עריכת הדף "מעשה רקח/תעניות/ד" (פסקה)

== ב ==

'''לא היה שם זקן חכם.''' בנוסחא אחרת כתיבת יד כתוב לא היה שם לא זקן ולא חכם מעמידין וכו' והשאר נמחק ונראה שגירסא נכונה היא ודו"ק.

'''ובקבלה הוא אומר וכו'.''' הקשה רש"י ז"ל בשם תוספות מאן דהו מאי שנא בקרא דיונה דלא קרי ליה דברי קבלה ובהאי קרא דוקרעו לבבכם קרי ליה קבלה ופריק כל מקום שהנביא מצוה ומודיע ומזהיר את ישראל קרי ליה קבלה ובכל דוכתא דלא איתפקד נביא כי האי וירא אלהים שהוא כמספר והולך דיליף מיניה אגב ארחיה מלתא לא קרינן ליה דברי קבלה ע"כ. ואני שמעתי ולא אבין שלא מצאתי חילוק זה בתלמוד אדרבא כל הנביאים וכתובים מעולם שמענו שנקראים דברי קבלה וגם עיקר החילוק אינו מתיישב אצלי שהרי בפ"ק דבב"ק איתא בקרן מנא לן דת"ר כי יגח אין נגיחה אלא בקרן שנאמר ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל וכו' באלה תנגח ואומר בכור שורו הדר לו וכו' מאי ואומר וכי תימא דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן ת"ש וכו' הרי להדיא דקרי ליה דברי קבלה אף דלא הוה אלא סיפור דברים בעלמא וכן בכמה דוכתיה ונראה לענ"ד שלא הוצרך להזכיר דברי קבלה ביונה דדי לו כשהזכיר נינוה דזה צריך להכניע הלבבות דידוע דאנשי נינוה לא מבני ישראל המה ואפ"ה שמעו לקול הקב"ה כשהכריז עליהם יונה הנביא שישובו מדרכם הרעה ומזה ודאי יכנע הלב במכ"ש עם ה' וחבל נחלתו משא"כ בקרא דיואל דאין נפקותא לא בהזכרת הנביא ולא בהזכרת הענין וכו' ואין לומר דאכתי הוה מצי למימר ובקבלה באנשי נינוה נאמר וכו' דאריכות לשון ללא צורך הוא כן נראה לענ"ד.