עריכת הדף "מנחת חינוך/רסז" (פסקה)

== ב ==

'''חלל שנשא כשרה כו' שהוולד כו'.''' כ"ה בקדושין ס"ו ועיין קדושין ע"ז דהש"ס מפיק מגז"ש דישראל שנשא חללה הוולד כשר ובפ"י הקשה למה לי קרא הא יש קדושין ואין עבירה הוולד הולך אחר הזכר ע"ש. והנה הבאתי לעיל דין עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל דהרי"ף מסופק אם היא פגומה לכהונה מחמת ק"ו מאלמנה לכ"ג והרא"ש כ' דק"ו טוב הוא והר"מ מכשיר לגמרי דהק"ו פריכא דגר עמון יוכיח והרמב"ן מביא בשם הירושלמי דוקא בת היא פגומה אבל לא בן ודעת הנ"י דהר"מ מכשיר דרחמנא אפקרי' לזרעו לגמרי ע"ש. ונ"ל ברור בעזה"י דכל עיקר מחלוקתם דוקא בכו"ע שבאו על בת ישראל דלאו חללה כיון דהוולד כשר כי אין קדושין והוולד הולך אחר דידה אם כן מן התורה יהי' פגום לכהונה כי היא לאו מפ"כ אלא רק מק"ו והק"ו יש לו פירכא ע"כ סוברים אותם שיטות דהוולד כשר ויש סוברים דהבן כשר ויש מסתפקים בדבר. אבל אם עכו"ם ועבד באו על חללה נראה ברור דהוולד חלל גמור דבשלמא בישראל שנשא חללה מן התורה אין הוולד הולך אחר פסול דידה כי הוולד הולך אחר הזכר או מהלימוד דה"א דלא יהי' הולך אחר הזכר כמ"ש הפ"י ע"כ נפקא לן מגז"ש דהולך אחר הזכר והוולד כשר אבל במקום שאינו הולך אחר הזכר כגון עכו"ם ועבד דהתורה גילתה דהוולד הולך אחר דידה אם כן הולך לגמרי אחריה כמו דהיא חללה כן הוולד חלל בין זכר ובין נקבה כי בישראל שבא עלי' עיקר הטעם דהולך אחר דידי' אבל במקום שאין אב כמו בנ"ד נראה ברור דהבן חלל ומחלל כמו כל חלל והבת היא חללה גמורה ללקות לכהן הבא עליה ככל חללות דעלמא דמה"ת לא יהיו חללים כיון שהיא חללה וכל פלוגתת הפוסקים היכי שהיא אינה חללה אם כן לא הי' ראוי להיות הוולד חלל לכהונה כיון דישראל גמור הוא ולא נולד מפ"כ אך מכח הק"ו הנ"ל ע"ז יש פלוגתא אבל אם האם חללה לית דין וכו' כיון דהוולד הולך אחר דידה הוולד ג"כ חלל גמור כנ"ל פשוט וברור ועתו"ס קדושין ס"ז ד"ה והרי. ואם חצי עבד וחצי כהן הוליד מישראלית מצד חלק העבדות הבן הולך אחר דידה והבן ישראל גמור לשיטות הנ"ל דבן מעכו"ם ועבד אינו פוסל לכהונה ומצד חלק החירות הוא הולך אחר אביו והוי כהן אם כן הולד אם הוא בן הוי חצי ישראל וחצי כהן וכגון שנתעברה מביאה ראשונה דאי מביאה שניה הלא היא נעשית זונה מחמת חלק העבדות אם כן הוולד שהוליד אח"כ הוא חצי ישראל מצד חלק העבדות וחצי חלל מצד חלק הכהונה וכן אם חצי כהן וח"ע בא על גרושה הוולד הוי חצי ישראל וחצי חלל מצד העבדות הוא ישראל ומצד הכהונה כיון דהיא גרושה הוא חצי חלל ואם בא על בת ישראל הכשרה לכהונה הוולד חצי ישראל מצד העבדות הולך אחר דידה וחצי כהן מצד החירות הולך אחר דידי' אם הי' בביאה ראשונה אם כן ציירנו חצי כהן וח"מ וחצי ישראל וחצי חלל והם דברים נכונים כמבואר באה"ע בכה"ג חצי ממזר וחצי ישראל בסי' ד'.

'''וה"ה ''' כל הכהנים מוזהרים על לאו זה אך כהן פ"ד וכ"ש כתבתי לעיל דיש שיטות דמותר לישא כל הנשים הפסולות לכהונה אפילו מן התורה כגון גרושה וחללה ויש שיטות דוקא גיורת דאינו מפורש בתורה ונראה לדעת זו אפילו אם תהא חללה גם כן כגון שבא על הזונה דהיינו גיורת שנעשית חללה ג"כ אף דאין אחע"א מכל מקום האיסור חל רק שאין לוקין כמבואר בש"ס כ"פ ונ"מ לקוברו בין רשעים גמורים מכל מקום מותר פ"ד וכ"ש לישא אותה כיון שזו אינו מפורש בתורה אם כן מה שנעשית חללה גם כן אינו מפורש בתורה כיון דהחללות בא מכח איסור שאינו מפורש בתורה לא חמור מן איסור זונה והוי הכל אינו מפורש ומותר פ"ד וכ"ש לישא אותה כנ"ל פשוט. ויש כדמות ראי' ג"כ דאל"ה משכחת לה חללה דחייל על זונה כגון גיורת שנבעלה לכהן דנתחללה דהו"ל איסור מוסיף דאיסור חללות מוסיף על איסור פ"ד וכ"ש ובש"ס שם משמע דאין חללות חל על זונה בשום פעם כנ"ל ויש לדחות. וגם נ"ל לשיטת הסוברים דלאו בקדושתו קאי ומותר אפילו בפ"כ דאורייתא אם כהן פ"ד וכ"ש נשא גרושה ישראלית ובכהן דעלמא לא נעשית זונה כמבואר רק חללה וכאן בודאי נעשית זונה מחמת דנבעלה לפד"כ דנעשית זונה כמבואר בר"מ או מחמת איש זר כנ"ל פשוט דלא נעשית חללה ללקות כהן אחר הבא עליה משום וחללה דבאו ב"א בביאתו כיון דמותר לישא אותה מחמת הגירושין הוי כמו ישראל שנשא גרושה דלא נתחללה ומכ"ש הוא מסברת המקנה שהבאתי לעיל דאם נדחה מחמת מ"ע דיבום לא נתחללה אף דשם רק נדחה ומכ"ש כאן דליכא איסור כלל שישא גרושה בודאי לא נתחללה ואין ראיה מרש"י ביבמות דפי' דאם ידעה משנעשה פד"כ נתחללה דבל"ז ד' תמוהים דשם איירי אפילו בב"י וכבר פי' הרשב"א דלאו דוקא אלא כוונתו דהיא זונה ע"ש אבל פוסל אותה משום זונה לתרומה ולכהונה אבל לא משום חללה כנלע"ד ברור בעזה"י. ולהסוברים דפד"כ כהן אסור בגרושה אם כן אם כהן פ"ד בא על הגרושה נעשית זונה מחמת דנבעלה לפד"כ וחללה נעשית לפי שהוא פ"כ אם כן זונה וחללה הם בב"א. וכבר כתבתי לעיל בדין ס' ממזר ונראה דאם אשה נבעלה לס' ממזר ג"כ לא נעשית ס' זונה דאורייתא כי התורה התירה ס' ממזר אם כן אינו בכלל זר כלל ואינה בכלל זונה. אך כיון דחז"ל אסרו ס' ממזר אם כן הוי כמו שנבעלה לממזר דרבנן שהבאתי לעיל דנעשית זונה מדרבנן כמו נתין אם כן אח"כ בבא עליה כהן הוי הוולד חלל מדרבנן ועיין לשון הר"מ פי"ט מהא"ב הכ"ג כתב וה"ה אם נתערב ס' ממזר כו' שאשת ממזר ואשת החלל א' היא ועבאה"ע סי' ב' ובב"ש שם וצריך אריכות. ולכאור' אפשר כיון דחז"ל אסרו ס' ממזר לא מוכח שאסרו אותו בודאי מחמת הספק כמו גבינות של עכו"ם עביו"ד סי' ק"י אלא שחז"ל עשאו הספק הזה ככל הספיקות שאסורים אף שכאן מותר מן התורה אם כן ה"ל האשה הנבעלת רק ספק חללה דרבנן והוי כמו ס' חלוצה דאין מוציאין אותה מבעל' וגם אין הבנים ספק חללים כמבואר במ"מ אך מלשון הר"מ נראה קצת כמ"ש אך צ"ע רחב והשי"ת יגמור עלי. ומ"ש הרהמ"ח ס"ס באלמנת עיסה עיין ר"מ פי"ט הכ"ג ובב"ש סי' ב' ובאחרונים: