עריכת הדף "תורה תמימה/קהלת/ה" (פסקה)

== ב ==

'''כי בא החלום וגו׳. ''' כל חבלים ויסורין שהביא הקב"ה על דור המבול – ברב ענין רע שהיה בידם{{תוספת|ג|ר"ל בשביל ענין רע שהיה בידם, דהיינו עבירות שבידם. וטעם הדרשה בכלל ושייכות חבלות ויסורין ללשון פסוק זה, הוא משום דקשה ליה מה שייך לכאן ענין חלומות, ולכן דריש ע"ד רמז ואסמכתא מלת חלום בנוטריקון – חבלים ויסורים. ומה שדריש ענין רע אע"פ דבכתוב כאן לא כתיב ענין רע אלא כתיב ענין סתם, אך למד מענין דכתיב למעלה מזה, וענין רע הוא. ולאשר גם כאן איירי ברעות בני אדם כדרשה זו והבאות אחריה בלשון זה, לכן דריש גם ענין זה כמו ענין רע הקודם. }}, וקול כסיל ברב דברים – ברב דברים שהוציאו מפיהם ואמרו (איוב כ״א:ט״ו) מה שדי כי נעבדנו{{תוספת|ד|ר"ל בשביל דברי כסל שהוציאו מפיהם. וע' במ"ר ויקרא פרשה ה' נדרש פסוק זה מה שדי וגו' בדור המבול. }}. (מ"ר) 

'''כי בא החלום וגו'. ''' דבר אחר כי בא החלום ברב ענין – כל חבלים ויסורין שהביא הקדוש ברוך היא על דור הפלגה – ברב ענין רע שהיה בידם{{תוספת|ה|ר"ל בשביל דברי כסל שהוציאו מפיהם. וע' במ"ר בראשית פרשה כ"ג דריש הפסוק דכתיב שם וזה החלם לעשות. משל לאשה שאמרה לבעלה ראיתי בחלום שאתה מגרשני, אמר לה, ולמה בחלום, הא לך גיטך בעלילה [בפועל], וה"נ הכונה שחלמו במחשבתם פן נפוץ וגו', אמר הקב"ה, כך יהיה להם בפועל, והיינו דכתיב ויפץ ה' אותם, ולפי"ז יש לפרש הכונה כאן כי בא החלום – החלום ממש. }}, וקול כסיל ברב דברים – שאמרו ונעשה לנו שם{{תוספת|ו|כמש"כ לעיל אות ד'. }}. (מ"ר) 

'''כי בא החלום וגו'.'''  דבר אחר כי בא החלום ברב ענין, כל חבלים ויסורין שהביא הקב"ה על הסדומיים – ברב ענין רע שהיה בידם{{תוספת|ז|ר"ל בשביל ענין רע שהי' בידם, כמש"כ זעקת סדום ועמורה כי רבה, ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד. }}, וקול כסיל ברב דברים – שאמרו נשכח תורת הרגל מבינותינו{{תוספת|ח|כלומר רגל עוברים ושבים ועניים, וכמבואר באגדות שהיו מענים אותם ביסורים עד שגרשום מארצם. }}, הדא היא דכתיב (איוב כ״ח:ד׳) פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל{{תוספת|ט|כלומר פרץ נחל אש וגפרית ממקום שהוא נובע וניגר מלשון מים מוגרים (מיכה א') הנשכחים מני רגל אלו אנשי סדום שהיו נשכחים ועזובים מני אנשים, כי לא עבר רגל אורח בתוכם, כמש"כ באות הקודם. }}. (שם) 

'''כי בא החלום וגו'. ''' דבר אחר כי בא החלום ברב ענין – כל חבלים ויסורין שהביא הקב"ה על המצרים – ברב ענין רע שהיה בידם{{תוספת|י|כמש"כ לעיל אות ג'. }}, וקול כסיל ברב דברים – שאמרו מי ה' אשר אשמע בקולו. (שם) 

'''כי בא החלום וגו׳. '''  דבר אחר כי בא החלום ברב ענין – כל חבלים ויסורין שהביא הקב"ה על סיסרא – ברב ענין רע שהיה בידו{{תוספת|יא|שהיה לוחץ את ישראל, וכפי הבאור לעיל אות ג'. }}, וקול כסיל ברב דברים – שנאמר  (שופטים ד׳:ג׳) והוא לחץ את בני ישראל בחזקה עשרים שנה{{תוספת|יב|סמך על המבואר בויק"ר ס"פ ז' שעם לחיצתו את ישראל היה מחרף ומגדף כלפי מעלה. }}. (שם) 

'''כי בא החלום וגו׳. ''' דבר אחר כי בא החלום ברב ענין – כל חבלים ויסורין שהביא הקב"ה על סנחריב ברב ענין רע שהיה בידו, וקול כסיל ברב דברים – שחרף וגדף, שנאמר (ישעיהו ל״ו:כ׳) מי בכל אלהי הארצות אשר הצילו את ארצם וגו'{{תוספת|יג|כמש"כ לעיל אות ג' וד'. }}. (שם) 

'''כי בא החלום וגו׳. ''' דבר אחר כי בא החלום ברב ענין – כל חבלים ויסורין שהביא הקב"ה על שבט יהודה ובנימין – ברב ענין רע שבידם, שנאמר (ירמיהו ה׳:י״ב) כחשו בה׳{{תוספת|יד|דרשה זו כפי הנראה חסרה וקטועה, יען כי לפי סגנון כל הדרשות הקודמות שייך לדרוש הלשון כחשו בה' על וקול כסיל ברב דברים אך על ברב ענין לא דריש מאומה, אמנם כפי דמשמע במ"ר פ' ויקרא פרשה ה' צ"ל כאן, ברב ענין רע שבידם שנאמר הוי השאננים בציון, ור"ל שמרוב שלותם וטובם חטאו כמש"נ וישמן ישרון ויבעט, וקול כסיל ברב דברים שנאמר כחשו בה', ובזה הענין מבואר. }}. (שם) 

'''כי בא החלום וגו'. ''' דבר אחר כי בא החלום ברב ענין – כל חבלים ויסורין שהביא הקב"ה על נבוכדנצר – ברב ענין רע שהיה בידו שאמר (דניאל ג׳:ט״ו) ומן הוא אלהא די ישיזבנכון מן ידי{{תוספת|טו|מי הוא האלהים שיצילכם מידי. ונראה לפי סגנון דרשות הקודמות חסר כאן וצ"ל ברב ענין שהיה בידו [ברב מעשים רעים שהיו בידו], וקול כסיל ברב דברים שאמר ומן הוא וגו', וכמש"כ באות הקודם, יעו"ש, ולעיל אות ג' וד' }}. (שם) 

'''כי בא החלום וגו'. ''' דבר אחר כי בא החלום ברב ענין – בל חבלים ויסורין שהביא הקב"ה על בלשצר – ברב ענין רע שהיה בידו, דכתיב (דניאל ה׳:ד׳) אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא וגו׳{{תוספת|טז|וגם דרשה זו כשתי הדרשות הקודמות לה חסרה וקטועה, וצ"ל ברב ענין רע שהיה בידו [כלומר ברב מעשים רעים שעשה] וקול כסיל ברב דברים שאמר אשתיו חמרא וגו', וכמש"כ באותיות הקודמות יעו"ש. }}. (שם) 

'''וקול כסיל וגו'. ''' בשעה שאמר המן לאחשורוש יביאו לבוש מלכות וכתר מלכות, כיון שהזכיר לו את הכתר נשתנו פניו, אמר כבר הגיע זמנו, הדא הוא דכתיב כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים{{תוספת|יז|עיין מש"כ לעיל אות ג', וכאן יש לפרש לשון החלום כפשוטו – חלום ממש וע"פ מ"ש במ"ר אסתר ר"פ בלילה ההוא שכל אותו הלילה [מנידוד שנת המלך] ראה אחשורוש בחלום את המן עומד על גביו בחרב שלופה ונבהל ועל כן נדדה שנתו, וכיון שבא המן בבקר והזכיר לו יביאו כתר מלכות אמר אחשורוש בלבו אמת הדבר שראיתי בחלום שרוצה להדיחני ולנחול הכתר וכו', ועיי"ש לפנינו. }}. (שם)