתני דוקא מעם הארץ ומשני ג"ט מעלי לה מעם הארץ קשי לה מכאן ואילך לא מקשי קשי לה ולאו עילוי מעלי לה גבי שביעית עבדינן מידי דודאי קשי לה גבי מו"מ עבדינן מידי דודאי מעלי לה עכ"פ מדפריך מר' יהודא משמע דאינו אלא מפרש דברי חכמים אבל רשב"ם פי' דרבנן פליגי והא דפריך מר"י משום דלרבנן אפשר דשיעורו ג"ט ולא קשה ולכן פריך מר"י וגם לפי' זה משמע דהלכה כר"י מדפריך מינה אבל התוס' והרמב"ן וחי' הר"ן פי' שם דרבנן אסרי לגמרי והא דלא פריך מינייהו משום דגם הם מודו דמדינא הוא כר"י אלא דמשום גזרה החמירו ולכן פריך מר"י דבמו"מ הו"ל לאוקמי אעיקר הדין ולפ"ז אפשר דבשביעית הלכה כרבנן וכ"כ הרמ"ה בהדיא שם כרבנן. והנה על מה דמשני דבשביעית עבדינן מידי דודאי קשה לה אבל היכא דלא קשה ולא מעלי אסור הוקשה להראשונים הא קי"ל אוקמי אילנא מותר וכ' רשב"ם ותוס' דכאן ספק הוא אם הוא אברויי או אוקמי ומספק מחמרינן (ומש"כ רשב"ם דהוא ספק דאורייתא א"א לומר דהוא דאורייתא ממש כמש"כ בחזו"א [[חזון איש/שביעית/יט#יד|סי' י"ט סקי"ד]] ד"ה ויש אלא כוונתו דעיקרו דאורייתא) וכ"כ הרמב"ן והרשב"א והריטב"א וחי' הר"ן והר"א אב"ד שם, והרמב"ן בשם הר"י מיגש תי' דהכא גזרי' היכא דלא מעלי לה דילמא אתי למעבד היכא דמעלי לה וכ"כ הרמ"ה וחי' הר"ן שם וצ"ל דדוקא כאן אתי לאחלופי דהא בכל מקום שרינן אוקמי אילנא, ולכאו' ממש"כ הרשב"ם ותוס' ורמב"ן ורשב"א דמספק אסרי' יש לתמוה על מש"כ מרן בשביעית [[חזון שביעית/טז#יד|סי' ט"ז סקי"ד]] דספק שמא יפסדו מותר והביא ראי' שהרי אבדה המונחת במקום שאין מובטח שתתקיים שם חייב להחזירה וא"כ למה אסרו כאן מספק והנה לפ"מ שצידדנו לעיל בה"ה דאוקמי אילנא אין זה היתר אלא דזה לא אסרה תורה א"ש דבודאי אם יש ספק אם הוא אברויי בודאי אסור אבל מרן לשיטתו שהבאנו שם דס"ל דזה היתר שהקילו חז"ל באוקמי אילנא ודוקא במלאכות דרבנן א"כ סברתו שגם על ספק יש להקל וכמו שהביא מהשבת אבדה וגם לפמש"כ שם יש דברים שחז"ל הקילו בהם בדרבנן במקום הפסד כמש"כ רבנו בה"י שם ובזה בודאי מסתבר כדעת מרן דגם בספק יתירו חז"ל בזה אמנם גם מרן כ' שם דלא כל אוקמי אילנא התירו רק בדברים הכוללים את הרבים וא"א לעמוד בזה וכמו שהבאנו בשמו בה"י בד"א [[דרך אמונה/שמיטה/פו|סקפ"ו]] אולם כאן גבי בתולת שקמה משמע מהראשונים דהוא מהדברים שהיו מתירין מחמת אוקמי אילנא שהרי רק במקום ספק כתבו להחמיר ולא בודאי קשה לה וי"ל דגם לדעת מרן בדברים שאינם אלא אוקמי בלבד ואין בהם עבודה כלל מודה שזה לא אסרה תורה ונראה הא דאמר בגמ' מקשה קשי לה נ' דאין הכונה שזה מזיק לאילן ומקלקלו דלא מסתבר כלל דבשביל שצריך לעצים יקלקל את כל האילן אלא הכונה שלא יהא השבח שהי' ראוי להיות לשקמה (ויתכן שבשנה הבאה יוכלו לקוצצו כראוי וישביח) ומ"מ זה מותר כיון שאין כאן עבודה כלל אלא קוצץ לעצים מקרי אוקמי אילנא וע"ז כתבו דמספק אסור כיון שאין בזה הפסד ממש אבל במקום שיש ספק שיהי' הפסד ממש י"ל דלכו"ע שרי ועדיין צ"ע: