עריכת הדף "לחם משנה/עבדים/ד" (פסקה)

== ב ==

'''כופין את האב לפדותה וכו'. '''  נראה מדברי רבינו ז"ל דמפרש כפירוש רש"י ז"ל דמ"ש אביי בפ"ק דקידושין בע"כ דאב היינו דכופין לאב עצמו שמכרה אם יש לו לפדותה וקשה עליו דפסק לקמן דלא כר"ש דאמר אינה נמכרת ונשנית וכאן נראה דפסק כמותו וכמו שהקשה הרב בעל כ"מ ז"ל והוא תירץ דרבינו מתרץ תירוצים אחרים לקושיית הגמרא שהקשו אי הכי עבד עברי נמי נכפינהו וכו' והגמרא לא רצה לתרץ כן דאהדר ליה לפום שיטתיה דמקשה ודברים אלו דהוא מתרץ תירוצים אחרים לקושיית הגמ' מדעתו ומפני כן יצא לו דין חדש שלא נזכר בגמרא [הוא דוחק] לכך נ"ל לומר דרבינו ז"ל מפרש כפירוש התוספות שפירשו שם דנכוף לבני המשפחה שיפדוה ומש"ה הקשו שם דניחוש דהדר ומזבין לה אב ותירצו דאתיא כר"ש ובהא ודאי לית הלכתא כוותיה אבל לאב עצמו שמכרה ודאי דכופין אפילו אליבא דרבנן דע"כ לא פליגי רבנן עליה דר"ש דאין כופין אלא לבני המשפחה משום דאית להו דנמכרת ונשנית ודילמא הדר מזבין לה אבל לאב עצמו דליכא חששא דמזבין לה וכדהקשו התוספות ז"ל לפירוש רש"י ז"ל ודאי דמודו רבנן דכפינן והשתא הוי דין חדש שהוציא רבינו ז"ל לפי סוגיית הגמרא:   

'''ברח האב וכו'. '''  כתב הרב כ"מ דכבר נתבאר בפ"ב דרבינו פוסק כרבי דאמר דנמכר לישראל אין כופין לקרובים לפדותו וכ"כ שם בפ"ב גבי אבל הנמכר לישראל אין הקרובים פודין אותו כתב ז"ל ומפרש רבינו ז"ל דהיינו שאין הקרובים חייבים לפדותו ולא ידעתי למה פירש בדברי רבינו ז"ל דמ"ש אין הקרובים פודים אותו ר"ל דאין חייבים לפדותו משמע דאית ליה דפודין אפילו בע"כ דאדון ואמאי לא נפרש דברי רבינו ז"ל דר"ל ואין הקרובים פודין אותו אפי' אם רצו בע"כ דאדון משמע דנמכר לעכו"ם דפודין אותו אפי' בע"כ דאדון: