עריכת הדף "ילקוט ספורים/דברים/שופטים/קכ/א" (פסקה)

=לקט הקוצרים=
'''אשים אין כתיב'''. דהוה משמע [דווקא על ידי נביא מפי הקב"ה, אבל עכשיו שנאמר "תשים"ף משמע דמי שבוחרין בו ישראל הוא הנבחר מהב"ה] שמרצון הקב"ה להשים המלך, אלא תשים דאת שוי עלך בעצמך.
'''אותניתיה'''. בגד פשתן [מוסף הערוך], והיפה מראה פירש בגד מלוכלך ומאוס ומעושן כקיטור הכבשן, וצוה להשים עליו לגין והוא מלשון גולתא גלימא היפה שלו.
'''בחלוקא דכיתנא'''. בלא מלבוש על גביו, והיה כמו מלבוש של פשתן, וצוה לו ללבוש של צמר.
'''מי נפיק'''. כשהיה ר' יוחנן רוצה לצאת אמר לו ר' יהודה נשיאה.
'''אייתי עטעמא'''. מלה מורכבת היא, מלשון עטא וטעם בדניאל, כלומר שאמר לו הבא עצה וטעם באיזה דבר אשר דברו ביניהם והקפיד ר' יוחנן על זה ועל שאמר לו בזה הלשון.
'''מנחם טלמא'''. איש א' שהיה שם שהיו רגילין לשאול ממנו והוא יתן לך העצה, [ועיין בקהלת רבה פ"ה פסוק ברבות הטובה רבו אוכליה].
'''מי נפק'''. כשיצא ר' יוחנן ראה לר' חנינא שהיה בוקע עצים בעצמו, אמר לו אין זה לפי כבודך, והשיב לו ר' חנינא שאין לו מי שישמשנו, אמר לו אם לא היה לך מי שישמשך לא היה לך לקבל עליך התמנות שאין לדיין לעשות מלאכה ולהתבזות בפני הרואים.