עריכת הדף "
מהר"ם חריף/בבא קמא/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ב== {{מרכז|[ב]}} '''{{עוגן1|אלא}}''' דעדיין מעיקרא דדינא פירכא, למה באמת שינה התנא כאן הסוגיא נגד כל המקומות. <small>תירוץ הרשב"א על קושיות התוס' דנקט התנא הני דשכיחי תחלה</small>{{ש}} '''{{עוגן1|ונראה}}''' ליישב גם זה, ואבאר תחילה דברי תוס' שלפניו, ד"ה השור והבור, פירש בקונטרס כסדר שנכתבו בפרשה סדרן במשנה. ואע"ג דלמ"ד תנא שור לרגלו לא הוי כסדר הפרשה, דרגל נפקא לן מושילח את בעירה דכתיב בקרא בתר בור, מ"מ שם שור כתיב קודם בפרשה דהיינו נגיחה דקרן [כי יגח]. ולמ"ד מבעה זה אדם כו'. ור"ת פירש דשם אדם כתיב בפרשה קודם, דכתיב כי יגנוב איש כו', עכ"ל. '''{{עוגן1|ובחידושי}}''' רשב"א הקשה כמה קושיות על תירוץ ראשון של תוס', ועל פירוש ר"ת. ומפרש פירוש אחר - לתרץ קושית תוס' למה סידרן התנא השור והבור וכו', ולא סידרן כסדר דנקט בתר הכי [בהמשך המשנה], לא הרי שור כהרי מבעה וכו'. והו"ל למיתני ג"כ ברישא, שור ומבעה אש ובור, בהדי הדדי, [כסדר לא הרי דסיפא]. - ומתרץ, משום דשור, למ"ד תני שור לרגלו, ובור, דומין זה לזה, דהזיקן מצוי טפי ממבעה והבער, ומשום כך שנאן בהדדי, כדי לאשמועינן האי מילתא דבור ורגל הזיקן מצוי טפי מאינך. '''{{עוגן1|וא"כ}}''' לפ"ז לא קשה כלל למ"ד שור לרגלו, למה לא תנא בור קודם שור, [דהו"ל למיתני כסדר שהם בפרשה], דהא [רגל] מושילח נפקא, דכתיב בתר בור. דס"ל לרשב"א דהתנא לא תנא להו [כלל] כסדר שנכתבו בפרשה. '''{{עוגן1|ולא}}''' קשה לפ"ז ג"כ קושית תוס' למ"ד מבעה זה אדם, למה לא תנא מבעה בתר הבערה, [אע"ג] דמכה בהמה ישלמנה בתר הבערה כתיב. כיון דהתנא לא שנאן כסדר שנכתבו בפרשה, ע"ש בחידושי הרשב"א. <small>תוס' מיאנו בתי' הרשב"א, דלפירושם מובן ההוכחה שנקט החמור תחלה, לפי סדר המקראות</small>{{ש}} '''{{עוגן1|ולכאורה}}''' קשה על תוס', מי הכריחם לפרש דהתנא סידרן כסדר הפרשה, ולהקשות הני שתי קושיות, הא שפיר יש לפרש טפי דלא שנאן כסדר הפרשה, אלא סידר התנא שור ובור בהדי הדדי, משום דהזיקן מצוי טפי משאר נזיקין, כמו שמפרש הרשב"א. '''{{עוגן1|ולפי}}''' [מה] שכתבתי אתי שפיר, דהי' קשה לתוס', למ"ד שור לרגלו, הא דקא מסיק רבא בגמ' {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/ד/א|ד' ע"א]]}}, - בתר דמקשה הש"ס 'ורגל מאי, שייריה', בתמיה, ומשני, 'אלא אמר רבא - תני שור לרגלו ומבעה לשינו, והכי קאמר, לא הרי הרגל שהזיקו מצוי כהרי' וכו'. ומפרש ה'לא הרי' [באופן] דנקט החמור תחילה, ולא כמו בכל המקומות שבש"ס. '''{{עוגן|והיה|ו[היה]}}''' קשה לתוס', מנא לי' לרבא לפרש הכי, דלמא הפירוש [בלא הרי שבמשנה] הוא כמו בכל המקומות, ונקט הקל תחילה. וליכא למימר דמוכח [כן], דשינה התנא מבכל המקומות, מסיפא, דתני לא זה וזה שיש בהן רוח חיים, ונקט החמור תחילה. דדלמא בסיפא משום הכי שינה התנא, כדי לנקוט לשון קצר, אבל ברישא לא שינה [כלל], כמו שכתבתי {{ממ|ב[[#א|אות א']]}}. '''{{עוגן1|וליכא}}''' למימר [נמי], דמוכח מדלא נקט התנא בסיפא, אידך 'לא הרי', היינו דליתני ולא זה וזה שאין מועדין מתחילתן, ו[אין מועדין] לדבר שאינו ראוי להם, כהרי האש וכו', כמו שכתבתי. [זה אינו], דלמ"ד שור לרגלו ליכא שום פירכא ארגל מאש, כמו שכתבתי. וא"כ דלא מצי למיתני אלא הך לא הרי, לכך שינה ונקט החמור תחילה, כדי לקצר בלישנא. אבל {משא"כ} בבבא דרישא, הקושיא במקומה עומדת, מנא ליה לרבא לפרש על דרך זה דשינה [משאר מקומות, ונקט החמור תחילה], וק"ל. '''{{עוגן1|ועל}}''' כרחך אין לתרץ קושיא זו, אלא אי אמרינן [כמו שכתבו תוס'], דהתנא סידרן במשנה כסדר הכתוב בתורה. וכיון דרבא מפרש דתנא שור לרגלו ומבעה לשינו, ונפקא לן רגל מן ושילח, ושן מן וביער, א"כ רגל כתיב בתורה קודם שן. ועל כרחך בלאו הכי מוכח מהתנא גופי', אפילו בבבא דרישא, דתני לא הרי שור, היינו לרגלו, כהרי שן כו', דנקיט החמור תחילה. ד[פירושו] היינו, דקאמר דלכתוב רחמנא רגל ולא בעי שן, ועלה קאמר, לא הרי רגל דחמור משן, [ואילו כתב רגל לא הוי נפיק לן שן מיניה]. '''{{עוגן1|דליכא}}''' למימר דנקיט הקל תחילה, והכי קאמר, לא הרי הרגל כהרי השן, [היינו] דקשיא ליה לתנא דלכתוב שן ולא בעי רגל. דבודאי אין זו סוגיית הש"ס היכי דכתיבי תרי קראי, לידחי קרא המוקדם מפני המאוחר. דהאיך שייך להקשות דלא לכתוב רגל, דאתיא מן ושילח דכתיב קודם, ולכתוב וביער דהיינו מבעה המאוחר. ד[דרך] הסוגיא שבכל הש"ס הוא, היכי דכתיבי [תרי קראי], וחד יתירא, להקשות שלא לכתוב קרא השני וללמוד מהראשון. ובתר דמשני על זה, דקרא השני צריך למיכתב, בתר הכי קא מקשה [לאידך גיסא], ולכתוב רק קרא השני, ולא הראשון. '''{{עוגן1|וא"כ}}''' על כרחך מוכרחין לפרש דהכי קא מקשה, לא הרי שור כהרי מבעה, דהיינו, כיון דכתיב שור לא בעי קרא השני דמבעה, דלילף משור, וכיון {ולאחר} דקאמר כהרי המבעה, דהיינו דאיצטריך למיכתב מבעה, מקשה גם [איפכא], דלכתוב רק קרא השני, דהיינו מבעה, ותיתי רגל מיני', ועליה קאמר ג"כ לא הרי. וא"כ מוכח לפ"ז בבבא דרישא גופיה, דשינה התנא מבכל המקומות, וק"ל. '''{{עוגן1|רק}}''' כל זה יוצדק דוקא לשיטת תוס', דכתבו דהתנא סידרן כסדר הפרשה, דכתיב רגל קודם שן. אבל לסברת רשב"א, דלא דק התנא למיתני כסדר הכתובין בתורה, אלא דסמך שור זו רגל לבור, משום דשניהם הזיקן מצוי. עדיין לא מוכח כלל למ"ד שור לרגלו, דשינה התנא הלשון מבכל המקומות שבש"ס, כמו שכתבתי באריכות.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף