עריכת הדף "קרית ספר/קידוש החודש/ד" (פסקה)

== ב ==

'''על ''' ג' סימנים מעברים את השנה על התקופה ועל האביב ועל פירות האילן. כיצד ב"ד מחשבין ויודעין אם תהיה תקופת ניסן בששה עשר בניסן או אחר זמן זה מעברין אותה השנה דכתיב בחג הסוכות וחג האסיף תקופת השנה והוא זמן האסיף שבחג דהיינו חולו של מועד שיכול לאסוף בו דבר האבד השמר שיהא בתקופת שנת הנכנסת ולא בתוך תקופת תמוז שהיא משנה לשעברה ואינה תקופת השנה ולכך בעינן מקצת חולו של מועד בתקופה חדשה הילכך כשתקופת ניסן נופלת בתחלת יום י"ו בניסן או בשש שעות ביום מיקלע תקופת תשרי בכ"ב וליכא מקצת חג בתקופת חדשה כיצד טול י"ד יום וחצי דניסן שהוא מלא ואייר וסיון נ"ט ותמוז ואב נ"ט הרי קל"ב וחצי ואלול כ"ט שהוא חסר הרי קס"א וחצי וכ"א דתשרי הרי קפ"ב וחצי ימים שתי תקופות ושל תשרי נופלת בכ"ב לחדש שהרי יש בין תקופה לתקופה צ"א יום ושבע שעות ומחצה ומשום הכי מעברין דליכא מקצת חג בתקופה חדשה אבל נפלה תקופת תשרי ביום כ"א כגון דנפלה תקופת ניסן בליל י"ו לניסן אין מעברין דיום תקופה מתחיל שהוא ראשון לימי תקופה הבאה ואיכא מקצת יום כ"א בתקופה חדשה ולמה יעברו השנה מעתה כדי שיבא זמן הבאת העומר בתקופת ניסן ולא בתוך תקופת טבת ואפילו אם תפול תקופת תשרי תוך החג אם נמשכת תקופת טבת עד י"ו בניסן ולא עד בכלל מעברין דכתיב את חדש האביב שיהא בחידוש שאביב הוא יום תקופת ניסן שניסן קרוי אביב על שם בישול התבואה ובישול התבואה הוא לחשבון החמה שקיץ וחורף אחר חשבון החמה הולכים והזהירך הכתוב לשמרו שיהא בחידוש ואין לשון חידוש נופל אלא בלבנה שמתחדשת בתולדותיה ואשמעינן קרא שיהא ניסן של חמה בתוך יום ט"ו למולד הלבנה שהוא עדין מחידוש הלבנה כדאמר עד מתי מברכין על החדש נהרדעי אמרי עד י"ו משמע דיום ט"ו הוי מן החידוש ומתחלת י"ו ואילך היא ישנה והא דאמרן לעיל דאם נפלה תקופה בתחלת ליל י"ו אין מעברים היינו משום תקופת תשרי דהא איכא מקצת חג בתקופה חדשה אבל משום תקופת ניסן דבעינן תוך חידוש הלבנה מעברין אפילו שנפלה בתחלת י"ו כדילפינן וכן אם עדין לא הגיע האביב אלא עדין אפל הוא מעברין דכתיב שמור את חדש האביב כדי שיהיה האביב מצוי להקריב ממנו עומר התנופה בששה עשר בניסן ואע"פ שהתקופה קודם י"ו בניסן וכן אם לא צמחו פירות האילן שדרכן לצמח בזמן הפסח מעברין מפני שמתאחר זמן בישולם יותר מזמן העצרת ועצרת הוא זמן ביכורים דכתיב וחג הקציר ביכורי מעשיך ואפילו שהתקופה קודם בניסן ונראה דמדאוריתא נמי על כל אחד מאלו מעברין אלא משום דבפירות האילן באביב עבידי דטעו דאיפשר שיתבשלו ויהיה אביב בזמנו ולכך אין סומכין אלא על שניהם מדרבנן כדפ' וכן שאר הדברים שמעברים בשבילם הם מדרבנן.