קרית ספר/קידוש החודש/ד

קרית ספר ‏ קידוש החודש ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

חדש שמוסיפין על השנה אינו אלא אדר ועושין אותה שנה שני אדרים ראשון ושני ומפני מה מוסיפים חדש זה מפני זמן האביב שיהא פסח באותו זמן שנאמר שמור את חדש האביב שיהא חדש זה בזמן האביב לפי שאם יעברו חדש לפניו שמא תתבשל התבואה במהרה ולא תצטרך השנה לעיבור אבל אם יעשו חדש העיבור קרוב מזמן האביב הם יודעים אם הגיע זמן בישול האביב אם לא וזהו אדר שהוא הקרוב לחדש האביב ולולי תוספת החדש הזה היו חוזרים חדשי השנים חלילה על כל השנה מפני תוספת שנת החמה על שנת הלבנה והיה הפסח בא פעם בימות החמה אחר זמן האביב ופעם בימות הגשמים קודם זמן האביב ורחמנא קרייה חדש האביב.

ב

על ג' סימנים מעברים את השנה על התקופה ועל האביב ועל פירות האילן. כיצד ב"ד מחשבין ויודעין אם תהיה תקופת ניסן בששה עשר בניסן או אחר זמן זה מעברין אותה השנה דכתיב בחג הסוכות וחג האסיף תקופת השנה והוא זמן האסיף שבחג דהיינו חולו של מועד שיכול לאסוף בו דבר האבד השמר שיהא בתקופת שנת הנכנסת ולא בתוך תקופת תמוז שהיא משנה לשעברה ואינה תקופת השנה ולכך בעינן מקצת חולו של מועד בתקופה חדשה הילכך כשתקופת ניסן נופלת בתחלת יום י"ו בניסן או בשש שעות ביום מיקלע תקופת תשרי בכ"ב וליכא מקצת חג בתקופת חדשה כיצד טול י"ד יום וחצי דניסן שהוא מלא ואייר וסיון נ"ט ותמוז ואב נ"ט הרי קל"ב וחצי ואלול כ"ט שהוא חסר הרי קס"א וחצי וכ"א דתשרי הרי קפ"ב וחצי ימים שתי תקופות ושל תשרי נופלת בכ"ב לחדש שהרי יש בין תקופה לתקופה צ"א יום ושבע שעות ומחצה ומשום הכי מעברין דליכא מקצת חג בתקופה חדשה אבל נפלה תקופת תשרי ביום כ"א כגון דנפלה תקופת ניסן בליל י"ו לניסן אין מעברין דיום תקופה מתחיל שהוא ראשון לימי תקופה הבאה ואיכא מקצת יום כ"א בתקופה חדשה ולמה יעברו השנה מעתה כדי שיבא זמן הבאת העומר בתקופת ניסן ולא בתוך תקופת טבת ואפילו אם תפול תקופת תשרי תוך החג אם נמשכת תקופת טבת עד י"ו בניסן ולא עד בכלל מעברין דכתיב את חדש האביב שיהא בחידוש שאביב הוא יום תקופת ניסן שניסן קרוי אביב על שם בישול התבואה ובישול התבואה הוא לחשבון החמה שקיץ וחורף אחר חשבון החמה הולכים והזהירך הכתוב לשמרו שיהא בחידוש ואין לשון חידוש נופל אלא בלבנה שמתחדשת בתולדותיה ואשמעינן קרא שיהא ניסן של חמה בתוך יום ט"ו למולד הלבנה שהוא עדין מחידוש הלבנה כדאמר עד מתי מברכין על החדש נהרדעי אמרי עד י"ו משמע דיום ט"ו הוי מן החידוש ומתחלת י"ו ואילך היא ישנה והא דאמרן לעיל דאם נפלה תקופה בתחלת ליל י"ו אין מעברים היינו משום תקופת תשרי דהא איכא מקצת חג בתקופה חדשה אבל משום תקופת ניסן דבעינן תוך חידוש הלבנה מעברין אפילו שנפלה בתחלת י"ו כדילפינן וכן אם עדין לא הגיע האביב אלא עדין אפל הוא מעברין דכתיב שמור את חדש האביב כדי שיהיה האביב מצוי להקריב ממנו עומר התנופה בששה עשר בניסן ואע"פ שהתקופה קודם י"ו בניסן וכן אם לא צמחו פירות האילן שדרכן לצמח בזמן הפסח מעברין מפני שמתאחר זמן בישולם יותר מזמן העצרת ועצרת הוא זמן ביכורים דכתיב וחג הקציר ביכורי מעשיך ואפילו שהתקופה קודם בניסן ונראה דמדאוריתא נמי על כל אחד מאלו מעברין אלא משום דבפירות האילן באביב עבידי דטעו דאיפשר שיתבשלו ויהיה אביב בזמנו ולכך אין סומכין אלא על שניהם מדרבנן כדפ' וכן שאר הדברים שמעברים בשבילם הם מדרבנן.

יב

ואין מעברין אלא בארץ ישראל וביום כדילפינן לעיל בקידוש החדש וביום נמי דהוקש עבור השנה לקידוש החדש מה קידוש החדש ביום כדילפינן לעיל מקרא דכי חק לישראל הוא וגו' אף עיבור שנה ביום. אין מעברין את השנה בניסן דכתיב החדש הזה לכם זה ניסן ואין אחר ניסן משקבעתו זה ניסן אי אתה יכול לעשות זה אדר והאחר ניסן ואין מעברין אלא אדר וכל שאר החדשים אין מעברין דכתיב לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ואי מעברין אחד משאר החדשים לא הוי אדר שנים עשר ובמכילתא תני הואיל וחדש מתעבר ושנה מתעברת מה חדש למינוייו אף שנה למינוייה ומה חדש אין תוספת עיבורו אלא בסוף אף שנה אין תוספת עיבורה אלא בסוף והוא אדר ועיבור חדש ועיבור שנה למדנו ג"כ מפשט הכתובים שבנביאים שהרי כתוב במעשה דיהונתן ויהי ממחרת החדש השני וגו' ועיבור השנה מחזקיהו דכתיב ויועץ המלך וגו' לעשות הפסח השני וגו':

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.