עריכת הדף "
יצחק ירנן/נדרים/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יג == '''כתוב ''' אצלי בחי' מס' נדרים דף י"ג ה"ז מותר כתב הר"ן ואפי' עם הארץ וכו' א"צ פתח וכו' ולהכי אע"ג דפתח ותנא ואלו מותרין וכו'. וקשה דא"כ מתיבת מותר יתר מורה דאפי' ע"ה א"צ פתח וא"כ אדהקשה בש"ס מדקתני סיפא וכו' תיפו"ל מדקתני מותר יתר ונמצא מפורש במתני' ממש ולא מדיוקא וי"ל דהיינו הך דאי לאו מותר ליכא הכרח כלל מדקתני סיפא דליכא כאן סיפא דאכולהו מתני' קאי אבל ממאי דתני מותר. ואח"כ תני בסיפא פותחין פתח וכו' מכלל דמותר דרישא בלא פתח.<br>''' והנה''' הרמב"ם פ"ב מהלכות נדרים הי"ג חלוק עליו בזה וסובר דבכל הנך דמתני' צריך פתח וז"ל וכן האומר לאשתו וכו' או האומר פירות אלו עלי כבשר חזיר וכו' ואם היה עם הארץ צריך שאלה וכו' ותמה עליו מרן מש"ס דידן דקאמר מי איכא לאסוקי אדעתא הכי וכו' וכן תמה על הרא"ש דאיך כתב דברי הש"ס מסברא דנפשיה יעו"ש והתוס' יו"ט הניח הנחה מונחת דהרמב"ם וכן הרא"ש לא הוו גרסי ומי איכא לאסוקי ובכן הר"מ ס"ל דפותחין קאי לכולה מתני' ולחולין דקתני הוי איידי וכמ"ש גם מרן כן.<br>''' ואנא''' זעירא אחר נשיקת ידיו ורגליו לא כן אדמה דקושטא קאי דגירסא זאת בש"ס ליכא מאן דלא קתני לה והנה הר"ן בבירור קתני לה כמו שנראה מדבריו בסוף פי' במתני' וז"ל והיינו דנדרים דרישא דמתני' מותרין לגמרי כדאיתא בש"ס וכן נראה ממ"ש בדף י"ד ע"ב ד"ה הא דמסקינן וכו' ואילו במתפיס בדבר האסור דייקינן ממתני' דא"צ וכו' וכן רש"י בפי' וכן הרשב"א כדאכתוב בסמוך וכן הרא"ש מוכרח מדכתב בדף י"ד ע"א וז"ל והתניא בניחותא אבל במתני' ליכא לפרש שלא יקל ראשו בשאר נדרים דא"כ אפי' בבשר חזיר צריך שאלה עכ"ל, ואי לא גריס האי דקאמר בש"ס מי איכא לאסוקי איך כתב א"כ אפי' בבשר חזיר וכו' ואה"נ דגם בבשר חזיר צריך שאלה ואי משום הסברא דהיינו מדקתני סיפא וכו' וכמ"ש בפסקיו הו"ל למימר בפירוש וכן ולא להניחו בע"פ דבר שלא הוזכר בש"ס, אבל אי גריס כן ניחא דלא הוצרך לבאר דסמך על הש"ס דקאמר לה בפירוש ובפסקיו ביאר יותר דכתב מדקתני סיפא והיינו דהכי קאמר בש"ס ואגב ריהטא לא כתב כדאמר בש"ס והרואה יראה שדבריו שבפסקיו הן הן הדברים שכתב בפירושו, וכן הרשב"א דחזינן ליה דגריס גירסא זאת ובכלל דבריו כתב כלשון הרא"ש בסתם מדקתני סיפא וכו' וז"ל הרשב"א ז"ל גמ' והתניא הנודר וכו' קשה לי אשמעתין דמהכא משמע דלהנך אמוראי האומר לאשתו דמתני' לאו דוקא אלא ה"ה לאומר ככר עלי כאימא דהא בנודר בתורה נמי אמרינן לה ואילו במתני' לא משמע הכין מדקתני סיפא האומר לאשתו פותחין וכו' מכלל דרישא אפילו שאלה לא בעי וכו' וסיים וז"ל ומיהו בירושלמי פליג אפילו באומר ככרי עלי כאימא איכא מאן דאסר ואיכא מאן דשרי וגם להרמב"ם מצאתי שפסק כן בפירוש באיסור פירות ואינו נראה לי שסוגיית הש"ס מוכחת להיפך עכ"ל.<br>''' הרי''' דאף דגריס כן בגמ' כמו שמוכח מסוף דבריו כתב סתם כלשון הרא"ש ומה גם דלא מצינו בפירוש לשום פוסק דלא גריס כן, ואם כן חזרה קושית מרן למקומה ואיך פסק הרמב"ם נגד הש"ס משא"כ להרא"ש לא קשה כלל כדכתיבנא ועיין להלח"מ מ"ש ליישב לתמיהת מרן.<br>''' ולענ"ד''' קשה דא"כ מאי מותיב בש"ס מסיפא בשלמא בסיפא כיון דהוי מילתא דאיסורא דוקא לעם הארץ שלא יקל אבל תלמיד חכם ידע דלא חל אבל ברישא גם ת"ח צריך. גם מה שתירץ הרב מחנה אפרים בתוך הל' נדרים יעו"ש ליתא דכיון שיש לתרץ כמו שתירץ הרא"ש ז"ל וכן הר"ן למה נוקים דפליגי הסוגיות. ולענ"ד נראה דהרמב"ם קשיא ליה במ"ש בש"ס ומי איכא לאסוקי וכו' מכלל דרישא לא בעיא וכו' ומאי הכרח הוא זה אימא דגם ברישא צריך שאלה אלא דבסיפא היינו רבותא דפותחין לו ממקום אחר משא"כ ברישא נמצא דגם ברישא הוא ע"י שאלה וכיון דרבינא שהוא בתרא ס"ל בפי' דמתני' כן משו"ה ס"ל להר"מ הכי אלא דמ"ש דבחולין אתא למעט בזה לא ס"ל הכי דאין זה פשטא דמתני' וכיון דתניא הנודר בתורה לא אמר כלום והיינו דמ"מ צריך שאלה לעם הארץ ונראה מפשטא דה"ה לכל הנודר בדבר האסור פסק הרמב"ם הכי כן נ"ל, אך קשה שבספר היד פסק דוקא לעם הארץ וכתירוץ רבא ואילו בפי' המשניות כתב כתירוץ אביי יעו"ש ואין זו קושיא דמ"ש בפירוש המשנה היינו לומר שזו השאלה היא מדרבנן ולעולם לעם הארץ. {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף