עריכת הדף "שיחה:בבלי/שבת/לט/ב" (פסקה)

== הערות בסוגיא ==
'''א. אא"כ ראויין לשתיה.''' כתב רש"י {{ממ|[[רש"י/{{כאן}}#ראויין|ד"ה ראויין]]}} דמחים להו לשתייה ואי בעי רוחץ בהן פניו, ועיין {{ממק|תוספות}}. ומבואר שאינו תלוי בשימוש בפועל אלא רק בכוונת הבישול, ויש לדון אם שרי באופן של הערמה וכיוצא בזה. ועוד יצא לפי זה שהמשכת המים בחמי טבריה אשר לכאורה היו ראויין לשתייה כמבואר במשנה שאמרו להם חמים שאסורים או מותרים לשתייה ואם כן אין החילוק בין רחיצה לשתייה בשימושם העכשווי אלא בכוונת ההמשכה מלכתחילה וקצת דחוק בלשון הוראת חכמים במשנה 'ואסורין ברחיצה ובשתיה'.

'''ב. להשתטף בהן כל גופו עסקינן.''' יש לעמוד על כך שלא נקטה הגמרא בלשון הרגיל בכל הש"ס 'לעולם ברחיצת כל גופו עסקינן' אלא נקטה לשון אחר 'להשתטף בהן כל גופו עסקינן', ואולי היה אפשר לחדש שאכן כל המחלוקת היא רק באופן שמשתטף וכמו שפירש רש"י שנותן על גופו ומשתטף ולא בבא ראשו ורובו במים, אך דבר חדש הוא ולא שמענו. וביותר שמגזירת י"ח דבר מבואר שהדרך היתה בנתינת מים על גביהם ולכן נגזרה טומאה בטהור שנפלו עליו ג' לוגין ואילו בא ראשו ורובו במים שאובין לא נגזרה טומאה אלא ביום הטבילה, ואם כן לא מסתבר לחלק שרק בשטיפת הגוף יתירו.

'''ג. בכלי אבל בקרקע.''' חילוק זה צריך ביאור, וראה ב{{ממק|רש"י}} שכתב שבכלי הרואה אומר היום הוחמו ומוכחא מילתא דתולדות האור נינהו ואתי להחם אבל בקרקע כגון אמבטאות של מרחצאות מותר דבטלי להו מתורת חמין, וצ"ב החילוק. ובפרט שבתחילה משמע שרק בכלי מוכחא מילתא דתולדות האור נינהו משא"כ בחמין, ואח"כ נקט רש"י סברת 'בטלי להו מתורת חמין'. והנה כאן פירש רש"י שהחשש הוא 'ואתי להחם בשבת כגון נותן צונן בחמין', ואילו בגמרא להלן {{ממ|[[בבלי/שבת/מ/א|מ.]]}} מבואר שהאיסור היה מפני הבלנים שחיממו ואמרו מערב שבת הוא, ואולי הוסיף זאת רש"י רק להצד שהיה איסור בכלי יותר מבקרקע שלזה פירש רש"י שישנו חשש נוסף שיבוא להחם וחשש זה שייך רק בכלי ולא בקרקע. [[משתמש:ש&#34;ס יידן|ש&#34;ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש&#34;ס יידן|שיחה]]) 21:54, 19 באפריל 2020 (UTC)