עריכת הדף "יצחק ירנן/ברכות/ב" (פסקה)

== ב ==

'''הפועלים וכו' מברכים ד' ברכות כתיקונן.'''  וקשה לי טובא דאמאי לא כתב ג"כ דיברך לפניה היכא דעושין בסעודתם דהא ברייתא דתני מברכין לפניה ולאחריה מוקמה לה בגמ' בעושין בסעודתן מכח רומייא דברייתות דברייתא זאת תני דמתפלל שמונה עשרה וברייתא אחרת תני מעין שמונה עשרה ומתרצן בכך, נמצא דעושין בשכרן אינו מברך לפניה ולא לאחריה בשלימות אלא כולל בונה ירושלים בברכת הארץ ועושין בסעודתן מברך לפניה ולאחריה בשלימות ואולי י"ל דס"ל לרבינו דבברייתא אחרת דתני אבל עושין בסעודתן וכו' מברכין כתיקונה משמע דמברכין ד' ברכות וזהו כתיקונה ברם ברכה ראשונה לא הזכיר כנראה דאין מברכין לפניה אלא אחריה ופליגא אברייתא ראשונה ואין זה נוח לי מכמה טעמי חדא דא"כ דפליגי הברייתות אמאי לא רמי תלמודא להו אהדדי כשם שרמי הנך תרי דתני חדא י"ח ותני חדא מעין י"ח, ועוד דמכח הסברא נראה דכ"ש שמברך לפניה אחר שמברך לאחריה דאי לאחריה שיש [בה] שהות הרבה והיא דרבנן הרביעית מברך, לפניה לא כ"ש, ומאי דלא הזכיר התנא ברכה לפניה במכל שכן נפקא וכדכתיבנא והשתא דאתאן להכי גם רבינו העתיק לשון הברייתא וגילה טפח במ"ש מברכין ד' ברכות וכו' והשתא נפקא במכ"ש וכדכתינא וזה ברור. אך למרן בספרו הקצר סי' קצ"א התמיה קיימת דבשלמא בסיפא היכא דעושין בסעודתן לא ביאר אי יברך לפניה כדכתיבנא ברם ברישא דתני דינא דעושין בשכרן אמאי לא כתב דלא יברכו לפניה דזה במחלוקת היא שנויה דלרבינו לא יברכו ולהרא"ש והרי"ף וגם הטור יברכו ולא ראיתי מי שנרגש מזה וצ"ע.<br>'''  והרא"ש'''  דף ט"ז כתב וז"ל ת"ר וכו' ומתפללין בכל יום י"ח ואוכלין ומברכים לפניה ולאחריה שתי ברכות וכו' בד"א בעושין בשכרן אבל בסעודתן מברכין כתיקונה עכ"ל. ודבריו תמוהים שהם דלא כמסקנא כאשר נראה ברור א"צ לבארו. ולדידי חזי לי דט"ס יש וצ"ל מתפללין בכל יום מעין י"ח ואין מברכין לפניה אלא לאחריה שתי ברכות ומנא אמינא לה ממ"ש הרא"ש עצמו פרק כיצד מברכין וז"ל שם דקא פשיט דברכה ראשונה לאו דאורייתא וכתב תדע דתניא הפועלים וכו' ואינו מברך לפניו וכו' פי' ואי דאורייתא אמאי לא יברך, הרי דגריס כגירסא דידן ומייתי מינה לענין דינא וא"כ מוכרח דמ"ש כאן הוא ט"ס. ברם הטור ז"ל לא כן עשה אלא העתיק דברי הרא"ש כדמותם בין בפסקי הרא"ש בין בטור סי' קצ"א וכתב מרן ז"ל בסי' קצ"א שכך היתה גירסת הרא"ש וכבר תמה עליו מעדני יו"ט ז"ל שם מההיא דכתב הרא"ש דפ' כיצד מברכין יעו"ש, וכן בסי' הנזכר ג"כ כתב ומתפללין כדרכן והיינו כמ"ש הרא"ש וא"כ קשה כמו שהקשה, ובסי' ק"י העתיק לשון רבינו שחילק בין עושין בשכרן לאין עושין אלא בסעודתן ועיין להב"ח מ"ש בדוחק.<br>'''  והרב'''  פר"ח הל' תפילה סי' ק"י ג"כ לא נראה לו דברי הב"ח ז"ל ותירץ הוא וז"ל לעולם דקאי וכו' יעו"ש באורך, ואחרי נשיקת ידיו ורגליו אין פירוש זה מחוור אצלי וא' קשה במאי דמוקים דפליגי הברייתות אהדדי דא"כ אמאי לא רמי תלמודא להו אהדדי וכדרמי האי דתני חדא מעין שמונה עשרה ותניא אידך שמונה עשרה, גם קשה מה שהקשה הוא ז"ל דמאי דוחקיה דש"ס וכו' לוקמא אפילו בעושין בשכרן וכהך ברייתא וכו' ותירוצו איני מבין דתירץ דאם כן קשה מברהמ"ז וכו' להך ברייתא וכו', ומאי קשיא נימא דפליג דהא עוד היום פליגי בתפילת שמונה עשרה ושוין בבהמ"ז ונימא איפכא דפליגי בבהמ"ז ושוין בתפילת י"ח ואמאי דחיק נפשיה תלמודא במידי דלית לן הכרח כיון דבין הכי ובין הכי פליגי, וכפי הדברים הללו ממילא נדחה מ"ש אח"כ ותו לפי גירסת הספרים וכו' דלא נפלגו במאי דלית לן הכרח עכ"ל. גם לא ידעתי מה שסיים במידי דלית לן הכרח דאמאי ליכא הכרח הא מוכרח הוא דיפלגו בזה מכח דשוין בתפילת שמונה עשרה דזה בזה תלוי דאי פליגי בתפילת י"ח שוין בבהמ"ז ואי שוין בתפילת י"ח פליגי בבהמ"ז, ואדרבא נוח יותר בשנוקי דשוין בתפילת י"ח ופליגי בבהמ"ז משנאמר דשוין בבהמ"ז ופליגי בתפילת י"ח דהא כשנאמר דפליגי בתפילת י"ח הוא ע"פ אוקימתא דעושין בשכרן לסעודתן וא"כ שוין בבהמ"ז נמצא דמ"מ פליגי הברייתות וא"כ נוח יותר שלא לעשות אוקימתות ולהניח פשט הברייתות ולומר דפליגי בבהמ"ז ובברכת י"ח שוין והאי תנא כי האי תנא. ונראה דכוונתו ז"ל דהן אמת דלעולם פליגי ברם אי אמרינן דפליגי בבהמ"ז נמצא דפליג הברייתא א' עם הב' הברייתות, לענין תפילת י"ח פליג עם הא דתני מעין י"ח ולענין בהמ"ז פליג עם הך ברייתא בתרייתא ולכן בחר הש"ס באוקימתא זו דעושין בשכרן לעושין בסעודתן כי היכי דלא ליפלגו הא דתני י"ח עם הא דתני מעין י"ח ושוין ג"כ הך ברייתא עם ההיא ברייתא לענין בהמ"ז ולא פליגי אלא בתפילת י"ח וזה דייק לשון הרב במה שסיים דליכא למימר דפליגי במאי דלית לן הכרח אף שהלשון מגומגם ודו"ק. והלח"מ ז"ל לקהי אקהייתא על דעת מרן יעו"ש.<br>'''  ולענ"ד'''  נראה דאה"נ דמנין הברכות הם אסמכתא מ"מ הזכרת מזון וארץ ובנין ירושלים מדאורייתא וחכמים קבעו ברכה אחת לכל אחד ולכן מחוייבים הפועלים לברך ומאי דכללו לבונה ירושלים עם ברכת הארץ לפועלים היינו טעמא דכיון דשייכי הקילו רבנן בהו, וכן בספק בירך חוזר לכולן דכולהו מדאורייתא בשביל הזכרת ארץ ובנין ירושלים ובגמ' דקאי לברכה עצמה דאמר זו ברכת הזן זו ברכת הארץ צ"ל דהוו אסמכתא ברם עיקר הזכרות מזון וארץ ובנין ירושלים מדאורייתא נינהו ובהכי ניחא ההיא דאיתא בגמ' בפ' שלשה שאכלו דף מ"ה ע"ב אביי עני ליה בקלא כי היכי דלישמעו פועלים והיינו טעמא כמ"ש רש"י דאי מפקע להו מהטוב והמטיב לא איכפת ליה דקסבר לאו דאורייתא אלא ביבנה תקנוה נמצא דס"ל דדוקא הטוב והמטיב הוי דרבנן ברם הראשונות לא וגם רב אשי דעני ליה בלחישה היינו טעמא כי היכי דלא ליזלזלו בהטוב והמטיב שהיא דרבנן כמ"ש בגמ' נמצא דלכו"ע הוו דאורייתא דלפי מ"ש דלאו הברכות ממש הם מדאורייתא אלא הזכרת העניינים דוקא נמצא דהא מיהא צריך לברך הג' ברכות ואה"נ דהיו צריכים כפי הדין לכלול בונה ירושלים עם ברכת הארץ אלא דאביי לא קפיד בהכי אלא דהטוב והמטיב דוקא ורב אשי גם בהכי לא קפיד וכמ"ש בגמ'. ושוב ראיתי להמג"א סי' קצ"א שכ"כ על דברי רש"י יעו"ש וסיים וכן מבואר בגמ' דף מ"ה ופירש מאי דכתיבנא מההיא דאביי ודוק.