עריכת הדף "
ערך/בחריש ובקציר תשבות
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== הדרשות == למרות שפשוטו של מקרא "בחריש ובקציר תשבות" מלמדנו שלא לחרוש ושלא לקצור ביום השבת, וכדלעיל, מכל מקום הוא אומר דרשני, כי הוא מיותר, וכמו שילפינן (ממספר מלאכת מלאכת האמור בתורה או ממלאכות המשכן) שאר אבות מלאכות אע"פ שלא נתפרשו בקרא להדיא, כך [[ערך/חורש|חורש]] ו[[ערך/קוצר|קוצר]] לא היו צריכים ליכתב להדיא, אם לא שיש כאן איזה דרשא. במשנה במסכת שביעית פרק א' (סוף משנה ד') איתא{{הערה|וכעין זה איתא בברייתא (ראש השנה ט' א'): "'''בחריש ובקציר תשבת, רבי עקיבא אומר אינו צריך לומר חריש וקציר של שביעית שהרי כבר נאמר שדך לא תזרע וגו' אלא חריש של ערב שביעית הנכנס לשביעית וקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית, רבי ישמעאל אומר מה חריש רשות אף קציר רשות יצא קציר העומר שהוא מצוה'''". וברייתא זו גם במסכת מכות (ח' ב') בלשון זה: "'''בחריש ובקציר תשבות, רבי עקיבא אומר אינו צריך לומר חריש של שביעית וקציר של שביעית שהרי כבר נאמר שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור אלא אפילו חריש של ערב שביעית שנכנס לשביעית וקציר של שביעית שיצא למוצאי שביעית, רבי ישמעאל אומר מה חריש רשות אף קציר רשות יצא קציר העומר שהוא מצוה'''".}}: "שנאמר בחריש ובקציר תשבות, אין צריך לומר חריש וקציר של שביעית, אלא חריש של ערב שביעית שהוא נכנס בשביעית וקציר של שביעית שהוא יוצא למוצאי שביעית. רבי ישמעאל אומר מה חריש רשות אף קציר רשות יצא קציר העומר". כלומר, נחלקו ת"ק (רבי עקיבא) ורבי ישמעאל מה דורשים מהמילים "בחריש ובקציר תשבות". לפי רבי עקיבא לומדים מזה שני חידושים בהלכות שביעית (וכאילו מוציאים הפסוק מפשוטו, מיום השבת לשנת השמיטה). ולפי רבי ישמעאל הפסוק עדיין מדבר כפשוטו על יום השבת, ולומדים ממנו חידוש בהלכות שבת, שקצירת העומר דוחה את השבת. לשון הירושלמי (ריש מסכת שביעית): "כתיב ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות, וכתיב בחריש ובקציר תשבות, מה אנן קיימין, אם לענין שבת בראשית והלא כבר נאמר ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, ואם לענין שבתות שנים והלא כבר נאמר שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך, אלא אם אינו ענין לשבת בראשית ולא לענין שבתות השנים תניהו ענין באיסור שני פרקים הראשונים, בחריש ובקציר תשבות, בחריש שקצירו אסור ואיזה זה זה חריש של ערב שביעית שהוא נכנס לשביעית, ובקציר שחרישו אסור ואיזה זה זה קציר של שביעית שהוא יוצא למוצאי שביעית". {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף