עריכת הדף "עבודת המלך/עבודה זרה/ב" (פסקה)

== ב ==

'''ספרים רבים חברו עכו"ם בעבודתה וכו' צונו הקב"ה שלא לקרות באותן הספרים כלל.''' סנהדרין משנת חלק וכר' עקיבא אף הקורא בספרים חיצונים ותנא ע"ז בגמ' ק' ב' ספרי צדוקים, (ועי' במפרשי המשנה פי' באופנים אחרים וכנראה אין זה דעת רבנו ועי' ירושלמי שם שבספרי הומירוס הוא כקורא באגרת ולהגיון נתנו ולא ליגיעה ובספרי צדוקים אסור לגמרי) אבל באמת רבנו עצמו הראה מקור דבריו בספר המצוות ל"ת י' שהזהירנו מנטות אחר ע"ז ומהתעסק בספוריה וכו' והכתיב אשר הזהירנו מזה הענין הוא אמרו אל תפנו אל האלילים, ולשון ספרא אם פונה אתה אחריהם אתה עושה אותם אלהות ושם אמרו ר' יהודה אומר אל תפנה לראותם אפילו להסתכל צורת הצלם הנראית והמחשבה בעשייתה אינו מותר וכו' ואח"כ הביא הך דכתב המהלך תחת הצורות ותחת הדיוקנאות שהביא הכ"מ כאן ועי' בירושלמי ע"ז פ"ג ה"א אין מסתכלין באיקוניות מ"ט אל תפנו וכו' אל תפנה לעובדן ר' יהודה אומר אל תפנה לראותן ממש, ועי' ביראים סי' ס"ה ובחדש סי' שנ"א דת"ק ור"י לא פליגי כלל אלא שמוסיף ועי' מזרחי שכתב דאין לומר כמשמעו שלא יפנה לעבוד ע"ז שהרי כבר כתיב לא תעבדם אלא על כרחך פירושו שלא יפנה מחשבתך לעבדם ותדע עוד שבתורת כהנים אמר אחר זה שאם אתה פונה אחריה סופך לעשותה אלהות ואי נימא דהיינו לעובדם ממש מאי שסופך איכא והרי כבר עשאה. ועי' סדר משנה האריך להקשות למה פסק רבנו כר' יהודה נגד הת"ק דנחשב כרבים ועי' רי"ף שבועות, ואין מקום לדברים אלה כפי שבארנו, והנה שיטת רבנו דדיוקנאות אסורות דוקא בעשויות לעכו"ם וכן הוא שיטת התוס' בשבת והרא"ש, ואינה כן דעת רש"י ז"ל והתוס' בע"ז נ' ועוד ראשונים וטרחו הרבה בדברי רבנו עי' כ"מ ומשנת חכמים וסדר משנה, והרי הוא מבואר להדיא בירושלמי שהבאנו כדעת רבנו דהרי אמרו שם איקונוית למה אסורות מפני שמקטירין לפניהן בשעה שהן עולות, א"ר יוחנן מותר לראותן בשעה שהן יורדות מ"ט בהכרת רשעים תראה, ואפשר דמחלקותן של הראשונים ז"ל היא באיסור דרבנן בשאר איקוניות ורבנו מדאוריתא קאמר הכא, ופשוט.