עריכת הדף "מנחת חינוך/קפד" (פסקה)

== ב ==

'''אפילו להשתחוות לוקה.''' ע"ש בר"מ וכ"מ דד' הר"מ אין הכרע היאך הדין אם נכנס להשתחוות אדרבא דבריו נוטים דאם נכנס להשתחוות אין איסור ודעת הרהמ"ח אשר ברוב נמשך אחר דברי רבינו הר"מ דעתו בדעת הר"מ דאף להשתחוות לוקה. אבל דעת תוס' מנחות שם דמותר לכנוס להשתחוות רק לביאה ריקנית לוקה וכ"ד תוס' חגיגה גבי הזהרו שלא תגעו בשלחן דמותר לכנוס להשתחוות. ולדידי צ"ע לכאורה היאך חייב מלקות בנכנס אפילו ביאה ריקנית בהיכל נימא הואיל ויכול להשתחוות ובכ"ד אמרי' הואיל דאיבעי עביד באופה מיום טוב לחול דאינו לוקה ה"נ לא ילקה וצע"ק וגם היא התראת ספק בשעת כניסה שמא ישתחוה וצ"ע. ודע דבש"ס יומא מ"ד אין הכרע אי קדושת אולם והיכל חדא קדושה נינהו אי קדושת אולם שייך חוץ להיכל כמו בין האולם למזבח ע"ש. ובעירובין ד"ב מבואר שם דרבנן סברי דקדושת היכל לחוד וקדושת אולם לחוד ע"ש. ובדברי הר"מ אין הכרע עי' בה' עבודת יה"כ ובהתו"מ אך כיון דרבנן סברי כך בודאי הלכה כוותי' אם כן באול' א"ע אם נכנס ביאה ריקנית. ועתוי"ט ספ"א דמס' כלים כת' שם בפשיטות היכל ואולם חדא הוא ועוד חזון למועד אי"ה. ודע דמבואר בתוס' שבועות ומוכח פכ"צ הובא במ"ל פ"ו מהבהב"ח דאף עליות היכל נתקדשו לענין טמא שנכנס לשם וע' תוס' שבועות די"ז ע"ב ד"ה וטמא דאף דעליות היכל נתקדשו מכל מקום גגות לא נתקדשו אם כן לענין זה ג"כ דאסור לכנוס ביאה ריקנית לעליות ההיכל אבל לגגים אינו עובר ועליות ההיכל דנתקדשו אף קה"ק ג"כ בכלל ע"ש. ודין זה דגגין של היכל לא נתקדשו פסק הר"מ פ"ה ממעה"ק. ועיין במס' שבועות דה"ה אם נכנס דרך אחוריו לא הוי דרך ביאה אצל טמא שנכנס והר"מ לא הביא גבי טומאה דין זה דנכנס דרך אחוריו ונראה דג"כ פטור כאן בביאה ריקנית דלא הוי דרך ביאה ופטור אף בהיכל. ובמל"מ פ"ט מהב"מ מסופק אי חייב הזר על כניסתו בין האולם למזבח והביא דיעות שאינו אלא מדרבנן ואני מסופק דודאי בהיכל חייב דאף כהן חייב אך לדעת תוס' שכהן הנכנס להשתחוות לא חשיב ביאה ריקנית אפשר דגם בישראל שהשתחוה בהיכל א"ח משום ביאה דהשתחוואה לאו עבודה היא להתחייב זר עליה וא"כ אף בהיכל א"ח על ביאה ריקנית רק מוזהר משום זר וזר א"ח משום זרות בלא עבודה על הכניסה לבד להשיטות שמביא שם וצע"ק. וע' זבחים ס"ג וכ"פ הר"מ פ"ה ממעה"ק ובפ"י דאם שחט קדשים בהיכל כשרים דלא יהי' טפל חמור מן העיקר וכן (היום) [כותים] שהקיפו את העזרה נכנסים הכהני' להיכל ואוכלים שם ק"ק. ואפשר לומר דוקא בשעת הדחק כמבואר שם דנכרים הקיפו אבל שלא בשעת הדחק אם נכנס להיכל ושחט ובפרט שחיטה דלאו עבודה היא או נכנס להיכל ואכל אם חייב משום ביאה ריקנית א"ד כיון דהתירה התור' בשעת הדחק לא הוי ביאה ריקנית ומצד הסברא היה נ"ל דשחיטה לאו עבודה היא והוי ביאה ריקנית ע"כ נקט הגמרא דהקדשים כשרי' ולא נקט דאם נכרים הקיפו דלכתחל' ישחוט בהיכל דאסור לשחוט בהיכל לשם ביאה ריקנית אבל אכילה דהתור' ריבתה מקרא דלכתחלה יאכל שם שנאמר בקודש הקדשים תאכלנו אם כן א"ח כלל אף שלא בשעת הדחק ול' הגמרא דעובד אדם במקום רבו נראה דהוי עבודה בענין זה וצ"ע. וע' רמב"ן עה"ת על פסוק דבקודש הקדשים תאכלנו מביא זה הדין דמבואר דנאכל בהיכל ומביא זה בשם הספרי וצ"ע על הרמב"ן דהוא ש"ס מפורש בזבחים דף הנ"ל וכתב שהתנא הזכיר באימה היכל אבל באמת אפילו בקה"ק אם הקיפו ההיכל גם כן נאכלים בקה"ק. אם כן אפשר דאף שלא בשעת הדחק אם אכל ק"ק בבית קה"ק א"ח מיתה על ביאה ריקנית כמו בהיכל כמ"ש וצ"ע. ודע דעליות בית קה"ק חמור מקה"ק עיין פסחים פכ"צ דשם אין כה"ג נכנס כלל אבל מכל מקום נכנסין לשם פ"א בשבוע לראות אם צריכין לתקן הקה"ק ולחזק בדק' כ"ה שם בש"ס וכ"פ הר"מ פ"ז מהבה"ח וע' כ"מ. ודע דאם ההיכל צריך תיקון אפילו קה"ק או אם צריכין להוציא טומאה משם נכנסין לשם ומצוה בכהנים ואם אין שם כהנים אפילו ישראלים אפילו טמאים ובע"מ ולוים קודמים לישראלים וטמא ובע"מ איזה מהם קודם עיין ר"מ שם הבהב"ח פ"ו ובכ"מ ומ"ל ולכתחלה ישלשלו אותם בתיבות ואם א"י לכנוס בתיבות נכנסין אפילו דרך פתחים: