עריכת הדף "
לחם משנה/שכירות/ח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == '''החוכר או המקבל שדה מחבירו והיא בית השלחין וכו' ואם מכת מדינה היא וכו'. ''' לכאורה משמע דקאי בין אחוכר בין אמקבל שהזכיר ברישא וא"כ קשה טובא דה"ה ז"ל כתב לקמן גבי אכלה חגב דבחכירות איירי דאי בקבלנות מאי מנכה איכא מה שימצאו יחלוקו וכתב שכן דעת רבינו ז"ל ודחק עצמו בלשון המקבל שכתב וא"כ לפי זה ע"כ הא לא איירי אלא בחוכר דוקא וכדכתב כאן ה"ה ז"ל בשם הרמב"ן ז"ל והרשב"א ז"ל לכך נראה לומר דהך ואם מכת מדינה דקאמר רבינו ז"ל לא קאי אלא אחוכר דוקא כדמשמע פשט לשונו מנכה לו מחכירו אע"פ שאינו מוכרח: '''היה עומד בתוך וכו'. ''' כתב ה"ה ז"ל בשם הרמב"ן והרשב"א ז"ל דיש חילוק לרבינא ג"כ בין אם אמר חוכר למחכיר להיכא דאמר מחכיר לחוכר ונמוקי יוסף ז"ל הכריח הדבר עוד דאל"כ אמאי הוצרך לדחוק רבינא במתני' ולומר דהאי חכור לי חכור ממני קאמר אי דינא ה"נ דהיכא דאמר חוכר למחכיר אמאי לא מוקי מתני' כפשטא ולימא דחכור לי אמר חוכר למחכיר א"ו דס"ל דבחוכר למחכיר אפילו בלא זו קפידא. ותמיהא לי טובא דעדיין קשה להרמב"ן והרשב"א ז"ל אמאי הוצרך רבינא לדחוק בהכי לוקי מתני' כפשטא דאע"ג דבלא זו הוי קפידא תרי מיני קפידא הוו דבלא זו הוי קפידא בחוכר למחכיר להעמיד לו אחר ולא כמו היכא דאמר מחכיר לחוכר דאינו חייב להעמיד לו אחר משום דשמא בעלמא הוא אבל היכא דאמר זו הוי קפידא טפי דמנכה לו מחכירו וא"כ נימא דמאי דנקט במתני' זו אע"פ דבלא זו הוי קפידא היכא דאמר חוכר למחכיר היינו קפידא דחייב להעמיד לו אחר אבל אינו מנכה לו מחכירו אבל היכא דאמר זו מנכה לו מחכירו ומתני' לפי זה הוי כפשטה דחכור לי חכור ממני קאמר. עוד תמיהא לי טובא דודאי מוכח בהדיא דהתוספתא הוי כדברי הרמב"ן והרשב"א ז"ל וכדכתב ה"ה ז"ל וא"כ הרא"ש ז"ל בפסקיו דאית ליה דלא כוותייהו איך כתב דינא דתוספתא דנראה דברים סותרים שכן כתב שם בפרק המקבל י"מ דדוקא קאמר רבינא בדא"ל מחכיר לחוכר כו' וליתא דהא מתני' בדא"ל חוכר למחכיר איירי כדאמר כו' וע"כ צריכנא למימר דאף בדא"ל חוכר למחכיר צריכנא ה"ט והא דלא אמר אידי ואידי בין א"ל חוכר למחכיר בין א"ל מחכיר לחוכר וכו' משום דשמואל וכו' ומשמע מדבריו דס"ל דאפילו אמר חוכר למחכיר בית השלחין בלא זו לא הוי קפידא כלל והוי שמא בעלמא מדקאמר דמצי לאוקומי ברייתא דבית כור דאפילו אמר חוכר למחכיר כלומר לוקח למוכר ואפ"ה קאמרה ברייתא דהוי שמא בעלמא משמע דאית ליה דהיכא דאמר ליה חוכר למחכיר בית השלחין בלא זו דלא הוי קפידא כלל והוי שמא בעלמא ואינו חייב להעמיד לו אחר דומיא דברייתא דבית כור דאינו חייב להעמיד לו בית כור דשמא בעלמא מכר לו. גם מדברי הטור בסי' שכ"א מוכח שכן דעת אביו ז"ל ודינא דתוספתא הוא בהיפך זה דהא קאמר דהיכא דאמר חוכר למחכיר בית השלחין בלא זו דחייב להעמיד לו בית השלחין אחר ולא אמרינן שמא בעלמא מכר ליה כדאמרינן גבי בית כור משמע דאית ליה לתוספתא חילוק בין חוכר למחכיר ובין מחכיר לחוכר והוא כדעת הרמב"ן והרשב"א ז"ל והוא ז"ל כתב שם דינא דתוספתא שכתב והא דתנן מנכה לו מחכירו ואינו חייב להעמיד לו אחר משום דאמר לו בית השלחין זו אבל אם אמר חוכר למחכיר וכו' חייב להעמיד לו בית השלחין אחר וכו' והם נראים דברים סותרים. וראיתי מי שרצה לתרץ קושיא זאת ולומר דהא דקאמר רבינא אידי ואידי דא"ל חוכר למחכיר ר"ל בין רישא בין סיפא כדכתב הנמוקי אידי ואידי בין רישא דאמרה אינו מנכה בין סיפא דאמרה מנכה כו' ומשמע להו הא משום דברייתא לא איירי בחכירה אלא במכירה ולא היל"ל מחכיר לחוכר וא"כ לפי זה הרא"ש ז"ל אית ליה כדינא דהרמב"ן והרשב"א ז"ל והמפרשים שדחה הרא"ש ז"ל היו סוברים דבאמר חוכר למחכיר אפילו בלא זו הוי קפידא דמנכה לו מן חכירו והרא"ש ז"ל לית ליה דהוי קפידא להכי אלא חייב להעמיד לו אחר לבד וברייתא דבית כור ודאי דאיירי דאמר מוכר ללוקח דוקא אבל אמר לוקח למוכר חייב להעמיד לו בית כור ומאי דקאמר הרא"ש דהוה מצי למימר אידי ואידי וכו' הוא משום דמפרש דאידי ואידי דקאמר קאי ארישא וסיפא דמתני' כדמשמע מדברי הרב בעל נמוקי יוסף ז"ל ולהכי הוקשה לו דלפירושו דבלא זו לא הוי קפידא לנכות מן חכירו אפי' אמר חוכר למחכיר א"כ אמאי לא מוקמי מתניתין דא"ל חוכר למחכיר אבל ליש מפרשים דס"ל דבלא זו נמי הוי קפידא דמנכה לו מן חכירו ולא אמרינן חייב להעמיד לו אחר לא מצי לאוקמי בדא"ל חוכר למחכיר דבלא זו נמי דינא דמתני' דמנכה מן חכירו, ודרך זה נראה בעיני דאין לו שחר חדא דפשט אידי ואידי אברייתא קאי ונמוקי יוסף ז"ל שכתב בין רישא בין סיפא אפשר דאינו מפרש לשון אידי ואידי אברייתות אלא פירושא דנפשיה קאמר. זאת ועוד דלדברי הי"מ דאית להו דאפילו דיעמיד לו אחר לא סגי התוספתא הוי היפך דבריהם ואמאי לא הקשה עליהם הרא"ש מן התוספתא ועוד יש דוחקים בדרך זה א"ו הדרא קושיא לדוכתא והני קושיות צ"ע:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף