עריכת הדף "אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/ב/ויקרא" (פסקה)

==== הצדיק המתבודד והצדיק המשפיע ====
אמר רבי יהודה אמר רב, מאי דכתיב 'אגורה באהלך עולמים' וכי אפשר לו לאדם לגור בשני עולמים, אלא אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעוה"ז דאמר רבי יוחנן משום רשב"י כל ת"ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעוה"ז שפתותיו דובבות בקבר.

כל הרואה ישתומם להבין דברי רז"ל וחידותם. מצוקי העולם, לא די להם במתן שכרם לעתיד לבא, אשר אין כח בשכל האנושי להשיג העונג האמיתי שנאמר עליו 'עין לא ראתה', והם ישתוקקו שבהיותם בעולם האמת והגוף כברשב אל העפר, שיתעוררו כלי הדיבור שבגוף אשר בקבר, והרי יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה.

ואמרו חז"ל: גדול הנהנה מיגיע כפו יותר מירא ה', שבירא ה' נאמר 'אשרי איש ירא את ה'' ואילו בנהנה מיגיע כפיו כתוב 'אשריך וטוב לך', אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. ולכאורה קשה אם 'אשרי' הוא בעולם הזה, אם כן בירא ה' היה ראוי להיכתב 'טוב לירא ה'' ולא 'אשרי ירא ה''.

אמנם יבוארו הדברים, כי 'אשרי' מורה על אשוריו של אדם, שהם המעשים הטובים, אך בהם יוכל להתהלל רק בעולם הזה אך לא לעולם הבא שהוא במדרגת 'עומד' ואזי אינו אלא בבחינת 'טוב' שמקבל שכרו על מה שטרח בערב שבת. 

ולכן 'ירא השם' מורה על הצדיק המתבודד וכל מגמתו להשלים את נפשו ולא ישית לבו לזולתו, אין בידו אלא 'אשרי' מעשיו הטובים בעולם הזה. אבל הצדיק המשפיע המורה דרך ה' לרבים ו'נהנה מיגיע כפיו' כי ממנו יראו וילמדו לעשות כמותו, וזכות הרבים תלוי בו, הוא גם בהיותו בעולם הבא עדיין 'אשריו וטוב לו' – כי עדיין אשריו בעולם הזה, הם האנשים שלמדו ממנו ועושים כמעשיו. וזו כוונת חז"ל שבירא שמים אשוריו רק בעולם הזה, היינו כל זמן שחי. ובנהנה מיגיע כפיו אזי גם כשכבר טוב לו ונהנה מזיו השכינה, עדיין אשריו בעולם הזה.

עפ"י הדברים האלו אשר שמענו מפומא ממלל רברבן, רבינו הקדוש זצ"ל, נעים מליצת חז"ל שהתחלנו בה, כל שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר. כי אע"פ שהגוף כבר בקבר ואינו יכול לסגל מצוות ומעשים טובים, הרי הוא כאילו עודנו בחיי חיותו ושפתותיו דובבות – השמועה שלימד לרבים, כי על ידם הוא מוסיף זכות גם עתה. (אהל אברהם לרבי אברהם שאג צוובנר נפטר כ"ט אדר תרל"ו, הקדמת בן המחבר).