עריכת הדף "מעשה רקח/טומאת אוכלין/ב" (פסקה)

== ד ==

'''וכן אם יבש האילן וכו'.''' הראב"ד ז"ל השיג על רבינו דיבש האילן לא נמצא לא במשנה ולא בתוספתא ולא בגמרא דחולין וכו' ותמיהא גדולה אני רואה כאן בין על הראב"ד בין על רבינו זלה"ה, ויגדל התימה ביתר שאת על מרן ז"ל שהביא דברי התוספתא פ"ד דטבול יום וסייע ממנה לדברי רבינו ואיך לא השגיח על סיום דברי התוספתא דקתני אילן שנפשח ובו פירות הרי הן כתלושין יבש ובו פירות הרי הן כמחוברין וכו' ע"כ הרי דבתוספתא קתני האילן שיבש ובו פירות הרי הן כמחוברין ותמיהא זו אכולהו אשלי רברבי ואין לנו פה להשיב על קושיא זו [חסר הרבה] סי' של"ו תירץ בעד רבינו מההיא דעירובין דף ק' תני חדא אחד אילן לח ואחד אילן יבש ותניא אידך במה דברים אמורים בלח אבל ביבש מותר ומשני לא קשיא כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים ופריך והא לנתרי פירי ומשני בדליכא פרי וכו' (א"ה כאן חסר) האילן לא שייך ביה תלישה ופירותיו הרי הן כתלושין ומשם למד לדין טומאה ודחה דברי התוספתא ע"כ ובאמת איישר חיליה בבקיאות זה אך הרואה יראה דתשובתה בצידה חדא דהתם לענין שבת איתמר וגם בהלכות לא הזכיר רבינו דין יבש האילן ואם איתא איך יזכיר התולדה ויניח האב ותו דהתם אינו אלא דרך (א"ה כאן חסר) עדיף ליה ואלים חיליה שקלא וטריא דתלמודא טפי מתוספתא סתמית ומבוארת לדחותה מהלכה וקצת נחת רוח (חסר) שנדפס מחדש בח"ב בלשונות הרמב"ם סי' רל"ד שפלפל בסוגיין דחולין והכריח דהגירסא הנכונה בברייתא (חסר) הרי הן מחוברין פי' יבש האילן וכו' פירות הרי הן מחוברין ומדמותבינן מיבש האילן ובו פירות לתאנים (חסר) דלא שאני לן בין יבש האילן ולא יבשו הפירות ליבשו הפירות ולא יבש האילן וכו' ומסיק תלמודא וכו' ודחי הא כדאיתא והא כדאיתא אילן שנפשח הוו פירותיו תלושין לכל דבריהן אבל יבש האילן דקתני מחוברין היינו (חסר) אבל לענין טומאה הוו כתלושין והיינו דשמואל וכו' ע"כ ואף שהרב ז"ל לא הזכיר התוספתא דטבול יום הנ"ל תורת אמת היתה בפיהו שהרי ברייתא זו שהזכירו בגמרא אילן שנפשח ובו פירות וכו' היא התוספתא עצמה דקתני יבש האילן ובו פירות הרי הן כמחוברין והסופרין טעו והדפיסו יבשו דקאי אפירות ומכח זה הוא (חסר) אמנם רבינו גריס יבשו דקאי אגוף האילן ואילו היה משגיח הרב בני חיי בדבר לא היה צריך (חסר) זהו אמיתת הענין ויצאו נקיים וברורים דברי רבינו והראב"ד ז"ל כעין זו איתא לקמן הל' י"ז במ"ש מרן שם ולדברי מרן ז"ל יש ליישב בדוחק לפי האמור גם למה שנרגש מרן ז"ל על דברי הראב"ד ז"ל דבבכורים לא מצא יבש האילן אלא יבש המעין י"ל דזיל בתר טעמא וגם הדברים ק"ו אם יבש המעין שהיה האילן חי מכחו נדון כתלושין מכ"ש וק"ו כשיבש גוף האילן דאין לו עוד יניקה מהארץ וכמ"ש רש"י ז"ל בההיא דעירובין: