עריכת הדף "
סדר משנה/שבת/יט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == '''ולא בעטרה של זהב שמונחת בראש וכו' שמא יפולו ותביאן וכו'.''' עכ"ל. ולכאו' בעיני יפלא במאד. והוא במה שרבינו ז"ל הוא בנותן טעם באיסור היציאה בעיר של זהב מפני החשש דשמא יפול ואתי לאתויי ד"א ברשות הרבים וכדבר האמור. והנה לכאו' הוא נגד גמ' ערוכה בשבת דף נ"ט ריש ע"ב דאמרי' התם וז"ל ת"ר לא תצא אשה בעיר של זהב ואם יצאת חייבת חטאת דברי ר"מ וחכמים אומרים לא תצא ואם יצאת פטורה. ר"א אומר יוצאת אשה בעיר של זהב לכתחלה. במאי קמיפלגי ר"מ סבר משוי הוא. ורבנן סברי תכשיט הוא דלמא שלפא ומחויא ליה ואתיא לאתויי. ור"א סובר מאן דרכה למיפק בעיר של זהב אשה חשובה. ואשה חשובה לא משלפא ומחויא וכו' עכ"ל הגמ' שם. (ועי' בפנ"י שם בד"ה בגמ' ת"ר לא תצא אשה וכו' ובחידושי הלכה ותוס' שלי מה שיש לפלפל בזה). ''' והמבואר ''' מהך סוגיא הוא. דהגמ' קאמר טעם איסור של יציאה בעיר של זהב משום גזירה דשלפא ומחויא לא מטעם שכתב רבינו ז"ל דלמא יפול מעל הראש ואתי לאתויי. ויש נפקותא לדינא בין הנך שני טעמים הללו. דלפי הטעם שהוא משום חשש שמא יפול שכתבו רבינו ז"ל הנה אם הוא קשור או תפור תו ליכא למיחש להך חששא שמא יפול מראשה ומותרת לצאת בו אפי' לכתחלה. אבל לא כן לפי הטעם שנאמר בגמ' והוא דהוא שלפא ומחויא אף אם העטרה של זהב קשור וגם תפור אינה רשאית לצאת בו דמהחשש הזה לא פלטה. ותמיהני על הרב המגיד ז"ל שלא האיר עינינו ולא העיר אזנינו בדבר זה כלל וכלל וצ"ע לכאורה לענ"ד. ''' וביותר ''' מזה תמיהני על התוי"ט במס' עדיות פ"ב מ"ז דקתני התם וז"ל. שנים משום ר"א יוצאת אשה בעיר של זהב וכו' עכ"ל המשנה. וכ' התי"ט שם בד"ה יוצאת אשה וכו' ככל הדברים וככל החזיון הנאמר בהך סוגיא דשבת הנ"ל. וגם הביא התי"ט שם בצדו תלמודו בידו דברי רבינו ז"ל פה האמורים לעיל. (אלא שיש שם טעות הדפוס שבמקום פי"ח מהל' שומרין צ"ל פי"ט מהל' שבת). ובקו' זו שעוררנו על דברי רבינו ז"ל במה שדבריו הם נראים לכאו' מתנגדים להך סוגיא דשבת הנ"ל התי"ט לא העיר עליו כלל. והנה הדבר מפליא היאך לא הרגיש בזה כיון ששניהם היו בין ידיו ועיניו אז. וגם זה צ"ע לענ"ד. ''' והנראה ''' לענ"ד בס"ד בישוב דעת רבינו ז"ל הוא. דבשבת שם אמרי' עוד וז"ל כלילא רב אסר ושמואל שרי וכו' דרש לוי בנהרדעא כלילא שרי וכו' דרש רבה בר אבוה במחוזא כלילא שרי וכו' עכ"ל הגמ'. והנה שם בהסוגיא ההיא מסקינן דהטעם של כל הנך אמוראי שהם מתירין כלילא למיפק ביה הוא דמאן דרכה למיפק בכלילא אשה חשובה. ואשה חשובה לא משלפא ומחויא יע"ש היטב הסוגיא. והק' הרשב"א ז"ל בחידושיו שם דא"כ שמואל וכל הנך אמוראי הנ"ל דשריין למיפק בכלילא אטו כולהו ס"ל כר"א בהך בריי' הנ"ל דמתיר לצאת בעיר של זהב מטעם זה דאשה חשובה לא שלפא ומחויא ולא יהיו סוברים כהחכמים דפליגי עלי' דר"א דהם סוברים דאפי' בעיר של זהב דאינו יוצא בה אלא אשה חשובה אפי"ה חיישינן לדלמא שלפא ומחויא יע"ש בחי' הרשב"א ז"ל. ''' ותירוצו ''' של הרשב"א ז"ל מה שתירץ שם והוא דשאני עיר של זהב דהוא תכשיט חשוב טפי לפיכך ס"ל להחכמים דפליגי עליה דר"א דאף באשה חשובה שייך החשש דלמא שלפא ומחויא יע"ש בחי' הרשב"א ז"ל. אחרי נטילת הרשות מגדול אדוננו הרשב"א ז"ל. אומר אני כי יש לגמגם בתירוצו האמור. והוא דהא כל כמה דהתכשיט חשוב טפי. כמוהו ג"כ האשה המתקשטת בו היא חשובה טפי וביותר ומתנהגת טפי טובא בשררות ודעתה מיושבת עליה ביותר ודרך אנשים לה שלא להתפאר בתכשיטיה וקשוטיה. וכמ"ש כך ג"כ הרשב"א ז"ל בעצמו ובכבודו שם בחידושיו בד"ה איכא דאמרי וכו' לענין אנשים. והרי גבי אנשים ליכא חילוק בין תכשיטי חשוב ביותר לבין תכשיט שאינו חשוב כל כך. וא"כ מכאן אתה דן לגבי תכשיטי נשים לא היה ראוי לנו לחלק בין תכשיט שהוא חשוב ביותר לבין תכשיט שאינו חשוב כל כך אלא תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכל הנשים החשובות ועי' בתוס' שם בד"ה מאן דרכה למיפק וכו' בסוף הדבור מה שכתבו. וק"ל. ''' ולפיכך ''' אני אומר בס"ד דרבינו ז"ל באמת קשיא ליה קו' חי' הרשב"א ז"ל הנ"ל. ותי' הוא ז"ל להקו' ההיא כך. והוא דהא דקאמר הגמ' לעיל הטעם מה שאסרו החכמים לאשה לצאת בעיר של זהב מכח החשש דלמא משלפא ומחויא. זה הוא רק לפי הלישנא קמא דהתם גבי כלילא דקאמר וז"ל דאניסכא כ"ע לא פליגי דאסור. כי פליגי דארוקתא. מר סבר אניסכא עיקר ומר סבר ארוקתא עיקר וכו' יע"ש הסוגיא. אבל לא כן לפי מאי דקאמר רב אשי התם לקולא וז"ל דארוקתא כ"ע לא פליגי דשרי כי פליגי דאניסכא. מר סבר דלמא שלפא ומחויא. ומר סבר מאן דרכה למיפק בכלילא אשה חשובה ואשה חשובה לא שלפא ומחויא וכו' יע"ש בגמ' וכן רב שמואל בר בר חנה התם ס"ל כהך דרב אשי. ועוד דרב אשי הוא בתרא טפי טובא מרבו שמואל ב"ב חנה וגם רב אשי הוא מרא דשמעתא טפי טובא. ממילא באמת ליתא להך טעמא דאיסור היציאה בעיר של זהב אליבא דרבנן מטעם החשש דלמא שלפא ומחויא. דז"א דאין דרכה של אשה חשובה מעוטרת בעטרת זהב להיות שלפא ומחויא. אלא הטעם הוא משום דחיישינן לשמא תפול העטרת אשר על ראשה. ואתי לאתויי ד"א ברה"ר. ור"א סובר דלא גזרינן ולא חיישינן לכך הואיל והעטרה היא מהודקת קצת בהראש עד שאינה נוחה ליפול ואין ראוי לנו לגזור ולחוש לכך שמא תפול מעל ראשה ואתי לאתויי ד"א ברה"ר. וא"כ אין זה אלא דוקא כשהוא רק מונח על הראש ואינו מיהדק על הראש אלא רק קצת דאז שייך לומר דרבנן דפליגי עליה דר"א ס"ל דראוי למיגזר וליאסר מטעם חששא דשמא תפול מעל הראש ואתיא לאתויי ד"א ברה"ר. אבל לא כן אם הוא מהודק היטב שזה הוא הנקרא בגמ' כלילא. אז אפילו אליבא דהחכמים דפליגי על ר"א בעיר של זהב שהוא עטרה בהא גם הם מודים דהוא מותר דלא גזרינן בכהאי דלמא תפול מעל ראשה ואתיא לאתויי ארבע אמות ברשות הרבים. ''' ומעתה ''' צא ולמד דהא רבינו ז"ל פסק לקמן הל' יו"ד דאפילו אניסכא נמי שריא גבי כלילא שהרי כתב וז"ל ויוצאה אשה בכליל של זהב בראשה שאין יוצאה בו אלא אשה חשובה שאין דרכה לחלוץ ולהראות וכו' עכ"ל וכתב הרב המגיד ז"ל שם וז"ל ויוצאה אשה בכליל וכו' כלילא שרי ואפי' דאניסכא וכו' ופירוש טס של זהב שמנחת על פדחתה וקושרתו מאזן לאזן עכ"ל הרה"מ ז"ל. ולפיכך נמי שפיר עביד רבינו ז"ל במה שהעתיק פה בהל' זו הטעם של איסור היציאה בעיר של זהב שהוא עטרה שעל ראשה (וכמבואר בדברי רבינו ז"ל ובדברי הרב המגיד ז"ל פה בד"ה ולא בעטרה של זהב וכו'). משום דלמא תפול העטרה מעל ראשה ואתיא לאתויי ד"א ברה"ר ולא כתב הטעם משום דלמא שלפא ומחויא והיינו כרב אשי הנ"ל. ''' ואדרבא ''' בזה מדויק הדק היטב צחות לשונו הזהב של רבינו ז"ל במ"ש פה הלשון ולא בעטרה של זהב שמונחת בראשה וכו' וכנ"ל. דלכאו' תיבות הללו שמונח"ת בראש"ה נראים לכאו' כאילו הם שפת יתר דבר שפתים אך למותר. דפשיטא דהעטרה היא מונחת בראש וגם מאי שמונחת דקאמר דהיינו באות שי"ן שבראש התיבה כאילו היא נתינת טעם להדין מה שלכאו' אין בו נתינת טעם להדין. ואם בא להורות מקום הנחתו היה לו לומר המונחת בראשה וכו' באות ה"א בראש תיבת המונחת. ובאמת לקמן בהלכה יו"ד גבי כלילא לא כתב כלל תיבת המונחת ולא שמונחת אלא כתב בכליל של זהב בראשה וכו' וכנ"ל וידוע דרבינו ז"ל שומר הטעמים וגם שומר המלות ולא לחנם מזורה ארשת שפתיו שפתי דעת. אבל לפי האמור בס"ד הנה נכון ופיו יפה דייק וגרס שרבינו ז"ל בא לתת טוב טעם ודעת להדין למה זה אסור לאשה לצאת בעטרה של זהב. לזה אמר רבינו ז"ל הטעם הואיל והוא רק מונח על הראש ואינו מיהדק היטב. לפיכך יש בו חשש שמא תפול העטרה מעל הראש ואתיא לאתויי ד"א ברה"ר משא"כ כלילא לקמן הל' יו"ד שהוא אינו מונח על הראש אלא הוא בראש"ה דהיינו על פדחתה וקשורה מאזן ולאזן וכאמור לעיל בשם הרב המגיד ז"ל לקמן בהל' הנ"ל. (ולפיכך דייק רבינו ז"ל שם לקמן בהל' יו"ד תיבת בראש"ה ולא כתב על ראשה וק"ל) ולית בה חשש של שמא תפול ואתיא לאתויי ד"א ברה"ר דהא הוא מיהדק וקשור. ודוק.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף