מעשה רקח/תעניות/ד

מעשה רקח ‏ תעניות ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ספר מעשה רקח פרק ד מהלכות תעניות

א

בכל יום ויום משבע תעניות אחרונות של מטר וכו'. מדנחית לפרש של מטר משמע דס"ל דבשאר צרות אין אומרים סדר זה וכ"כ ז"ל עיין עליהם וכן נראה ממה שכתב בסוף הפרק ובכל תענית מתעניות הצרות שגוזרים על הציבור וכו' הרי ששם ביאר וק"ל.

ונותנים אפר מקלה וכו'. הקשה מרן ז"ל דמנין לו לרבינו שנותנים אפר מקלה ע"ג ספר תורה ולא תירץ כלום עיי"ש. ואפשר דנפקא ליה לרבינו ממ"ש בגמרא למה נותנים אפר מקלה ע"ג תיבה אמר רבי יהודה בן פזי כלומר עמו אנכי בצרה ריש לקיש אמר בכל צרתם לו צר אמר רבי זירא מריש כי הוה חזינא להו לרבנן דיהבי אפר מקלה על גבי תיבה מזדעזע לי כולי גופאי ע"כ. ולשונות אלו מורים דעל הס"ת דוקא קיימי דאילו בתיבה לבדה לא שייך עמו אנכי בצרה וכו' ומזדעזע כולי גופיה וא"כ צ"ל דהתיבה עם הס"ת קאמר דהרי היו קוראים בו ברכות וקללות כמבואר גם בירושלמי איתא כלי חמדה היה לנו ונתבזה בעונותינו וכו' והתיבה עצמה לא נקראת כלי חמדה אלא על הספר תורה כדתנן במסכת אבות חביבים ישראל שנתן להם כלי חמדה ומזה הוליד רבינו שהיו נותנים גם על גבי הס"ת כיון שהיו מוצאים התיבה והס"ת וכמו שעושים בנשיא ואב בי"ד וכו'. שוב מצאתי בהרי"ף ז"ל שגורס להדיא למה נותנים אפר מקלה ע"ג ס"ת א"ר יהודה בן פזי כלומר עמו אנכי בצרה וכו' א"כ אפשר שכך הייתה גירסת רבינו מלבד מ"ש ועכ"פ רבינו יצא זכאי. ואפר מקלה פירשו התוס' זכרונם לברכה אפר של עצמות אדם שרופים זכר לעקידת יצחק.

ב

לא היה שם זקן חכם. בנוסחא אחרת כתיבת יד כתוב לא היה שם לא זקן ולא חכם מעמידין וכו' והשאר נמחק ונראה שגירסא נכונה היא ודו"ק.

ובקבלה הוא אומר וכו'. הקשה רש"י ז"ל בשם תוספות מאן דהו מאי שנא בקרא דיונה דלא קרי ליה דברי קבלה ובהאי קרא דוקרעו לבבכם קרי ליה קבלה ופריק כל מקום שהנביא מצוה ומודיע ומזהיר את ישראל קרי ליה קבלה ובכל דוכתא דלא איתפקד נביא כי האי וירא אלהים שהוא כמספר והולך דיליף מיניה אגב ארחיה מלתא לא קרינן ליה דברי קבלה ע"כ. ואני שמעתי ולא אבין שלא מצאתי חילוק זה בתלמוד אדרבא כל הנביאים וכתובים מעולם שמענו שנקראים דברי קבלה וגם עיקר החילוק אינו מתיישב אצלי שהרי בפ"ק דבב"ק איתא בקרן מנא לן דת"ר כי יגח אין נגיחה אלא בקרן שנאמר ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל וכו' באלה תנגח ואומר בכור שורו הדר לו וכו' מאי ואומר וכי תימא דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן ת"ש וכו' הרי להדיא דקרי ליה דברי קבלה אף דלא הוה אלא סיפור דברים בעלמא וכן בכמה דוכתיה ונראה לענ"ד שלא הוצרך להזכיר דברי קבלה ביונה דדי לו כשהזכיר נינוה דזה צריך להכניע הלבבות דידוע דאנשי נינוה לא מבני ישראל המה ואפ"ה שמעו לקול הקב"ה כשהכריז עליהם יונה הנביא שישובו מדרכם הרעה ומזה ודאי יכנע הלב במכ"ש עם ה' וחבל נחלתו משא"כ בקרא דיואל דאין נפקותא לא בהזכרת הנביא ולא בהזכרת הענין וכו' ואין לומר דאכתי הוה מצי למימר ובקבלה באנשי נינוה נאמר וכו' דאריכות לשון ללא צורך הוא כן נראה לענ"ד.

ד

ולא יהיה בבניו וכו'. עיין להרב בית יוסף זכרונו לברכה סימן תקע"ה שנתן טעם לדברי רבינו ועיין עוד להתוס' יו"ט ז"ל שם.

ה

ושליח ציבור מתחיל וכו'. ביאור כל אלו הברכות וענייניהם עיין לרש"י והתוספות והר"ן ז"ל שם.

יב

העונה בעת צרה. בנוסחא אחרת כתיבת יד כתוב העונה בעת צרה המרחם על הארץ.

יד

בשביעית אומר. בנוסח אחר כת"י אין שם תיבת בשביעית אלא כתוב ואומר רפאינו וכו' ועיין בדין ו'.

טו

כשהיו מתפללים וכו'. כתב הרב לח"מ דנראה דנ"ל ממ"ש וכשבא הדבר אצל חכמים וכו' קאי נמי אתקיעות [שלא כפי' רש"י ז"ל] ולפי זה מתניתין פליגא אברייתא דקאמרה בהדיא דעושים סדר זה בגבולין בד"א בגבולין וכו' ופסק כמתניתין והקשה ז"ל דהך עובדא דמתני' גופיה הזכירוה בסיפא דברייתא ואמרו וכשבא הדבר אצל חכמים וכו' וכיון דבברייתא על כרחך צ"ל עובדא זו דלא קאי אתקיעות וכו' א"כ למה לא נפרש במתני' כן ולא נאמר דמשנה פליגא אברייתא עכ"ל ונראה לענ"ד דרבינו ס"ל דכי אמרו בברייתא וכשבא הדבר אצל חכמים דברייתא היינו לומר דפליג אתנא קמא דברייתא דסבירא ליה בד"א בגבולין וכו' ורבנן ס"ל בהיפך וכסתם ברייתא דמייתי בתר הכי דמסכים למתניתין ודו"ק.

יז

ונמצאו הכהנים וכו'. למ"ש הרב ב"י סימן תקע"ט עיין להתוס' יו"ט והרב לח"מ ז"ל.

יח

כלומר הרי אתם מתים כאלו. ונפקא מינה מזה הטעם דאם אין קברי ישראל הולכים על קברי גוים כדאיתא בש"ס. אמנם לפי הזוהר הקדוש נראה שכשהולכים לבית הקברות היינו כדי שהמתים יבקשו עליהם רחמים ואם כן קברי גוים לא והכי איתא בפרשת אחרי מות עיי"ש.

ובכל תענית וכו'. עיין לרבינו פ"א דהל' תפילה דין ז' ופ"ב דין ז' ופ"ג דין ו'.

יט

ירדו להם גשמים וכו'. כתב הרב המגיד סברת ר"י בברייתא וכו' נ"ב ובגירסתינו היא סברת חכמים.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---