עריכת הדף "אלשיך/תהילים/סט" (פסקה)

== כא ==

'''חרפה שברה לבי כו' ''' עוד בני גלות מדי מדברים לפניו ית' בלשון יחיד על כללות האומה והנה בביאור המגילה כתבנו לתת טעם אל משתה השני למה היה ולא גלה הענין בראשון כאשר עשתה בשני שהוא כי ישראל שבשושן נהנו מסעודת אחשורוש ז' ימים בלא לילות כי אי אפשר להיות גם בלילות כי הוא בלתי אפשר להיות ז' וימים וז' לילות בלי שינה ומה גם לשבעים ושכורים והנה בשלשת ימי הצום כוונה אסתר למרק בם אוכלם ושותם והיו שלשה ימים ושלשה לילות לעומת ששה ימים מהז' של המשתה שהיו בלא לילות ותאמר אסתר בלבה אם היום השלישי שהיה בו המשתה הראשון שעשתה למלך והמן תגלה הדבר נמצא שעדיין לא השלימו ישראל ימי מרוקי עון הסעודה כי בג' הצומות עם הלילות מירקו ששת ימי המשתה ועדיין נשאר מלהתמרק יום השביעי על כן מה עשתה אמרה למלך שיבא המלך והמן אל המשתה אשר תעשה גם מחר אז בהשמע הדבר אל כל היהודים אשר בשושן נסתמו עיניהם ולבם ונהפך לאבל מחולם באמרם הלא זאת אסתר מודעתנו אשר אמרנו בצלה נחיה וחשבנו תדבר אל המלך להשמיד את המן במשתה אשר עשתה לו ותהי להפך כי אדרבה חזרה והזמינתו פעם שנית עם המלך אין זה כי אם גם היא עם המלך והמן בעצה ומעמד שלשתן לעכרנו ותהי להם הלילה ההוא שאחר שלשה ימי הצום עם שלשה לילות כיום מר ואכילתם להשיב נפש שאכלו אז אחר הצומות נהפך ללענה וראש ויין משתה לחומץ בבטנם כי יתחמץ לבבם על רעתם והיא עשתה זאת יהי להם הלילה ההוא תחת אשר נהנו ביום השביעי מסעודת אחשורוש כי הלילה כשיעור היום בלא לילה כמדובר ואחר הלילה ההוא שהושלמו ימי מרוקיהם אז גלתה הדבר במשתה השני ויושע ביום ההוא את ישראל וזה ענין הכתובים כי ישראל אחר אשר ענו בצום נפשם שלשת ימים לילה ויום ויראו והנה שמחתם לתוגה נהפכה כי במשתה שביום השלישי לא הגידה אסתר למלך את רעת המן האגגי ואדרבה זימנתו ליום מחר אז אמרו חרפה שברה לבי איך צמנו שלשה ימים ושלשה לילות ואנחנו לא נושענו ואנושה מכאב לב ולמנחמים הם מרדכי ואסתר כי בעצתו עשתה היא בשלחו אליה כי אם החרש תחרישי ולא מצאתי כי אדרבה חזרה לזמנו ליום מחר: