עריכת הדף "
סדר משנה/דעות/ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == '''אמרו חכמים ג' עבירות נפרעין מן האדם וכו' ועוד אמרו חכמים כל המספר לה"ר כאלו כפר בעיקר.''' על כל אלה הדברים לא העיר מרן מקורו, ומה שכתב בהגהות מיימוני אות ב' דבכולהו נאמר גדולה בע"א נאמר חטא העם הזה חטאה גדולה וכו' אם אמת נכון הדבר כי כן אמרו בגמ' דערכין דף ט"ו תנא דבי ר' ישמעאל כל המספר לה"ר מגדיל עונות נגד ג' עבירות ע"א ג"ע וש"ד וכו' חטא העם הזה חטאה גדולה וכו' אבל שם לא נאמר שנפרעין ממנו בעולם הזה ואין לו חלק לעוה"ב ושהוא ככופר בעיקר, כי לא מלבו ענה כן רבינו ככל הדברים וככל החזיון האמור, ובענין מה שאמר רבינו שהמספר לה"ר אין לו חלק לעוה"ב עיין מה שכתבתי בס"ד לעיל הלכה הקודמת ומשם תבין כי מה שכתב רבינו פה ולשון הרע כנגד כולם וכו' היינו בבעל לה"ר הרגיל בכך אבל לא כשאירע לו כן רק דרך מקרה ועראי אף כי גדול עונו אבל אחרי קבלת עונשו יש לו חלק לעוה"ב, אבל אני בעניי אהיה הולך רכיל ומגלה סודו של רבינו כי דברים אלו יצאו לו לרבינו מן הירושלמי דפאה פרק ראשון על פיסקא דוהבאת שלום בין אדם לחבירו וכו' כי שם נאמרו הדברים להדיא ר' מנא שמע כולהון מן הדין קריא כי לא דבר וכו' וכנגדן ארבעה דברים שהן נפרעין מן האדם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעוה"ב ואלו הן ע"א ג"ע וש"ד ולה"ר כנגד כולן ע"א מניין דכתיב הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה מה ת"ל עונה בה מלמד שהנפש נכרתת (רצונו שמת בעוה"ז בכרת) ועונה בה (ור"ל שאף שנענש בעוה"ז שמת בכרת מ"מ עדיין העון קיים על הנפש ההיא שנידונת גם בעוה"ב) וכתיב אנא חטא העם הזה חטאה גדולה וכו', ג"ע מניין ואיך אעשה הרעה הגדולה (והיינו דילפינן בג"ש גדולה גדולה מע"א וכן גבי ש"ד ולה"ר) אצל לה"ר מהו אומר, לא גדול ולא גדולה ולא הגדולה אלא גדולות יכרת ה' וגו' לשון מדברת גדולות (ר"ל גדולות הוא לשון רבים ששקול כנגד כולן) והנה מה דקאמר שהקרן קיימת לו לעוה"ב היינו שאין לו חלק לעוה"ב כלל, אלא או שנידון לדורי דורות או לפחות לא חיים ולא נידונין שרוים בלא טובה ובלא רעה וכמ"ש כן התוס' בב"מ דף נ"ח ע"ב דא"ל דיש להן חלק לעוה"ב רק דהירושלמי קאמר שנענשים בעוה"ז בכרת ובעוה"ב ביסורין זמן מה ואח"כ יש להם חלק לעוה"ב תקשה איהו גופי' למה מחלקם הקב"ה העונשים לשני מקומות נפרדים ואם כי רצה הוא יתברך להענישו גם בעוה"ז למען יוסרו האנשים ולא יוסיפו לעשות כהנה אבל למה נענש ביסורין גם בעוה"ב היה לו להקב"ה להענישו ביסורין אף בעוה"ז טרם ילך ואיננו כיון שכבר התחיל בעונשו בעוה"ז והיפלא מה' דבר לשלוח לו יסורין רעים ונאמנים בעולם הזה שקשים לו כאותן היסורין שבעולם הבא, אלא ודאי דכוונת הירושלמי הוא שאין לו חלק לעולם הבא כלל ממילא העונש הוא נצחיי ר"ל ובדבר זה הוא מן הנמנעות להיות נענש בעולם הזה כל כך אפילו אם יהיו יסורין הגדולים ביותר סוף סוף יש להן קץ ותכלה עד פה יבאו ולא תוסיף, ומתוך דברי הירושלמי הנ"ל ראה רבינו כי טוב ג"כ לבאר הברייתא שהובאה בערכין דף ט"ו כל המספר לה"ר מגדיל עונות נגד ג' עבירות ע"א ג"ע וש"ד וכו' שגדולת עונש של אותן העבירות החמורות שנענשים עליהן בעוה"ז וגם בעוה"ב שאין להן חלק לעוה"ב וסרה בזה בס"ד קושית מהרש"א בח"א שם מה שהקשה דלענין מה לה"ר הוא גדול מעון ע"א וג"ע וש"ד, שהרי אדרבה הם חמורים דהא בשלש אלה חייבים עליהם עונש מיתה בידי אדם ואלו על לה"ר אין עליו עונש מיתה בידי אדם אבל לפי האמור ניחא בס"ד כי מלבד דבהך אין לו חלק לעוה"ב יש בו ג"כ מדרגות מדרגות שונות כידוע ליודעים ומובן למבינים ומוכח כן מכמה מקומות בש"ס, אף זו גם לפי פשטיות הדברים, הלא בזה שאין לו חלק לעוה"ב יש בו ב' מדרגות, הא' שהוא הקל דהיינו לא חיים ולא נדונין שרוים בלא טובה ובלא רעה, וזאת השנית החמור ממנו, והוא שנידון לדורי דורות ביסורין ותוכחות על עון וכמ"ש בשם התוס' דבב"מ וא"כ כבר יש חילוק בין הנך ג' עבירות ע"א וג"ע וש"ד שאע"פ שאין להן חלק לעוה"ב אבל נדונין בקלה דלאחר י"ב חדש לא חיים ולא נדונין, לבין עון לשון הרע שהוא נידון ביסורין לדורי דורות, גם בענין היסורין יש מדרגות שונות בענין גדלות היסורין והצער והמכאוב, ומה שהקשה מהרש"א דעל ג' עבירות הנ"ל נענש בידי אדם במיתת ב"ד משא"כ לה"ר וכוונת קושיתו דא"א לומר כסברת הסמ"ג בחלק הלאוין במנין מ' שכתב הטעם דמעביר כל זרעו למולך דפטור ממיתת ב"ד דאדרבה עונשו קשה כ"כ שגם במיתת ב"ד אינו מתכפר לו וא"כ למה יעשו הב"ד ש"ד חנם מבלי תועלת וגם מהרש"א ז"ל גופא בסנהדרין כתב כן, דהא הכא לא שייך טעמא של הסמ"ג שהרי גם בג' עבירות הללו דממיתין עליהן בב"ד אמר הירושלמי שאין לו חלק לעוה"ב וא"כ בהנך ג' עבירות אין המיתת ב"ד מכפר לו עונו לגמרי ואפ"ה הם נדונין במיתת ב"ד ולמה לא יומת גם על לה"ר אם הוא חמור מאותן ג' עבירות אף שאין המיתה מכפרת לו לגמרי החטא ההוא אשר חטא, זהו הנראה לענ"ד בס"ד בכוונת קושית מהרש"א (ואם לא כוון לזה מ"מ הדברים בעצמותן הם נכונים לכאורה). ואני אומר בס"ד דאדרבה מטוניה שזה הוא החומרא של עון לה"ר דהא הא דאמר בירושלמי דע"א וג"ע וש"ד אין להן חלק לעוה"ב זה הוא דוקא כשלא הומת בב"ד אבל כשהומת בב"ד אז מיתתו היא כפרתו ונכפר לו ויש לו חלק לעוה"ב ולא מלבי בדיתי החילוק האמור אלא יסודתו בהררי קדש בספר אס"ז על מסכת ב"מ דף נ"ח ע"ב בשם הריטב"א שכתב שם על מה דקשיא לי' דאמרינן התם הבא על אשת איש אין לו חלק לעוה"ב ואלו שם דף נ"ט ע"א אמרינן דרש רבא מאי דכתיב ובצלעי שמחו וכו' אומרים לי דוד הבא על א"א מיתתו במה ואני אומר להם מיתתו בחנק יש לו חלק לעוה"ב אבל המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעוה"ב הרי דהבא על א"א יש לו חלק לעוה"ב וכו' ותירץ הריטב"א דמי שהומת בב"ד סר עונו וחטאתו תכופר וכן כתב בספר ת"ח שם, איברא כי לכאורה קשיא לענ"ד על דברי הריטב"א דהיאך קאמר דוד כדי להתנצל על עצמו שיש לו חלק לעוה"ב דהא הוא לא הומת בב"ד, וא"כ היאך יתכפר לו עונו שיהי' לו חלק לעוה"ב, ואם נאמר דכוונת הריטב"א הוא דאם לא הומת בב"ד רק שעשה תשובה וקיבל על עצמו יסורין במקום מיתה שזה ג"כ מועיל לו שיהיה לו חלק לעוה"ב ז"א דהא גם המלבין פני חבירו ברבים אם עשה תשובה כראוי וריצה ופייס את חבירו בודאי אין לך דבר שעומד בפני התשובה שיש לו ג"כ חלק לעוה"ב וא"כ מה הבדל שיש בינו לבינם ואם מפני שהוא כבר עשה תשובה והם עדיין לא עשו תשובה הרי גם הוא לא עשה תשובה מיד בשעת עשיית העבירה עד בא אליו נתן הנביא והוכיחו ויסרו למשפט וכמבואר בקרא וא"כ דלמא גם הם ישובו בתשובה גמורה ויפייסו אותו ובודאי לא יהיה ח"ו דוד אכזרי למחול (ואף שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ה"מ לדונו בדיני אדם בדינא דמלכותא אבל לא בדברים הנוגעים לדון המקניטו בשמים ממעל כי שם קטן וגדול אחד הוא) וצריכין לדחוק ליישב בס"ד דברי הריטב"א כך והוא דס"ל דלכאורה בלאו הכי לא קשיא מדוד דשאני התם דהוא לא היה אלא ספק א"א ועיין בתוס' שם ריש דף נ"ט בד"ה נוח לו לאדם וכו' ובספק א"א הוא דסגי בתשובה ויש לו חלק לעוה"ב אבל בודאי א"א לא סגי בתשובה לחוד להיות לו חלק לעוה"ב, אלא דקשיא לי' להריטב"א נהי דהם כוונו להקניטו שאם דין א"א ודאי חמור כ"כ א"כ גם ספק א"א נקה לא ינקה, אבל הא קשיא דהיאך השיב מיתתו בחנק ויש לו חלק לעוה"ב דכיון דמיתתו בחנק הרי הוא ודאי א"א ובודאי א"א הא אין לו חלק לעוה"ב לזה תירץ הריטב"א דאם מיתתו בחנק שהומת בב"ד אז שפיר המיתה מכפרת עליו ממילא נחתינן דרגא בספק א"א דדי בתשובה וקבלת יסורין במקום מיתה לחוד, אבל מלבד הדוחקים הרבה שאנו צריכים לסבול בזה צריכין אנו לסבול דוחק יותר מזה דבא"א ודאי או במלבין פני חבירו ברבים דלא מהני תשובה גמורה והוא דבר הקשה לאמרו שאין לך דבר שעומד בפני התשובה וכן כתבו התוס' להדיא בב"מ שם דף נ"ח ע"ב וכן כתב רבינו לקמן בהלכות תשובה במה דברים אמורים שכל א' מאלו אין לו חלק לעוה"ב כשמת בלא תשובה אבל אם שב מרשעו וכו' הרי זה מבני עוה"ב וכו' אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב יש לו חלק לעוה"ב שנאמר וכו' ועיין בתוס' דמסכת' סוטה דף ד' ע"ב בד"ה היא תצודנו וכן אמרו בירושלמי גופא בפרק ובפיסקא הנ"ל ר' יונה ורבי יוסי ח"א כקלות וח"א כחמורות, מה אנן קיימין אם כשעשה תשובה אין כל דבר עומד בפני בעלי תשובה וכו' ולקמן בסמוך אביא עוד ראיה בס"ד לדברי הריטב"א. ''' ונחזור ''' לעניננו דהריטב"א מחלק בין אם הומת מיתת ב"ד דאז מתכפר לו ויש לו חלק לעוה"ב לבין מת על מטתו דאין לו חלק לעולם הבא (ואף התוס' בב"מ דף נ"ח ע"ב שתירצו תירוץ אחר לקושית הריטב"א מ"מ בודאי דסבירא להו כסברת הריטב"א ומה שלא תירצו כתירוצו של הריטב"א הוא מכח מה שהקשינו לעיל על תירוצו של הריטב"א) וא"כ אזדא לה קושית מהרש"א דאדרבה הואיל דע"א וג"ע וש"ד קילי מעון לה"ר לפיכך אמרה תורה בהו שידונו במיתת ב"ד ויתכפר להן משא"כ עון לה"ר שהוא חמיר טפי וגדול מהם לפיכך לא רצתה התורה שיתכפר בעוה"ז כלל לפיכך לא פסקה התורה עליו מיתת ב"ד כדי שלא יתכפר לו בעוה"ז ולא יהיה לו חלק לעוה"ב וכעין סברתו של הסמ"ג חלק הלאווין מנין מ' ומהרש"א ז"ל בסנהדרין ועוד יש ראיה לחילוקו של הריטב"א בין אם לא הומת מיתת ב"ד לאם הומת מיתת ב"ד דיש לו חלק לעוה"ב והוא מדתנן במשנה דסנהדרין דף מ"ג ע"ב היה רחוק מבית הסקילה יו"ד אמות אומרים לו התודה שכן דרך כל המומתין מתודין שכל המתודה יש לו חלק לעוה"ב שכן מצינו בעכן וכו' וכן פסק רבינו לקמן בהלכות סנהדרין פרק י"ג הלכה א' הרי שכל המומתין בב"ד אפילו ע"א וג"ע וש"ד יש להן חלק לעוה"ב ועיין בסנהדרין דף מ"ד ע"א שעכן עבר על כל חמשה חומשי תורה ובודאי איש כזה אין לו חלק לעוה"ב וגם שהיה משוך בערלתו וגם זה אין לו חלק לעוה"ב וכמו שכתב רבינו לקמן הלכות מילה פרק ג' הלכה ח' וכן אמרינן בסנהדרין שם שבעל נערה המאורסה הרי ג"ע ואפ"ה תנינן שם במשנה דיש לו חלק לעוה"ב, הרי דכשהומת בב"ד והתודה יש להם חלק לעוה"ב אפילו אותן שנאמר בהן אין להם חלק לעוה"ב והיינו כדברי הריטב"א. '''ועוד אמרו חכמים ג' לה"ר הורגת, האמרו והמקבל, וזה שאומר עליו וכו'.''' עיין בכ"מ שהעיר מקורו ובירושלמי דמסכ' פאה פרק א' על פיסקא והבאת שלום בין אדם לחבירו וכו' אמר שם ובימי שאול נהרגו ארבעה דואג שאמרו שאול שקיבלו אחימלך (ר"ל שנאמר עליו) ואבנר (והיינו או כרבנן דמייתי התם אח"כ שאמרו שנהרג מפני שלא הניח לשאול להתפייס מדוד ולולי לה"ר של גלית לא היה דוד צריך לאותו הפיוס ולא היה אבנר נהרג או כי"א דאייתי בירושלמי שם שנהרג אבנר הואיל ולא מיחה בשאול שלא להרוג נוב עיר הכהנים ואחימלך וגם זה גרמא בניזקין לה"ר של דואג) אמנם בגמרא דילן בסנהדרין דף כ' ע"א איתמר ג"כ משמיה דרב דנהרג אבנר מפני שלא מיחה בשאול בהריגת נוב עיר הכהנים אבל ר' יצחק ורנב"י התם פליגי עליה דרב ואמרו דנהרג אבנר מפני ששיהה מלכות בית דוד ב' שנים ומחצה ומשמע התם דסתמא דהגמרא ג"כ ס"ל כר"י וכרנב"י (ועיין בסנהדרין דף מ"ט ע"א דאמרינן התם בור וסירה גורמו לו וכו' ועיין במהרש"א ח"א שם דף כ' ע"א מה שחולק על רש"י במה שפירש על מימרא דרב מפני שהיה לו למחות וכו') ולפיכך לא הביא רבינו דברי הירושלמי וגם בגמרא דילן בערכין דף ט"ו ע"ב דקאמר התם במערבא אמרי לשון תליתאי קטיל תליתאי הורג למספרו ולמקבלו ולאמרו וכו' ומדלא קאמר הגמרא ובני מערבא שבימי שאול היה הורג ארבעה וכדי להגדיל עון לשון הרע ללמדנו אורחות מוסר כמה צריך להרחיק מעון זה אלא ודאי דגם הגמרא דערכין פליג על הירושלמי וסובר כר' יצחק וכרנב"י דאבנר נהרג מטעם ששיהה מלכות בית דוד שתי שנים ומחצה דבאמת עשה כפי חק החיוב התוריי להוכיח ולא אהני מעשיו וכדאמרינן בסנהדרין דף מ"ט ע"א.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף