עריכת הדף "ערך/כל שבים טהור" (פסקה)

== צומח שבים ==
בספר ישועות מלכו {{ממ|[[ישועות מלכו/כלים/א#ג|כלים פ"א ה"ג]], הו"ד גם בספר תלמידו הכלי חמדה [[כלי חמדה/פרשת בראשית#ב|פ' בראשית אות ב]]}} הסתפק אם הוא דוקא בעלי חיים שבים, שעשה כלי מעורן ועצמותיהן, או שאף צומח שבים בכלל. ופשט כן מהמשנה בכלים {{ממ|[[משנה/כלים/יג#ו|פי"ג מ"ו]]}} טבעת של אלמוג וחותם של מתכות טהורה, ומשמע שכל הטעם להתר טבעת של אלמוג הוא משום פשוטי כלי עץ, וכמפורש גם בדברי רש"י בשבת {{ממ|[[רש"י/שבת/נט/ב|נט:]]}} וע"כ שצומח שבים אינו בכלל כלל זה. 

ובכלי חמדה {{ממ|שם}} דקדק מדרשת התו"כ {{ממ|תזריע פ"ה פי"ג}} המובאת בפירוש המשנה לרמב"ם {{ממ|[[פירוש המשניות לרמב"ם/כלים/יז#יג|כלים פי"ז מי"ג]]}} שאף מה שאינו בעלי חיים אינו מטמא אם הוא בים.

ובמדרש תלפיות {{ממ|ענף אדם הראשון}} כתב בשם ספר סודי רזי, שהטעם שחיות המימות אינן מקבלים טומאה, כי אדם הראשון לא קרא להם שם. וביאר הכלי חמדה שלכן כל שבים טהור, כי לא נשלם ונגמר בקריאת שם ע"י אדם. ולפי זה זה שייך כק בבעלי חיים, משא"כ בצומח שגם צומח היבשה לא היה בו צורך לקריאת שם אדם הראשון ואעפ"כ מקבל טומאה. אמנם לפי מה שכתב לבאר באופ"א דברי הסודי רזי {{ממ|כמובא לעיל פ' טעם}} א"כ יש לומר שגם צומח היבשה גדל תחת מזל כמובא בדברי חז"ל {{ממ|[[בראשית רבה/י/ו|ב"ר י ו]]}} משא"כ הגדל בים שגדל בהשגחת השם לבדו לכן אינו מקבל טומאה.
{{ניווט כללי תחתון}}