עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/ה" (פסקה)

== כג ==

'''והשיב. ''' [מידי דשייכא בהשבה, להוציא פחות משוה פרוטה שאינו בתורת השבון, ומדאינו בתורת השבון אינו עובר על לאו דגזל] {{תוספת|קלח|ר"ל אם כפר ונשבע והודה אינו מחויב באשם, ודרשה זו הובאה בדברי רש"י, ולא נתבאר אם זה דרשת עצמו או כי מצאה באיזו ברייתא. אף כי אמנם הסברא נוטה למציאות דרשה זו, דכמו דמצינו בעלמא נדרש הפעל נתינה שלא יונח על פחות משו"פ כך ראוי להדרש פעל השבה, שהוא בערך ומובן אחד עם פעל נתינה. ועיין בסמוך פ' כ"ו לאשמה בה פרט לפחות משו"פ, ועיין מש"כ שם בטעם הדבר שלא הביא רש"י כאן בסוגיא אותה הדרשה. ומסוגיית הגמרא כאן ובדף נ"ט א' מבואר הטעם דפחות משו"פ אין מחויב להשיב דדרך העולם למחול על פחות משו"פ, ויש להעיר נ"מ בטעם הגמ' ובדרשת רש"י, דלהטעם משום מחילה אם גזל מחרש שוטה וקטן כיון דלאו בני מחילה הם חייב להשיב אף פחות משו"פ, משא"כ לטעם דהשבה דאינו בפחות משו"פ אינו מחויב להשיב גם להם.

ואמנם אם גזל חפץ שהוא שוה פחות מפרוטה נראה ודאי דישנו בהשבון, וראיה לזה משבועות מ"ו ב' לענין מודה במקצת הטענה דקיי"ל אינו חייב לישבע עד שיודה בפרוטה, מבואר התם דאם תבעו כלי א"צ שיעור פרוטה וה"נ כן, וטעם הדבר משום דכלי חשיבא בפ"ע, וכ"כ הריטב"א בב"מ נ"ה א' לענין הא דקיי"ל אין ב"ד נזקקין לישב בדין על טענה בפחות משו"פ, דאם תובעו דבר שהוא בעין נזקקין אף על שוי פחות משו"פ.}}. (סנהדרין נ"ז א' ברש"י).

'''אשר גזל. ''' אמר רבה, שנוי קונה, דכתיב והשיב את הגזלה אשר גזל, מה ת"ל אשר גזל, אם כעין שגזל יחזיר ואם לאו דמים בעלמא בעי לשלומי {{תוספת|קלט|ר"ל אם נשתנתה הגזלה ביד הגזלן, כגון שגזל בהמה והזקינה או כחשה כחש שאינו יכול לחזור או שגזל מטבע ונסדק או גזל פירות והרקיבו רובן וכדומה, וכן אם נעשה בהגזילה שנוי השם כגון שגנב טלה ונעשה איל, אבל בשנוי רשות כגון אם מכרה הגזלן או נתנה במתנה לא קנה לענין זה, והרבה פרטי דינים מענין זה בחו"מ סי' שנ"ג ושנ"ו ובמצויין שם.}}. (ב"ק ס"ז א').

'''אשר גזל. ''' [אשר גזל הוא], מלמד שעל גזל שלו מוסיף חומש ואינו מוסיף חומש על גזל אביו {{תוספת|קמ|ובסוגיא ב"ק ק"ד ב' נתבארו פרטי חלוקי דינים בזה. ומפרש בגמרא כאן דאע"פ דדיוק אשר גזל אצטריך לדין דשנוי קונה בדרשה הקודמת, אך אי משום דרשה ההיא היה די לכתוב והשיב את גזילו, ומדכפל הלשון אשר גזל ש"מ תרתי.}}. (שם ס"ז ב').

'''אשר גזל. ''' כעין שגזל, מכאן אמרו גזל מטבע ונפסלה, פירות והרקיבו, יין והחמיץ, תרומה ונטמאת, חמץ ועבר עליו הפסח, בהמה ונעבדה בה עבירה, שור הנסקל עד שלא נגמר דינו, אומר לו הרי שלך לפניך {{תוספת|קמא|דכל אלה אין שנוים ניכר. ונראה פשוט דאם תבעו חמץ תוך הפסח אינו יכול לומר לו הרי שלך לפניך, משום דאז הכל מצווין לבערו וכשרוף דמי. וצ"ל אע"פ דתרומה טמאה ג"כ מצוה לשרוף ובכ"ז קיי"ל בתרומה ונטמאת אומר לו הרי שלך לפניך, אך בקיום חמץ בפסח עוברים על ב"י וב"י, משא"כ בתרומה טמאה כשאינו שורף, רק מצות שריפה אינו מקיים, אבל מותרת בהנאה ועיין בחו"מ סי' שס"ג.}}. (ב"ק צ"ח ב').

'''אשר גזל. ''' אשר גזל – כעין שגזל, מכאן אמרו הגוזל ומאכיל את בניו פטורים מלשלם, הניח לפניהם – חייבים {{תוספת|קמב|איירי לאחר יאוש אבל קודם יאוש אפילו אם אכלוה חייבין, דהוי כאלו הניח הגזילה בעין. ובגמרא איתא דאם הניח להם אביהם אחריות נכסים חייבים, ולפי מש"כ בטור חו"מ סי' שמ"א ושס"א דבזמן הזה אפילו מטלטלי דיתמי משתעבדי לבע"ח ולנגזל, אין חילוק בין קרקעות למטלטלין, דבכל אופן חייבים ואפילו אכלוה אחר יאוש, דכיון דהניח לפניהם משתעבדי לנגזל ואין חילוק בזה בין קטנים לגדולים, ועיין בחו"מ סי' שס"א פרטי דינים בזה.}}. (שם קי"ב א'(

'''אשר גזל. ''' אמר שמואל, אין שמין לא לגנב ולא לגזלן, מנלן, א"ר אבין, דכתיב והשיב את הגזילה אשר גזל – כאשר גזל {{תוספת|קמג|אם גנב או גזל כלי ושברו או פחתו או נשבר או נפחת מאליו, אין אומרים יתן לבעלים השברים וישלים עליהם במזומן, אלא הוא נוטל השברים ויתן להבעלים כלי שלם או כל דמיו. ואע"פ דבנזקין שמין השברים לניזק כמבואר בחו"מ סי' שפ"ז, שאני התם דכתיב (פ' משפטים) והמת יהיה לו, וקיי"ל כמ"ד לו לניזק כמבואר לפנינו שם, משא"כ הכא. וזו היא שיטת רש"י בב"ק י"א א' ובב"מ צ"ו א' בפי' אין שמין, אבל התוס' בב"מ שם פרשו דאין שמין ר"ל אין שמין הפחת שהוזל משעת השבירה או הפחת עד שעת העמדה בדין, אבל זה ודאי שנותן לו השברים בדמים כמו שהם שוים עכשיו, ודעת הרמב"ם פ"א הט"ו מגניבה כדעת רש"י, ובאמת כן משמע מדרשת הירושלמי שלפנינו דיליף מאשר גזל כאשר גזל, ועוד מבואר ענין זה לפנינו בפ' משפטים בפסוק הנזכר, ושם עיקר מקומו.}}. (ירושלמי ב"ק פ"א ה"ד).