עריכת הדף "מפתח/נדה/סא/ב" (פסקה)

==אר"י זאת אומרת מצות בטלות לעת"ל.==

''' אימת הוא לעת"ל.''' עי' רשב"א ד"ה זאת, ובאגדות הש"ס ברכות י"ב: דהיינו משעת מיתה ואילך, ולא בא לומר אלא הדין של במתים חפשי, והוצרך לזה דלא נימא דאיכא איסור ספייה כבקטן. וכ"כ הר"ן ד"ה זאת בשמו. ובריטב"א ד"ה והא, בשם מקצת רבותיו. ומאירי ד"ה בגד שאבד. וברשב"ץ ד"ה בגד הב'. וכ"נ בפיה"מ להרמב"ם כלאים פ"ט מ"ד. ועי' בס' אור לי [להשד"ח] בהשמטות עמ' קמ"ד דכ"ה הרמב"ם. וכ"מ באברבנאל בישועות משיחו ח"ב העיון הרביעי פ"ד ד"ה זהו. ועי' ארצות החיים או"ח סימן כ"ג ארץ יהודה סק"א. וע"ע מהר"ל בס' תפארת ישראל פרק נ"ב, בד"ה ובמסכת נדה, מש"כ בביאור ד' הרשב"א.

'''כן מוכרח, ממש"כ הרמב"ם בהל' כלאים פ"י הכ"ה כריו"ח דמצוות בטלות לעת"ל, ובהל' מלכים פי"ב ה"ב פ' כשמואל דאין בין עוה"ז לעוה"ב אלא שעבוד מלכויות, וע"כ דס"ל כהרשב"א.''' אור לי שם.

'''הוכחה לפי' זה, דע"כ אין הכוונה לימות המשיח או תחיית המתים, דבסנהדרין צ"ב: איתא דמתים שהחיה יחזקאל היו לבושים בתפילין, מו"מ בזה.''' רשב"א שם. ועי' ריטב"א שם, [יעויין שם לדחות א' דחלוק תחיית המתים לעת"ל שיהיה אז סוף הכל מתחיית המתים של יחזקאל, ועוד דלעת"ל לא יהיו חייבים בתפילין אבל יניחו משום שלימותן ותפארתן, עיי"ש, ועי' כלי חמדה נצבים סימן ב' אות א', להק' להרשב"א דהא הטעם דלעת"ל מצות בטילות היינו משום דהיצה"ר יתבטל, ועייש"ע, ועי' להלן].

'''יש לבאר הוכחת הרשב"א, דלדעתו הנידון הוי אי שבועת הר סיני היא עד זמן המיתה או גם לאחרי', ולזה הוכיח ממתים שהחיה יחזקאל, עוד מו"מ וביאור לפי"ז.''' כלי חמדה נצבים סימן ב' אות א'.

'''הוכחה דלעת"ל ימשיכו המצוות לנהוג [וכהרשב"א הנ"ל] מסנהדרין צ: דס"ל לר"י שיתנו תרומה לאהרן לעת"ל.''' חידוד הלכות ד"ה ונראה. שו"ת תשובה מאהבה ח"ג סימן ת"י אות שנ"א. בית הלל יו"ד סימן שנ"ה ד"ה ואגב. מלך שלם בליקוטין קנ"א-ג. לב חיים או"ח ח"א סימן ל"ב עמ' ל"ו. ד"ה וראיתי, בשם אור יקרות, וד"ה ונחלת בנימין, וד"ה באר היטב, וד"ה לחם פנים. ערוך לנר ד"ה שם בתוד"ה אמר. פני שלמה בהע'. קובץ שיעורים ח"ב סימן כ"ט אות ה'.

'''יש לדחות דהתם מיירי על ימות המשיח ובנין ביהמ"ק שתהיה תחיית המתים פרטית לצדיקים.''' ערוך לנר שם. קובץ שיעורים שם. וכ"ה בשו"ת לב חיים ח"א סימן ל"ב ד"ה ומן התימה בשם הר"א פארדו דמצות בטלות לעת"ל היינו תחיית המתים השנית, ויעויין שם מה שהקשה ע"ד. ועי' שו"ת הרדב"ז ח"ב סימן תתל"ט, [דיהיו ב' תחיות המתים, א' לצדיקים בימות המשיח, וב' ביום הדין הגדול והנורא, לכל באי העולם]. ועי' ריטב"א תענית ל: ד"ה כל, ובר"ה ט"ז: ד"ה שנאמר. ועי' חסד לאברהם [אזולאי] מעין ג' נהר כ"ג. ועי' להלן מה שהו' להק' משבת קנ"א: על ימות המשיח גם.

'''י"א דאפ"ה כל אחד יקבל ע"ע עול מצוות וממילא יהא חייב.''' לב חיים שם עמ' מ"א. ועי' יין מישרים, [דלפי"ז מיושב הקו' מסנהדרין צ:].

'''עוד מו"מ בזה.''' חדוד הלכות שם. ערוך לנר שם. לב חיים שם ד"ה והנה. תירוש ויצהר ח"א סימן ק' אות ז'. מגן גיבורים סימן כ"א בשלה"ג סק"א. ועי' ארצוה"ח סימן כ"ג בארץ יהודה ד"ה ובזה.

'''י"א דתלי' בפלוגתא בירוש' אי יעמדו בכסות המת או בגד שלבש מחייו.''' ארצוה"ח סימן כ"ג בארץ יהודה סק"א ד"ה אמנם.

'''ק' להרשב"א מהלש' מצוות בטלות לעת"ל, דמש' דהמצווה עצמה בטילה, ולא רק דליכא איסור ספייה.''' ריטב"א שם.

'''עו"ק דמאי ס"ד לאשווי מת לקטן דחייבין בחינוכו.''' ריטב"א שם.

'''עו"ק משבת קנ"א: דלעוה"ב או לימות המשיח אין בהם זכות ולא חובה.''' ריטב"א שם.

'''י"מ דלעת"ל היינו לזמן תחיית המתים, וממה שקוברים בכלאים מוכח דמצוות בטלות לזמן זה, דאל"ה נמצא שיהיו עומדים בבגד כלאים בשעה שיהיו מחוייבים בו.''' תוד"ה אמר, ובב"ב ע"ד. ד"ה פסקי. תוספות הרא"ש ד"ה אבל עושין, והו' ברשב"א ד"ה זאת בשם י"מ. או"ז ח"ב סימן תכ"א. פי' הר"ש כלאים פ"ט מ"ד. 

'''ק' אמאי מוקים פלוגתת ר' ינאי וריו"ח אי משמת נעשה חפשי מן המצוות, הו"ל לאוקומי דפליגי אי מתים עתידים לעמוד בתכריכים או בלבושיהם, מו"מ בזה.''' חדוד הלכות ד"ה ונראה.

'''י"א דרק מצ' ל"ת יבטלו לעת"ל.''' נחלת בנימין הו' בשד"ח מער' המ"ם כלל רי"ח ד"ה בחלק דברי, וכ"כ בשם נועם מגדים, ועי' דברי חכמים להשד"ח דמסתבר להיפך, דרק מ' ל"ת לא יבטלו לעולם. ועי' ריטב"א ד"ה והא, דכל המצוות יבטלו, ויקיימום כמו שהאבות קיימו המצוות. ועי' יערות דבש ח"ב דרוש ט' ד"ה ואמרו בגמ' בנדה כעי"ז בשם תוס'. וכעי"ז בס' צור תעודה מאמר ב'. ועי' מהר"ץ חיות ד"ה זאת, ובחולין ס"ז: ד"ה לויתן, דשום מצוה לא תיבטל, דזאת התורה לא תהא מוחלפת, ועי' להלן בשם קובץ שיעורים.

'''י"א דמצוות בטלות לעת"ל אי"ז אלא הוראת שעה בלבד, הוכחה לזה, מויק"ר יג ג.''' מהר"ץ חיות שם.'''

מו"מ בירו' מגילה פ"א ה"ה דהלכות אינן עתידים להתבטל.''' מהר"ץ חיות שם.

'''הוכחה דלעת"ל ינהגו המצוות, מר"ה ל. דהתקין ריב"ז וכו' שיהא יום הנף וכו' מהרה יבנה המקדש.''' יעב"ץ ר"ה שם. ועי' קובץ שיעורים שם, [דימות המשיח חלוק]. ועי' שדי חמד מער' המ"ם כלל י"ח ד"ה ומה. ועי' להלן.

'''אי בנין ביהמ"ק יהיה בימות המשיח או קודם לכן.''' עי' רמב"ם מלכים פי"א ה"א, [כצד' א'], ולפי"ז קו' קו' היעב"ץ הנ"ל. אולם עי' ירושלמי משער שני פ"ה ה"ב, דיבנה קודם ימות המשיח. ועי' שד"ח שם.

'''בגדר ביטול מצוות לעת"ל.''' קובץ שיעורים שם.

'''ק' איך יתכן דיתבטלו, הא א' מעיקרי האמונה הוא שזאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תשתנה לעולם.''' קובץ שיעורים שם. ועי' מהר"ץ חיות ד"ה זאת, ובחולין ס"ז: ד"ה לויתן.

'''חקירה אי הביאור דזהו נכלל במה שנאמר למשה בסיני, דיבטלו לעת"ל, או' דהביאור דהמתים שיחיו ישארו בפטורם, ואה"נ דבנ"א שלא ימותו וישארו בחיים לעת"ל ישארו חייבים במצוות כבזה"ז.''' קובץ שיעורים שם.

'''י"א דבימות המשיח תתבטל הבחירה, [וזהו ענין ביטול המצוות].''' רמב"ן דברים ל' ו'. ועי' רש"י שבת קנ"א: ד"ה ומצוי, וד"ה לא, וד"ה ולא. ועי' שד"ח מע' המ"ם כלל רי"ח.

'''י"מ דלעת"ל היינו רגע התחייה בלבד.''' מהר"ץ חיות ד"ה זאת, ובחולין ס"ז: ד"ה לויתן, [והיינו בד' התוס', אך המהר"ץ חיות עצמו צידד כד' הרשב"א].

'''מו"מ ופלוגתא אי לעוה"ב יהיה בו גוף וגויה.''' עי' רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב, [דאין]. אולם הראב"ד שם פליג. ועי' כס"מ שם, [דהרמב"ם מיירי על העולם שאחד העו"ז והוא קודם עולם התחייה שלאחר תחיית המתים, והראב"ד קרא עוה"ב לעולם שיבא אחר תחיית המתים, ועי' רמב"ם שם פ"ח ה"ח].

'''מו"מ בהא דכתובות קי"א: דעתידין צדיקים שיעמדו בלבושיהן.''' ראב"ד שם.

'''מו"מ מסנהדרין צ"ב. שלא ישובו הצדיקים לעפר אלא עומדים בגוייתן.''' ראב"ד שם. 

'''מו"מ בסנהדרין צ"א: במומן עומדין ומתרפאין.''' ראב"ד שם. 

'''אי שמואל [עי' ברכות ל"ד: סנהדרין צ"ט.] דאמר אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות, פליג על ריו"ח.''' עי' תוס' ב"ב ע"ד. ד"ה פסקי, שכ' דפליג וס"ל דאינן בטלות לעת"ל. וכ"כ בתוס' ר"י שירליאן ברכות י"ח. ד"ה דלייה. מהר"ם מרוטנבורג הל' שמחות סימן ה' ד"ה אבל בזה, בשם ר' יהודה. או"ז ח"ב סימן תכ"א, בשם רבו ר' יהודה בר יצחק. רשב"א ברכות י"ח. ד"ה דלייה. אולם עי' ריטב"א ד"ה והא, דשמואל לא פליג, ורק דלדעתו תחיית הוא לאחר ימות המשיח, ובימות המשיח יהיו חייבים במצוות. וע"ע חי' יעב"ץ ר"ה ל.

'''מו"מ בד' הירוש' נדרים פ"ג ה"ח דעתיד עשו הרשע לעטוף טליתו, ולישב בג"ע לעת"ל, והקב"ה גוררו ומציאו משם.''' או"ז שם, [יעויין שם דהיינו לד' שמואל דפליג]. 

'''מו"מ בד' הספרי זוטא שלח סימן ל"ו, דנסמכה פרשת מקושש לפרשת ציצית ללמדך שהמתים חייבים בציצית, אי לדעת שמואל דפליג.''' תוס' ב"ב ע"ד. ד"ה פסקי. מהר"ם מרוטנבורג הל' שמחות סימן ה' ד"ה אבל בזה. או"ז ח"ב סימן תכ"א.

'''מו"מ בד' ר' יוסי בקידושין ע"ב: דממזרים ונתינים כשרים לעת"ל.''' עי' רשב"א שם ד"ה ממזרי, שהק' דח"ו שיתבטל דבר מה"ת, ועי' מהרש"א שם, דאי"ז אלא הוראת שעה, ועי' מהר"ץ חיות שם.

עוד מו"מ בכל הנ'''"ל.''' אברבנאל בישועות משיחו ח"ב העיון הרביעי פ"ד ד"ה זהו. 

'''אי חזיר יחזור להיתרו, מו"מ וביאור בזה.''' עי' ריטב"א קידושין מ"ט: ד"ה תשעה, בשם מדרש דיחזור. וכ"ה בראקנאטי ויקרא כ"ג ב' בשם דרשו רבותינו, וברבנו בחיי ויקרא י"א ד' ז'. רמ"ע מפאנו בעשרה מאמרות מאמר חיקור הדין ח"ד פי"ג, שו"ת רדב"ז ח"ב סימן תתכ"ח. אור החיים ויקרא י"א ז'. תורת משה להחת"ס שמיני ד"ה זאת החי'. ועי' נפש החיים [פלאגי'] דלא מצא זה המאמר. ועי' מדרש שוחר טוב קמ"ו ה' מתיר אסורים. וע"ע לב חיים [פלאגי'] ח"א סימן ל"ב. ועי' ראש אמנה [אברבאנל] פי"ג ד"ה וכן אמרם. ויש שכתבו דמדרש זה לא הי' ולא נברא, ורק דמדרש תנחומא שמיני סימן י"ג ד"ה ואת הגמל, כ"כ על אדום שנמשלה לחזיר דהקב"ה יחזיר עלי' מדת הדין, וכ"כ בערכי הכינויים לבעל סדר הדורות אות ח' חזיר, הו' במעט צרי ערך חזיר, ובס' המצרף סימן ע"ד, והו"ד בטהרת המים מער' ח' אות כ', ובשד"ח בפאת השדה כללים מער' ח' כלל ח', וכ"ה ביפה תואר על המדרש ויק"ר י"ג ג' סוד"ה חידוש. וכן בבני יששכר מאמרי חודש אדר מאמר ז' אות ב'. וע"ע תורה תמימה ויקרא י"א ז' אות כ"א. וע"ע בן יהוידע נזיר כ"ג. ד"ה ומה. ועי' רש"י סנהדרין כ"א: ד"ה לא.

'''מו"מ בד' מדרש שוחר טוב קמ"ו ד', די"א דכל בהמה שנטמאת בעוה"ז הקב"ה מטהרה לעת"ל, וי"ח.''' יין מישרים. ועי' לעיל.

'''מו"מ בד' הרמב"ם שמנה בא' מעיקרי האמונה שהתורה לא תשתנה, מו"מ מהא דחלב דם שחוטי חוץ שנאסרו והותרו, ומו"מ במה שאמר במדרש שוחר טוב ה' מתיר אסורים.''' ס' העיקרים מאמר ג' פט"ז [יעויין שם לדחות מכח הנ"ל ד' הרמב"ם].

'''מו"מ במה דאיתא במדרש שוחר טוב שם, דלעת"ל נדה תהא מותרת, ומאידך איתא שם ע"ג ד' דלעת"ל אדם ישמש עם אשתו נדה האבן צועק ואומר נדה היא.''' עי' לעיל. ועי' שו"ת לב חיים ח"א סימן ל"ב ד"ה הן אמת, ]דלעת"ל יהפך הדם לחלב].

'''מו"מ בד' המדרש משלי ט' ב' דכל המועדים עתידים להתבטל חוץ מפורים, וי"ג מיוה"כ ופורים.''' ועי' צרור המור דברים פ"ז ד"ה לפי שאמר, בשם ירו' כן. ועי' שו"ת רדב"ז ח"ב סימן תתכ"ח, [דהכוונה שתרבה השמחה, עד שיהיו שווים למועדים]. ועי' שד"ח מער' הג' אות ע"ו. ועי' שבת קמ"ה: ורש"י ד"ה מפני. וע"ע בזה, בשו"ת הרשב"א ח"א סימן צ"ג. שו"ת הרדב"ז ח"ב סימן תרס"ו, תתכ"ח. 

'''מו"מ מהא דויק"ר ט' ז', כ"ז י"ב, דלעת"ל כל הקרבנות בטלין, חוץ מתודה.''' ועי' מהרז"ו על המדרש, פר' אמור שם. ועי' עץ יוסף שם ט' ז', ואמרי יושר שם. ועי' יפה תואר ויק"ר ט' ז'.

'''מו"מ מהמבו' ביחזקאל מ"ה כ"ה כחטאת כעולה וכמנחה וכשמן, שיקריבו קרבנות לעת"ל.''' מהרז"ו שם.

'''מו"מ מויק"ר ט' ז', כ"ז י"ב, דלעת"ל תפילות בטלות, חוץ מתודה, וכ"פ בשו"ע או"ח סימן נ"א ס"ט לגבי כל השירות, ועיי"ש ביאור הגר"א.''' יין מישרים.

'''מו"מ בהמבו' ברמב"ם תעניות פ"ה הי"ט דכל הצומות עתידים ליבטל לימות המשיח, ולא עוד שיהיו להיום יו"ט וכו'.''' ועי' יין מישרים שם. ועי' חי' הגרי"ז סימן קפ"ט.

'''פלוגתא אי כל הנ"ך יבטל לעת"ל חוץ ממגילת אסתר.''' כ"כ הרמב"ם מגילה פ"ב הי"ח, וכ"ה בירושלמי מגילה פ"א ה"ה. אולם הראב"ד שם פליג. ועי' לח"מ [דהראב"ד הבין בד' הרמב"ם דכוונתו שיגנזו, אך כוונת הר"מ דלא יהיו קוראים בהם בכל שעה]. וע"ע בזה בשו"ת הרשב"א ח"א סימן צ"ג. שו"ת הרדב"ז ח"ב סימן תרס"ו, תתכ"ח. 

'''אי לעת"ל יהי' זכירת מעשה עמלק.''' עי' תנא דבי אליהו זוטא פר' י"ט, דיהיה, כמבואר בתרגום יהונתן דברים כ"ה י"ט. ועי' רבנו בחיי שם.

'''מו"מ בפסחים נ. דלעוה"ב נקרא ביו"ד ה"י.''' יין מישרים.