עריכת הדף "רש"י/שמות/כג" (פסקה)

== ב ==

'''לא תהיה אחרי רבים לרעת.''' יש במקרא זה מדרשי חכמי ישראל, אבל אין לשון המקרא מישב בהן על אפניו. מכאן דרשו שאין מטין לחובה בהכרעת דין אחד, וסוף המקרא דרשו '''אחרי רבים להטת''' , שאם יש שנים מחיבין יותר על המזכין הטה הדין על פיהם לחובה, ובדיני נפשות הכתוב מדבר, ואמצע המקרא דרשו '''לא תענה על רב''' , על רב, שאין חולקין על מפלא שבבית דין, לפיכך מתחילין בדיני נפשות מן הצד, לקטנים שבהם שואלין תחלה שיאמרו את דעתם, ולפי דברי רבותינו כך פתרון המקרא: '''לא תהיה אחרי רבים לרעת.''' לחיב מיתה בשביל דין אחד שירבו מחיבין על המזכין, ולא תענה על הרב לנטות מדבריו, ולפי שהוא חסר יו"ד דרשו בו כן, '''אחרי רבים להטת''', יש רבים שאתה נוטה אחריהם, ואימתי, בזמן שהן שנים המכריעין במחיבין יותר מן המזכין. וממשמע שנאמר '''לא תהיה אחרי רבים לרעת''' שומע אני אבל היה עמהם לטובה, מכאן אמרו דיני נפשות מטין על פי אחד לזכות ועל פי שנים לחובה. ואנקלוס תרגם לא תתמנע מלאלפא מה דמתבעי לך {{ממ|דבעינך}} על דינא, ולשון העברי לפי התרגום כך הוא נדרש: '''לא תענה על רב לנטת.''' אם ישאלוך דבר למשפט לא תענה לנטות לצד אחד ולסלק עצמך מן הריב, אלא הוי דן אותו לאמתו.

ואני אומר לישבו על אפניו כפשוטו כך פתרונו: '''לא תהיה אחרי רבים לרעת.''' אם ראית רשעים מטין משפט, לא תאמר, הואיל ורבים הם הנני נוטה אחריהם:

'''ולא תענה על רב לנטת וגו'.''' ואם ישאלך הנדון על אותו המשפט, אל תעננו על הריב דבר הנוטה אחרי אותן רבים להטות את המשפט מאמתו, אלא אמור את המשפט כאשר הוא וקולר יהא תלוי בצואר הרבים {{ממ|סנהדרין ז'}}: