עריכת הדף "מנחת חינוך/רצח" (פסקה)

== ב ==

'''מדיני המצוה אף על פי שהתיר הכתוב לצורך או"נ כו' כקצירה ברירה כו' ולוקין עליהם כו'. ''' זה דעת רש"י דדבר שאפשר לעשות מאתמול אסור דאורייתא וגם דעת הרמב"ן כן או דהוי מלאכת עבודה או מחמת טעם הירושלמי דסמוך ליה ושמרתם את המצות מלישה ואילך אבל דעת הר"מ והרבה ראשונים דהמלאכות הללו אין אסורים אלא מדרבנן ועיין בכ"מ מס' ביצה ובראשונים ואחרונים שפלפלו. וכבר כתבתי שאין דרכי להאריך בדינים המבוארים בארוכה והלכות יום טוב הוא ענין גדול ועמוק ואכתוב בקיצור. עיין בב"י סי' תצ"ה ובתוס' פסחים ד"ה ע"ב ותוספות ביצה ספ"ב דבכל מלאכת עבודה שאסרה התורה גבי יום טוב היינו מה שהוא בכלל מלאכה בשבת דהיינו ל"ט מלאכות אם כן גבי יום טוב ג"כ אסרה תורה לעשות מלאכה זו אם אינה באו"נ אבל מה שאינה בכלל מלאכות בשבת כגון איסורי לאוין ועשה כגון מחמר דהתורה יחדה בלאו בפ"ע ואינה בכלל מלאכות ואינו חייב ע"ז סקילה וחטאת אם כן אינו בכלל לא תעשה כל מלאכה כלל אפילו בשבת רק דהתורה כתבה לאו בשבת אם כן בשבת דגלי גלי וביו"ט דלא גלי מן התורה יעבור בלאו ולפי זה אין מחמר ושביתת בהמתו נוהג ביום טוב כי לאו בכלל מלאכה הוא ועבב"י סי' תצ"ה הביא שני דיעות אם מחמר וש"ב נוהגת ביום טוב ודעתו נוטה דנוהג דשוה לשבת ועס"י רמ"ו דעת המג"א ג"כ נוטה דנוהג ביום טוב ומביא בשם היש"ש דסובר כן. וע' פר"ח סי' תצ"ה דעתו דש"ב אינו נוהג דלמען ינוח בשבת כתיב אבל מחמר כיון דבכלל ל"ת כל מלאכה אתה ובהמתך נפ"ל מחמר בשבת אם כן מקרי מלאכה ע"כ חייב על מחמר ע"ש באריכות. וע' תוס' ביצה דכ"ג ד"ה ע"ג חרס הביאו ירושלמי מהו להדליק נר של בטלה ביום טוב ר"י אוסר ורבנן שרי וכתבו שם דבזה פליגי מאן דאוסר סובר הבערה לחלק יצתה והוי מלאכה ואסורה ביום טוב ומאן דשרי סובר הבערה ללאו יצאת ואינה בכלל מלאכה כמ"ש בפסחים. ובאמת צריך עיון דר"י אוסר ולפי דבריהם סובר ר"י דהבערה לחלק ובאמת בש"ס דילן מובא ברייתא בשבת ד"ע וביבמות דף ו' ע"ב ודף ל"ג ע"ב וש"מ הנרשמים שם מבואר דר"י סובר דהבערה ללאו יצאה ע"ש. אך בלאו הכי דברי התוס' שם צ"ע ע' פ"י ובעיקר דין זה האריכו המחברים. והנה אם נאמר כל שאינה בכלל מלאכה רק לאו בשבת אין אסור ביום טוב מן התורה ולפי זה תחומין אף לשיטת הר"מ והרהמ"ח דתחומין אסורים מן התורה בשבת היינו י"ב מיל ואינו מכלל המלאכות רק לאו דאל יצא כמבואר בר"מ הלכות שבת והרהמ"ח לעיל אם כן ביום טוב אינו אסור מן התורה כי אינו בכלל מלאכה אבל דעת רש"י בחגיגה י"ז ע"ב ד"ה ופנית בבוקר כו' פירש"י דהוא בחה"מ דאי ביום טוב תחומין אסור מבואר דאסור מן התורה ועתוס' הקשו הא תחומין דרבנן דהם לשיטתם דסוברים דרבנן ל"ל תחומין כלל מן התורה כדעת הרמב"ן ודעימי' החולקים ע"ז והדברים עתיקין. אבל מדבריהם נראה ג"כ אם היו תחומין אסורים מן התורה בשבת אף דאינם בכלל מלאכות רק לאו בפ"ע מכל מקום היה אסור ביום טוב אם כן לדידהו מחמר וש"ב דאסורים בשבת לד"ה אסור ביום טוב ונראה דבריהם סותרים למ"ש בפסחים וביצה דעל איסור לאו בשבת אינו מוזהר ביום טוב ולדברי הב"י אשר דעתו להחמיר בש"ב ומחמר וכן היש"ש יש להם סיוע גדול מד' רש"י הנ"ל ומתוס' חגיגה. ועיין בקונטרס יום תרועה בסוגיא דשופר של ר"ה אין מעבירין את התחום כו' נסתפק שם אם תחומין ביום טוב הוי דאורייתא ומביא ד' רש"י הנ"ל דהוי דאורייתא אם כן מבואר דהם סוברים דאף איסורי לאוין דשבת גם כן הם בכלל מלאכה ואסור ביום טוב מהלאו דל"ת כל מלאכה וערש"י פסחים שם מפרש דאי ללאו יצאה לא הוי קרי ליה אב מלאכה משמע אבל מכל מקום אסור דלא כהתוס' וגם התוס' שם כתבו תחלה ד' רש"י ואח"ז כתבו זה בשם ריב"א. ובט"א חגיגה תמה על רש"י מנלן איסור תחומין ביום טוב על כל פנים מדברי רש"י ותוס' מוכח דאף איסורי לאוין דשבת אסורים ביום טוב מהלאו דכל מלאכת עבודה ולכאורה דברי רש"י בחגיגה שכתב דביום טוב איסור תחומין מן התורה סותרים לד' רש"י יומא ס"ו ע"ב גבי עתי אפילו בשבת דמקשה הש"ס למאי הלכתא ופירש"י ד"ה למאי אי משום תחומין מדרבנן בעלמא הוא נראה דאף י"ב מילין הוי דרבנן אף בשבת וצע"ק. והנה סברת הב"י שכתב כיון דבשבת ה"ל רק איסור לאו ואינה בכלל מלאכה אם כן ביום טוב אין איסור וכן הסכימו בתוס' כמ"ש לעיל באמת הסברא טובה ונכוחה לענין מחמר או תחומין וש"ב אבל סברת התוס' לענין הבערה שכתבו כן אי ללאו יצאה א"ע ביום טוב איני מבין. דהנה בשבת מבואר דסובר ללאו יצאה כי חזינן דהתורה הוציא' הבערה מן הכלל דהיא בכלל ל"ת כל מלאכה דכל המלאכות ילפינן ממשכן כמבואר שם ובמשכן היה הבערה ע"ש בסוגיא בשבת ע"כ סובר חד מ"ד דלחלק יצאה וחד מ"ד ס"ל דהתורה הוציאה מן הכלל אף דהיא בכלל מלאכה דהיה במשכן מכל מקום גזירת הכתוב הוא דא"ח סקילה רק לאו ואי לאו דהוציא הכתוב מהכלל ה"א דחייב סקילה כי היא מלאכה כמו שאר מלאכות דהוי במשכן ולא מצינו דהוי מלאכה גרועה רק הוצאה אם כן אף דגזירת הכתוב דעל מלאכה זו אינו חייב סקילה מכל מקום כך גזרה התורה אבל היא בכלל מלאכה אם כן אמאי לא יהי' בי"ט ג"כ בכלל מלאכה בשלמא במחמר ותחומין אי לאו דכתבה התורה בפירוש גבי שבת לא הי' אסור בשבת כי לא הי' כלל במשכן ואינם מכלל אבות ואף לא תולדות רק דהתורה בלאו בפ"ע אסרה הדברי' הללו אבל לא מחמת מלאכה אם כן דוקא בשבת דגלי גלי אבל בי"ט מנלן ולזה סברתם נכונה ואף ע"ז פליג רש"י כמ"ש לעיל אבל בהבערה אי לאו דגלי קרא לאו בפ"ע היו מחויבים סקילה אם כן הוי בכלל מלאכה רק דגזירת הכתוב היא דא"ח על מלאכה זו רק מלקות אם כן ביום טוב נמי הוי בכלל ל"ת כל מלאכה ולמה לא יהי' נוהג ביום טוב דוק היטב ותראה כי חילוק יש בין הנושאים. שוב האיר השי"ת את עיני וראיתי בשאגת אריה סי' ע"א כתב כדברינו אלה דאף אי הבערה ללאו יצאה מכל מקום נוהג ביום טוב וא"ד להוצאה כי היא מלאכה חשובה ואי לאו דהתורה הוציאה מכלל ללאו היו חייבים ככל המלאכות ע"כ נוהג ביום טוב ע"ש ממש כדברינו וב"ה שכוונתי לדעת הגדול. ולפמ"ש נ"ל דאף שהבאתי לעיל בשם הרשב"א יבמות שכתב בשם מורו דאיסור לאו בשבת א"ע בעשה דהעשה קאי דוקא על המלאכות. נ"ל דוקא מחמר ותחומין והרשב"א כ' שם על מחמר ע"ש. אבל בהבערה אף למ"ד ללאו יצאה מכל מקום כיון דהיא בכלל מלאכה רק התורה הוציאה מן הכלל דלא יעבור רק בלאו מכל מקום העשה כדקאי קאי כי הוי מלאכה חשובה וע"ש ביבמות ד' ו' ע"ב דמוקי שם הברייתא דמב"ד א"ד שבת כר"י דהבערה ללאו יצאה וע"ש בתוס' ד"ה לא ר"י הוא הקשו מה או אינו דקאמר מן התורה לא ידחה כיון דלא הוי רק לאו ותי' דהו"ל עשה ולא תעשה ע"ש נראה דגם הרשב"א מודה כמ"ש דאף דהבערה אינו רק לאו מכל מקום עובר על העשה גם כן ולא כתב דא"ע בעשה רק במחמר ותחומין ולא בהבערה כנלע"ד. ועיין בט"א חגיגה בא"מ שם פלפל בזה לענין מחמר אי נוהגין בי"ט והביא ד' הב"י תצ"ה וד' הריב"א והקשה על האחרונים שדעתם בסי' רמ"ז דאין אדם מצווה על ש"ב בי"ט ובסי' ש"ד גבי שביתת עבדו מביא הב"י דאסור לקבור מת בי"ט ראשון ע"י עבד מחמת שביתת עבדו ובאמת שניהם שוים דלאלו הדיעות כיון דאינו מצווה על ש"ב דאינו בכלל ל"ת כל מלאכה ה"ה שביתת עבד ע"ש ובאמת המחבר עצמו בסי' רמ"ז אינו מביא דין דשביתת בהמתו ובב"י דעתו להחמיר בסי' תצ"ה ע"כ מביא בסי' ש"ד ג"כ להחמיר אך הרמ"א מביא בסימן רמ"ז דאינו מוזהר וה"ל להגיה גם בסימן ש"ד וע"ש שמביא ראיה דילפינן י"ט משבת להחמיר אף דבכ"מ לא ילפינן קל מחמור להחמיר מהכנה דרבה אף דבפסוק אינו מבואר רק סעודת שבת צריכה הכנה מיום חול מכל מקום י"ט אחר שבת אסורה ג"כ מדאורייתא ע"ש: