עריכת הדף "סדר משנה/שביתת עשור/א" (פסקה)

== ב ==

'''וכל דבר שאסור לעשותו בשבת אף על פי שאינו מלאכה אסור לעשותו ביו"הכ וכו' וכל דבר שאסור לטלטלו בשבת וכו' או לעשותו לכתחלה בשבת כך אסור ביוה"כ וכו'.''' עכ"ל. ע' לעיל הלכה הקודמת בד"ה שנאמר שבת שבתון וכו' אות ראשון ושני כי שמה כתבתי בס"ד מהיכן נפקא לן כל הדברים הללו, שים עיניך עליו:

'''קצת הערה על המגיד משנה פה.'''{{ש}}'''כללו של דבר, אין בין שבת ליוה"כ בענינים אלו אלא שזדון מלאכה בשבת בסקילה וביוה"כ בכרת.''' עכ"ל. תמן תנינן במשנה דמגילה דף ז' ע"ב וז"ל אין בין שבת ליוה"כ אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בהכרת וכו' עכ"ל המשנה. ותמה אני על הרב המגיד ז"ל ששינה לשון המשנה וכלשון אחרת ידבר על במה דקתני במשנה זדונו בידי אדם ההוא אמר זדונו בסקילה חנם אין דבר וא"א לומר דכך היתה גירסת הרב המגיד ז"ל במשנה, כדמוכח בגמרא שם יע"ש היטב.

'''ביאור דברי רבינו ז"ל פה.'''{{ש}}'''והוסיף ''' רבינו ז"ל לכתוב תיבות בענינים אלו וכו' וכנ"ל, שלכאורה הם נראים כדבר שפתים אך למותר חו"ש. אבל לא לחנם מזורה ארשת שפתיו כי רבינו כוון בזה ליישב קושיא אחת שיש להקשות לכאורה בדבריו אלה. והוא מפני שאמרו בגמרא התם וז"ל הא לענין תשלומין זה וזה שוין שני מתניתן ר' נחוניא בן הקנה היא והוא היה עושה יוה"כ כשבת לתשלומין מה שבת וכו' עכ"ל הגמרא יע"ש באריכות קצת. והנה רבינו דהוא פסק דלא כר' נחוניא בן הקנה וכמבואר לק' בהלכות נערה בתולה פרק א' הלכה י"א ובהלכות גניבה פרק ג' הלכה ב' ולפי זה לכאורה קשה על רבינו ז"ל דהיה לו לחשוב עוד חילוק בין שבת ליוה"כ לענין תשלומין וכאמור.

''' ולפיכך ''' דייק וגרס רבינו להוסיף ולכתוב תיבות בענינים אלו להורות שבענינים אלו שכתב פה שהם בענין איסור עשיית מלאכה ממש או דברים שאינם מלאכה ממש רק שאסור לעשותן מפני שהם דומים למלאכה או איסור הטלטול שעל ידי הטלטול יכול לבא לידי מלאכה ע' לעיל הלכות שבת פרק כ"ד הלכה י"ב וי"ג ובהשגות הראב"ד ז"ל שם וכדומה דברים שעשייתן תלוי באיסור והיתר אין חילוק ביניהם אלא לענין דבר זה שזה זדונו של מלאכה בסקילה וזה זדונו בכרת ואפס זולתו חילוק ביניהם בענינים אלו. אבל בדברים אחרים שאינם מענינים אלו יש עוד חילוק ביניהם וזה פשוט בס"ד לענ"ד ודלא כהלחם משנה בד"ה כללו של דבר כו' וק"ל.

'''ישוב קושית הלחם משנה.'''{{ש}}'''ברם ''' מה שהק' הלחם משנה עוד דהאיך נתני במשנה דמגילה הנ"ל אין בין שבת ליוה"כ אלא שזה זדונו בידי אדם וכו' וכנ"ל. ולמה לא קחשיב נמי דאיכא ביניהו קניבת ירק דבשבת אסור וביוה"כ מותר. ומה שתירץ הוא דלכך כתב רבינו ז"ל הוספת דברים הללו תיבות בענינים אלו יע"ש בלח"מ. הנה אף דברי רבינו אינם מתורצים יפה בדבריו אלה. שהרי רבינו ז"ל כתב לעיל מזה דיוה"כ שוה לשבת אף בדברים שאינם מלאכה גמורה וכמו כן בדברים שהם רק טלטול מוקצה וכאמור לעיל. ועל זה קאי גם כן מה שכתב רבינו ז"ל אחר כך תיבות בענינים אלו וכו' וא"כ חלף הלך לו תירוצו של הלח"מ הנ"ל. גם בלשון המשנה צריכים לדחוק ביותר לפי תירוצו.

'''ביאור בשבת דף קי"ד ע"ב ובמגילה ז' ע"ב.'''{{ש}}'''אמנם ''' כן עיקר קושיתו של הלח"מ הנ"ל במחילה מכבוד תורתו ג"כ ליתא. חדא דרבינו ז"ל וגם המשנה לא אמרו אין בין שבת ליוה"כ אלא שזה זדונו בידי אדם וכו' דהיינו שיהיה חילוק ביניהם מכח קלותו של היום יוה"כ ומכח חומרתו של היום יום השבת, והיינו לענין עונש מיתה וכרת שעונש המיתה בסקילה נתלה בחומרות יום השבת ועונש הכרת נתלה בקלותו של יוה"כ נגד השבת מה שא"כ קניבת ירק מה שהוא מותר ביוה"כ אינו מפני קלות היום אלא אדרבא כי הוא זה מכח חומרתו של היום הואיל והוא יום עינוי וקניבת הירק הוא עינוי ועגמת נפש להמתענה לפיכך התירוהו כדי שע"י זה יוסיף לו עינוי על עינויו. ובשבת אינו רשאי לענות נפשו.

''' ואולם ''' אף לפי פירושו של הרב המגיד ז"ל לקמן הלכה ג' בההוא דמפני עגמת נפש דקאמר הגמרא דהתירו בשבילו קניבת ירק ביוה"כ (וע' שם בד"ה מפני עגמת נפש וכו' מה שכתבתי בו בס"ד) מ"מ גם לפי פירושו הנה הוא ניחא. שהרי מה שהתירו פרושים את הדבר לקנוב ירק לא עשו כן מפני קלות היום ולא אסרוהו בשבת מפני חומרתו היום יותר מיוה"כ. אלא מפני שבשבת דעלמא לא שייך טעם ההיתר שמפני כך התירוהו ביוה"כ. ומה שאסור בקניבת ירק ביוה"כ שחל להיות בשבת ואף ע"ג שבשבת ההוא שחל בו יוה"כ היה שייך ג"כ טעם ההיתר ואפילו הכי אסרוהו החכמים לקנב בו ירק שמע מינה דבשבת חמיר טפי כי קדוש היום לאדונינו יותר מיוה"כ. זה אינו דמאן מפיס דהך משנה לא סבירא לה כהך ברייתא דתניא כוותיה דר' יוחנן דמתיר קניבת ירק אף ביוה"כ שחל להיות בשבת דהא בלאו הכי מוקמינן להך משנה שלא כהלכתא דהא הגמרא מוקי להך משנה כר' נחוניא בן הקנה, ע"ש בגמרא. והא לית הלכתא כר' נחוניא בן הקנה וכדבר האמור לעיל. וא"כ הוא הדין נמי דאתיא הך משנה דלא כהלכתא בהך מילתא במה שהיא מתיר קניבת ירק ביוה"כ שחל להיות בשבת וק"ל.

'''ישוב אחר לקושית הלח"מ הנ"ל.'''{{ש}}'''ואפשר ''' עוד לומר בס"ד לענ"ד בישוב קושית הלח"מ האמור לעיל. דהמשנה ורבינו ז"ל לא אמרו אין בין שבת ליוה"כ אלא שזה זדונו בידי אדם וכו' רק לענין מה שהם חלוקים בעיסתן וההפרש וההבדל ביניהם כל היום כולו מעת ערב כניסת שבת וכניסת יוה"כ מערב עד ערב עד צאתם מוצאי שבת ויוה"כ. מה שא"כ הדבר הזה של היתר קניבת ירק ביוה"כ אינו אלא מן המנחה ולמעלה אבל קודם מנחה ביוה"כ דעלמא נמי אסור לקנוב ירק לזה לא קחשיב ליה המשנה וק"ל.