עריכת הדף "מגדל עוז/איסורי ביאה/יח" (פסקה)

== ב ==

'''מפי השמועה למדו וכו' עד להנשא לו.'''  פרק י' יוחסין ומסכת תמורה פרק כל האסורין ופרק יש מותרות:<br>'''  כתב '''  הראב"ד ז"ל ליתנהו להני כללי וכו' אבל ללקות עליה משום זונה לא עכ"ל: '''  ואני '''  אומר שהוא הולך לפי שיטתו בקדשה היא בעינים על הדרך שביררתי שם אבל כאן אנחנו עומדים בזונה של איסור כהונה ומשום פגומה כמ"ש בסמוך ז"ל ולא ירדתי לסוף דעתו של הראב"ד ז"ל במה חולק עמו בהני כללי שהרי בחלל מודה הוא ובחייבי כריתות כ"ש שהוא מודה בעכו"ם ועבד הוא מודה מאי איכא שאינה בת ישראל כבר היא מפורשת במסכת תמורה פרק כל האסורים וגם אמרו במסכת ע"ז ובשאר המקומות שכתבתי למעלה שגזרו עליה משום נשג"ז והזי"ן היא זונה ולא גריעא איסורה מגיורת ומשוחררת המפורשת פרק הבע"י <small> {{ממ|דף ס"א}} </small> מאי איכא איסור השוה בכל הא פשיטא לן בכולה תלמודא ובפרק יש מותרות דבעינן איסור לאו השוה בכל כגון מצרי ואדומי ממזר נתין כדאיתא פרק י' יוחסין ומבוארת מכלן תניא פרק הבע"י גמרא מתניתין דכהן הדיוט לא ישא את האילונית כו' זונה כשמה דברי רבי אליעזר כלומר שזינתה תחת בעלה רבי עקיבא אומר זונה זו מופקרת ר' מתיא בן חרש אומר אפילו הלך בעלה להשקותה ובא עליה בדרך עשאה זונה רבי יהודה אומר זונה זו אילונית וחכ"א אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות רבי אלעזר אומר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה ע"כ. וקי"ל ככולהו בר מדרבי יהודה ורבי אלעזר וכן פסק הר"מ ז"ל מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל ומכאן מדקדק לכל מי שהוא למעלה מפנוי הבא על הפנויה שעשאה זונה וכדמשמע להדיא פרק הבא על יבמתו גמרא מתני' דכ"ג דאזלא הכי כולה סוגיין ובתמורה פרק כל האסורין וכ"ש פצוע דכא וכרות שפכה דפרק הערל ובכוליה תלמודא רהטא כיון שנבעלה לפסול לה פסלה וכבר ביררתי פט"ו של הלכות אלו פסול הלמד מחלל א"כ מאי קושיא ובפרק כל האסורין ילפינן לה להדיא בג"ש כתיב הכא תועבה וכתיב התם כי את כל התועבות כו' מה להלן עריות שאין קידושין תופסין בהן אף זונה ה"נ שאין קידושין תופסין בה ואסיקנא נמי תו תני כל זונה דלא תפסי בה קידושין דומיא {{ממ|דכהן גדול}} באלמנה דלא תפסי בה קידושין וכן פסק הר"מ ז"ל מקוצי בשם רבותינו בעלי התוספות ז"ל ועוד אאריך בסמוך בס"ד:

''' לפיכך הנרבעת לבהמה וכו' עד אסורה לינשא לו הרי זו זונה.'''  פרק הבע"י: