עריכת הדף "
שו"ת בית הלוי/א/מח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == וגם בדעת הרמב"ם לכאורה נוכל להוכיח דלא כהמג"א דהנה בעיקר הסברא נראה דהוי מחלוקת הראשונים ז"ל בזה דבעירובין דף ל' איתא אר"ה אמר רב שבועה שלא אוכל ככר זה מערבין לו בה ככר זה עלי אין מערבין לו בה ופרש"י החילוק דברישא לא אסר רק האכילה ובסיפא הא אסר גם הנאתו והקשו עליו התוספות דגם באוסר הנאה אמאי אין מערבין הא בדף ל"א גבי הנחת עירוב בקבר אמרינן דאין מערבין אלא לדבר מצוה ומצות לאו ליהנות ניתנו ולדברי הרשב"א והר"ן הנ"ל הא ניחא דעת רש"י ולא משום דבהנאה מהעירוב הוי האיסור רק דכיון דאסר הנאתו נעשו הפקר ויצא מרשותו והוי כמערב בשל אחרים דלא מהני והרי רב בעצמו אמר בעירובין דף פ' דאם מערב לתחומין עבור אחר בככר שלו דצריך לזכות ומש"ה קאמר דאין מערבין לו בה ואפילו לשמואל דאמר שם דלתחומין א"צ לזכות היינו רק כשבעל הככר מערב עבורו והטעם כתבו שם התוס' בד"ה רב יעו"ש אבל בדבר דלא הוי שלו לכ"ע אינו יכול לערב ומיושב שיטת רש"י ומהך סוגי' דעירובין אין להביא ראיה להמג"א דלא הוי הפקר מהא דמסקינן שם דלא כרב ובכל גווני מערבין לו בה דזה אינו דהא כתב רש"י הטעם במסקנא דגם כשאמר ככר זה עלי לא אסר אלא אכילתו יעו"ש ועכ"פ חזינן מדברי התוס' שהקשו על רש"י וס"ל דגם באיסור הנאה מותר לערב לו בה וכן כתב הרא"ש שם וכן הטור או"ח סי' שפ"ו כתב דבאומר שבועה שלא אהנה ממנו אסור לערב בחצירות דלא הוי מצוה ומותר לערב בתחומין דלאו ליהנות ניתנו ומוכרח דהם ס"ל דהם שלו עדיין ולא נעשו הפקר וחולקין על הרשב"א והר"ן דנדרים הנ"ל ואין להקשות עליהם מהא דקונם כהנים ולוים נהנים לי דיטלו בע"כ דכבר מצאנו במחברים שכתבו לדחות הוכחת הר"ן דשאני התם דגוף הממון אינו שלו ואין לו בה רק טו"ה אבל בממונו י"ל דלא נעשה הפקר ועכ"פ הא חזינן דהתוס' דעירובין והרא"ש והטור ס"ל דלא כהרשב"א והר"ן וא"כ הא מוכרח דלא כמש"כ המג"א בדעת הרמב"ם דס"ל דאיסור הנאה הוי שלכם דלכאורה מוכח ההיפוך מהך דעירובין דהרמב"ם כתב בפרק א' מהל' עירובין הלכה י"ד וכן הנודר מאוכל זה או שנשבע שלא יאכלנה מערב בו ומשתתפין בו הרי דדקדק וכתב דוקא דאמר שלא יאכלנה אבל באיסור הנאה ס"ל דאין מערבין לו בו והרי בע"כ מוכרח לומר כן דהרמב"ם הא קאי שם גבי עירובי חצירות ושיתופי מבואות דכ"ע מודים באיסור הנאה אסור לערב בחצירות משום דלא הוי מצוה ונמצא נהנה מהככר וכמו שכתב הטור שהבאנו למעלה וע"כ בדקדוק כתב הרמב"ם דדוקא באמר שלא יאכלנה אבל באוסר הנאתו אסור והרי כתב הרמב"ם בפרק ששי מהל' עירוב הלכה ז' כל שמשתתפין בו מערבין בו עירובי תחומין וכל שאין משתתפין בו אין מערבין בו עירובי תחומין ואמאי לא חילק דבאוסר הנאתו אין מערבין בו לחצירות ומ"מ מערבין בו לתחומין דמצות לאו ליהנות ניתנו דהרי הוא עצמו פסק דמניחין עירובי תחומין בקבר מהאי טעמא ומוכרח ע"כ דס"ל דגם לתחומין אסור וע"כ הטעם דלא הוי שלו וכמש"כ וס"ל כהרשב"א וא"כ הא אי אפשר לומר כמש"כ המג"א בדעת הרמב"ם עצמו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף